מכוניות נבלמו בפתאומיות ואנשים נמלטו לרחוב בזעקות, כשהאדמה החלה לרעוד בטוקיו. מזג האוויר היה בהיר עד שהרעידות החלו, אז החלו עננים כהים לכסות את השמים והחל לרדת גשם. זאת הייתה רעידת האדמה החזקה ביותר שפקדה את יפן, והביאה עמה את הצונאמי הקטלני.
כמעט כל הרכבות ורכבות התחתית נעצרו, מותירות בתוכן מיליוני בני אדם כלואים וחסרי אונים. לאחר מכן מילאו הנוסעים את הרחובות כאשר המתינו לאוטובוסים כדי לשוב הביתה. הרשויות המליצו לאנשים שנמצאים רחוק מבתיהם למצוא מקום חלופי לבלות בו את הלילה כמו משרדים פתוחים, בתי ספר או חנויות, והופצו מפות של העיר בהן מסומנים מקומות אליהם ניתן להגיע.
יותר מארבעה מיליוני בניינים נותרו ללא אספקת חשמל במרכזי הערים ובפרברים. שריפות רבות פרצו באזורים רבים סביב טוקיו, בעקבות פגיעות בצינורות הגז, וצוותי כיבוי עדיין ממשיכים להיאבק בלהבות.
באולם אירועים גדול התקרה התמוטטה מעל ראשם של 600 אנשים שנכחו בטקס במקום. כ-50 מהם נפצעו, אחד במצב אנוש. "זה אירוע כל כך מפחיד, מלבד הרעידה עצמה והצונאמי, ישנו החשש מפיצוץ גרעיני ואנשים המתגוררים בסמוך לכור הגרעיני פוקושימה פונו", סיפרה חברתי קויקו סורומי. "למרות המאמצים נראה כי הם לא מצליחים לתקן את מערכת הקירור, זה פשוט מרגיש כמו משהו לא מציאותי".
הדרך היחידה ליצור קשר הייתה באי-מיילים, משום שרשת הטלפונים נחסמה כדי למנוע קריסה, והוגבלה לשימוש של הרשויות והממשלה בלבד. קיבלתי מיילים רבים מחבריי ובני משפחתי שהודיעו לי כי הם בסדר ושאלו לשלומי. בעודי כותבת את שורות אלה ממשיכים להיות רעשי-לוואי והבית ממשיך לרעוד.
*קתרין מקינו היא עורכת האתר מג?ירוקס ניוז ושימשה כנשיאת ארגון הכתבים הזרים ביפן וככתבת של לוס אנג'לס טיימס וסן פרנסיסקו כרוניקל.