הרב יהודה דרעי: מאשרים הפלות בקלות בלתי נסבלת

הרב יהודה דרעי הוא רבה הראשי של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית, ואחיו הבכור של יו"ר ש"ס לשעבר, אריה דרעי. הוא נולד ב-1958 במקנס שבמרוקו, וכשהיה בן 10 עלה עם הוריו לישראל. את השכלתו התורנית רכש בישיבה הספרדית "פורת יוסף", אצל הפוסק הספרדי הנודע הרב בן-ציון אבא שאול, ומאוחר יותר בישיבת "עטרת ישראל" האשכנזית. עד היום, הוציא דרעי לאור 12 ספרים, על חלקם זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית. כרבה של באר שבע, נאבק לסגירת עסקים בשבת ולהרחבת מספר העסקים הכשרים בעיר. "אנחנו העיר היחידה שהקניון המרכזי שלה סגור בשבת" הוא מתגאה, "וכל זה ללא הפגנה אחת".

"אני וראש העיר סיכמנו שנשמור את הסטטוס קוו בעיר, אבל לגבי העתיד אנחנו צריכים להתחשב בכל הצדדים. לפני כמה שנים, כשהוקם בבאר שבע המשכן לאומנויות הבמה - במטרה לשרת את כל גווני הקשת בעיר, ביקשתי שהמשכן לא יחלל שבת בפרהסיה. יש מקומות אחרים שמחללים שבת בעיר, אפשר לקיים שם את אירועי התרבות. היה לנו מאבק בעניין והייתי צריך לאסור קיום כינוסים דתיים במשכן במשך כמה שנים עד שב"ה יושבו ההדורים והנושא בא על פתרונו לשביעות רצוננו".

"לא פרשתי, מלכתחילה לא קיבלתי על עצמי את התפקיד. כשמוניתי על ידי מועצת הרבנות הראשית הודעתי למזכירות המועצה שתוך מספר שעות אחזור לתת להם תשובה אם אני מקבל את המינוי, ולאחר שהתייעצתי החלטתי לוותר על התפקיד. הסיבה היא כי דרשתי סמכויות לוועדה הזאת, אין לי זמן מיותר להקדיש להמלצות, הסכמתי לפנות מזמני בכדי לשנות משהו; היות וסירבו לבקשתי לא קיבלתי את המינוי".

"אני לא מסכים בכלל שיש "פסיקה ליטאית" ו"פסיקה ספרדית". יש דברים שאלה מקילים ואלה מחמירים בלי שום קשר לזהותם. אין קו גורף של פסיקה כזאת או אחרת. בית הלל לא היו ספרדים ובית שמאי לא היו אשכנזים. "הספרדים מקלים", זאת אמירה שטחית מדי והיא בוודאי לא משקפת את המציאות. אני בכלל לא מקבל את התזה שהליטאים מנסים לכפות את דעתם".

"כדיין אסור לי להתייחס לאריה דרעי ה"פוליטיקאי". אך כן אוכל להתייחס לאריה דרעי ה"איש" – אין אדם בעולם שמכיר אותו טוב יותר ממני, אנחנו קרובים מאוד. לדעתי, הוא ניחון בכל התכונות שמנהיג בישראל צריך להתברך בהם, אם זה בכישוריו, אם זה ברגישות, ואם זה בנשיאת עול עם אחרים. אני חושב שבעבר בכל תפקיד שהוא כיהן בו הוא הביא ברכה גדולה מאוד לעם ישראל ויעידו על כך מאות מוסדות התורה, המקוואות, בתי כנסת, הישיבות ותנועת התשובה האדירה שהוא הקים כאן. את כל זה איש לא יכול לקחת ממנו - גם לא בית המשפט המחוזי וגם לא בג"ץ. אני מצפה ומייחל שעם ישראל יזכה לברכה הזאת גם בעתיד אבל מעבר לכך אני לא יכול לדעת מה תוכניותיו".

"אני לא מסכים עם קביעות אלה. מי שמכיר את הפעילות של אריה בצנעא יודע שהוא עוזר הרבה לזולת, ואני מדבר על מאות מקרים, אין רגיש ואין לב רחום יותר ממנו. כמו כן, אם מדברים על מנהיגות, במנהיגות לא מחפשים מי נחמד יותר ומי נחמד פחות, בזה קובעת העשייה והכישרון לבצע. אני חושב שהאויב הכי גדול של אריה היה ההצלחה הכבירה שלו. הממסד פחד מהעוצמה. אני מדבר על הצלחה במעשים בשטח, אדם לא יכול לומר לעצמו שיעשה פחות בכדי לא לנקר עיניים - תפקידו של מנהיג זה לעשות את המקסימום - "המינימום הנדרש זה המקסימום האפשרי", זה צריך להיות המוטו של כל מנהיג".

"לצערי הרב העובדות מדברות בעד עצמן: אי אפשר להכחיש שבחורים ספרדים ובנות ספרדיות מתקשים יותר מאשכנזים להתקבל למוסדות בהם הם רוצים ללמוד. זאת עובדה. לא בכדי גדולי ישראל האשכנזים, הרב אלישיב ועוד, התקוממו נגד האפליה הזאת ונתנו הוראות למנהלי סמינרים והמוסדות בנושא. אני רק יכול להצביע בסיפוק שעד כמה שאני מתרשם, האפליה הולכת ומצטמצמת ואני חושב שלא ירחק היום והיא פשוט לא תהיה קיימת יותר".

"זהו תפקידם של גדולי ישראל אשר כל ראשי המוסדות נשמעים להם – הם צריכים לעשות סדר בעניין הזה. אני רוצה להאמין שמנהלי המוסדות מצייתים לגדולי ישראל כי אני חושב שמנהלי הסמינרים הם יהודים יראי שמים. אם גדולי ישראל יטילו את כל כובד משקלם בעניין הזה שם יימצא הפיתרון, יותר מכינוסים ודיונים במועצת הרבנות, או בתביעות משפטיות. זה צריך להיפתר בצורה מכובדת בתוך המחנה החרדי".

"אני לא שולל את האפשרות הזאת. אני יכול לומר לך שאני אף פעם לא חלמתי על תפקידים. כשם שבעבר לא סירבתי לכל מטלה שהטילו עליי גדולי ישראל כך אעשה גם בעתיד בכל תפקיד שיטילו עליי. כך עשיתי לגבי באר שבע וכך אעשה בעוד שנתיים".

"אני לא רוצה להתנבא, אני יכול להסכים איתך בדבר אחד שהתופעה שנקראת הרב עובדיה היא נדירה מאוד, הוא יחיד בדורו, ולא בכדי אמרו עליו גדולי ישראל ש"מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף". אין ספק שמדובר בתופעה מאוד נדירה. אני רוצה לקוות שתמיד יהיו מנהיגים גדולים. אבל אני מאוד מקווה ומתפלל שנמשיך להנות מאורו עוד רבות בשנים. אני חושב שמרן עדיין כוחו במותניו, מרן מוציא ספרים שאפילו אברכים צעירים לא יכולים לעמוד בקצב שלו, המתמידים הגדולים ביותר לא לומדים את השעות שהרב לומד. מה יהיה בעתיד אני משאיר לקדוש ברוך הוא".

"חוק אכיפה מוגברת של חוק העזר העירוני האוסר על פתיחת עסקים בשבת. חוק שני, חוק מלחמה במיסיון. אני מכיר את הנושא הכאוב הזה מקרוב ואני חושב שהיהדות החרדית והדתית לא נותנת על כך את דעתה מספיק. ישנן כתות שונות של יהודים משיחיים שעושים ש?מות בעם היהודי ואין פוצה פה ומצפצף. הייתי מצפה ממדינה יהודית שתחוקק חוקים ברורים בעניין הזה. חוק שלישי הוא עידוד ילודה ומניעת הפלות. הקלות של הוועדות המאשרות הפלות היא בלתי נסבלת וחייבים לקבוע חוקים ברורים בעניין הזה כפי שקיים במדינות נוספות גם בעולם הנאור והמערבי".