דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני) חושף שורה של ליקויים בתפקודה של "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה" וכן בתפקודם של הגורמים הנוספים האמונים על איתור והשבת נכסיהם של הנספים. "השבת הנכסים של נספי השואה ליורשיהם היא חובה מוסרית, ואף על פי כן לא טופלה סוגיה זו במשך שנים. תיקון הליקויים שהועלו בדו"ח זה, בלוח זמנים קצר, יוכל לתקן במעט את העוול שנעשה לבעלי הנכסים ויורשיהם ולסייע לניצולים בשנותיהם האחרונות", כתב המבקר, מיכה לינדנשטראוס.
בדו"ח נקבע שהחברה, שהוקמה לפני כארבע שנים, פועלת ללא תכנון רב-שנתי או מדיניות ברורה. עוד נמצא כי איתור יורשים באופן יזום היה רק נדבך שולי בפעילותה של החברה אשר פעלה בעיקר לאיתור יחסי נדל"ן. בנוסף עולה מהדו"ח כי עד אמצע נובמבר 2009 הושבו ליורשים רכוש וכספים בסך כולל של כ-11.2 מיליון שקלים, שהם כ-62% בלבד משוויים של הנכסים ששוחררו על ידי החברה.
עוד עולה מבדיקת המבקר, כי גופים אחרים שקשורים לתחום לא פעלו כשורה. האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שניהל עד כה נכסים של נספי שואה, לא סיווג כאלף נכסים שנמצאים באחריותו, ובכאלף נכסים נוספים סווג בעל הנכס הרשום כ"לא ידוע". בעקבות הביקורת נמצאו נכסים נוספים של נספי שואה. כמו כן, מינהל מקרקעי ישראל טרם העביר לחברה נכסים של נספי שואה בשווי כ-50 מיליון שקל.
דובר משרד המשפטים הגיב בשם האפוטרופוס הכללי לממצאי דו"ח מבקר המדינה ומסר כי "כעולה מהדו"ח, זמן קצר לאחר הקמת החברה, פעל האפוטרופוס הכללי ללא דיחוי וכקבוע בחוק להעברת כ-1200 נכסים מתוך כ-14,000 נכסים המנוהלים על ידו - שסווגו על ידו כשייכים לנספי שואה - לטיפול החברה. עוד נמסר כי " האפוטרופוס הכללי השלים זה מכבר את סיווגם של כ-1000 מהתיקים שלא סווגו עד למועד הביקורת והעביר מתוכם את 14 התיקים שנמצאו כשייכים לנספי שואה לרשות החברה". האפוטרופוס הכללי הודיע כי על אף שמהבחינה הפורמאלית אין באפשרותו לסווג את התיקים שהוגדרו כ"לא ידוע" כשייכים לנספי שואה, הרי שלנוכח מעמדו הציבורי הוא פועל ללא ליאות לאיתור מידע נוסף שיהיה בו לסייע בסיווג הנדרש. בנוסף, התקבל אצלו עד היום מידע נוסף לכ-400 מתיקים אלו ו-5 תיקים מתוכם שנמצאו כשייכים לנספי שואה הועברו על ידו לחברה.
מהחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה נמסר בתגובה כי "החברה מקבלת את ביקורת המבקר כחלק מתהליך שיפור מתמיד בו היא נמצאת ופועלת ליישום המלצותיו. חשוב לציין כי הדוח מתייחס לפעילות החברה עד נובמבר 2009. מאותו מועד ועד היום ביצעה החברה מספר צעדים משמעותיים על מנת לקדם את השגת המטרות למענם הוקמה - איתור והשבת רכוש של נספי שואה ליורשים החוקיים, סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, ותמיכה בפעילויות חינוך והנצחה".
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "החברה השתהתה בקבלת החלטות לגבי אופן קבלת הנכסים שבניהול המינהל. המינהל עשה ככל יכולתו לאסוף מידע, לקבל החלטות, להכין עיסקות ולהוציאן לפועל. בחודש דצמבר 2010 העביר המינהל לחברה סך של כ- 30.5 מיליון שקלים, עבור הנכסים שלגביהם התקבלה עמדת החברה. המינהל ממתין להחלטת החברה לגבי אופן השבת יתרת הנכסים".
הקרן לטיפול בחסויים לא עומדת בחובותיה
בדו"ח נוסף המתפרסם היום נחשפים ליקויים חמורים בקרן לטיפול בחסויים. הליקויים נוגעים לדרך הטיפול בחסויים, אנשים אשר בית המשפט מינה להם אפוטרופוס בשל חוסר יכולתם לדאוג לעצמם ולענייניהם ופעמים רבות גם אין אדם קרוב המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. דו"ח המבקר מגלה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי האוכלוסייה החלשה עליה היא מופקדת.
הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ומנהלת את כספם אשר ביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקלים. הקרן גם מנהלת את יתר נכסיהם ובהם כ-760 נכסי מקרקעין אשר ששווים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקלים. בדו"ח נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו במהלך השנה האחרונה, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול בחסויים. הרכזים הטיפוליים בקרן לא נפגשו עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות ולא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול וכן גם לא הוכן סל הוצאות עבורו. בנוסף לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.
ממצאי בדיקת המבקר מעלים כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים. נמצא כי ל-35% מהחסויים, שמחובת הקרן היה לבקר, לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומהסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי.
משרד מבקר המדינה מציין כי הוא רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. "על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות". המבקר ציין כי ההנהלה הנוכחית של הקרן, שנכנסה לתפקידה בסוף 2008, מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח, על פי ההמלצות של משרד מבקר המדינה.
מהקרן נמסר בתגובה כי "ההנהלה החדשה של הקרן לטיפול בחסויים מקדמת בברכה את דו"ח המבקר. ההנהלה החדשה פעלה מהיום הראשון לכניסתה לתפקיד לשפר ביצועים וחתרה לשקיפות. לשמחתנו, בקרן לא נמצאו סדרי מינהל לא תקינים ולא נמצאו בעיות בניהול נכסי החסויים והזכאים. הדו"ח נותן תמונת מצב שהיתה כארבעה חודשים לאחר כניסת ההנהלה החדשה, הניסוחים מתעלמים מהמהפכה וההתחדשות המתרחשים בקרן לטיפול בחסויים והדורשים זמן לשינויים הרבים. יש לתת ביטוי ברור ובולט לקו פרשת המים, עם כניסת ההנהלה החדשה. השליחות והעשייה הרבה בכל תחומי הפעילות, הביאה להתחדשות הקרן ולשקיפותה כיום, תוך שימת דגש ללבת העשייה עם החסויים. השיפורים החלו עוד טרם כניסת המבקר לביקורת ונגזרים מתוך תוכנית אופק ההתחדשות של הקרן לשנים 2009-2011".