את מי יתבעו הנוסעים? ושאלות נוספות

בעיקרון, שינויים וביטולים בטיסות כתוצאה מ"כוח עליון" ולא מתקלה טכנית, אינם מחויבים בפיצוי מטעם חברות התעופה, גם אם הלקוחות כבר הספיקו להגיע לשדה התעופה ולהמתין לעלייה למטוס. עם זאת, ישנן חברות תעופה שהחליטו על החזרים כספיים בשל ביטול טיסות ועל כל צרכן לברר מול חברת התעופה עמה היה אמור לטוס.

ביום חמישי, שהיה הראשון לשיבושי הטיסה, חברות התעופה האירופיות נהגו לפי תקנות חדשות ונענו לכל נוסע זר ש"נתקע" בישראל, אם זה בסיוע כספי למלונות, תחבורה וארוחות. באירופה קרה אותו דבר לישראלים. אך אחרי היממה הראשונה המצב השתנה.

המסר של חברות התעופה לנוסעים משלב זה היה ­ הטיסות לא יתקיימו עד להודעה חדשה לצערנו הרב, לנוכח הנסיבות הברורות לכולם של תופעה במימדי אסון בינלאומי. לפיכך, כל נוסע ידאג לעצמו, כמו בימים כתיקונם.

המדיניות משתנה בהתאם למשמעות הכספית הכרוכה בשינוי יעד. באל על, למשל, החליטו לאפשר שינוי יעד בחינם יותר מפעם אחת (בדרך כלל זה עולה 150 דולר לשינוי). ואולם, נכון לכתיבת שורות אלו היעדים העיקריים באירופה שניתן להמריא ולנחות משדה התעופה שלהם, הם סקוטלנד, אירלנד, רומא, ספרד ואתונה. לדברי דוד מימון סמנכ"ל לקוחות באל על, ניתן עדיין לשנות את הטיסה ליעדים אלה, אך המקומות הולכים ואוזלים (בעיקר לספרד ורומא). צריך גם לקחת בחשבון כי צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות ריבוי נוסעים ללא טיסות באירופה, הוביל לעומס גדול ברכבות ולביקושים עצומים להשכרת רכב.

המונח "לתבוע" בשלב זה, אינו רלוונטי לנוסעים. שכן, חברות התעופה הודיעו לנוסעים, כי כל נוסע בנתקע או שטיסתו בוטלה בשל המשבר, יוכל בלא הגבלה לפדות את כרטיס הטיסה חזרה ללא קנס; לחילופין יוכל לבחור לממש את הכרטיס בהזדמנות עתידית.

רוב ביטוחי החו"ל אינם מכסים תביעות מסוג זה מי עשוי להיפגע מהשיבושים מלבד הנוסעים?

הנזק הכספי לכל חברות התעופה בעולם נאמד בכ-200 מיליון דולר ביום. לבד מחברות התעופה נגרם נזק כספי ליצואנים, יבואנים ותעשיינים שלא יכולים להטיס מטענים. כמו כן, נזק נגרם לבתי חולים ומוסדות רפואיים שאינם יכולים לשלוח איברים להשתלה או דם עוברי או בדיקות דחופות למעבדות במדינות שהמרחב האוירי שלהן נסגר.