ח"כ צחי הנגבי זוכה משוחד בחירות ומרמה

בית משפט השלום בירושלים זיכה הבוקר (שלישי) את חבר הכנסת צחי הנגבי מעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. עם זאת הורשע הנגבי בעבירה של מתן עדות שקר. חבריו של הנגבי פרצו בתרועות שמחה בעת הקראת פסק הדין.

השופט יואל צור זיכה את הנגבי מכל האישומים, לאחר שקבע כי שיטת העברת קורות החיים מלשכת השר היתה שיטה רווחת ולגורמים המקצועיים היה שיקול דעת ויכולת למנות מועמדים על פי כישוריהם. "כל הראיות מראות חד משמעית שמעולם לא הובטחה על ידי הנגבי או מי מטעמו משרה לאיש. תמיד נאמר והודגש שהקבלה לתפקיד מותנית בכישורים ואיש לא דיבר על תמיכה פוליטית באופן הקשור להצגת המועמדויות". השופט צור הוסיף שרק אחרי תקופת כהונתו של הנגבי במשרד, התקבלה הנחייה של היועץ המשפטי דאז מני מזוז שקבעה נורמות בעניין המינויים הפוליטיים. השופט צור ציין גם כי הנגבי העביר לדרג המקצועי אחוז קטן מקורות החיים שהועברו אליו. הוא הוסיף שהמשטרה ביצע מחדלי חקירה רבים במהלך החקירה ושהמשטרה לא בדקה מה היקף התופעה של מינויים פוליטיים באותה תקופה ומה היה במשרד לאיכות הסביבה לפני תקופתו של הנגבי. הוא גם קבע כי הוכח שהנגבי לא פרסם את המודעה שבעקבותיה נפתח התיק.

מנגד, השופט עודד שחם הרשיע את הנגבי בכל האישומים לאחר שקבע שמדובר בעבירות. השופט השלישי, אריה רומנוב, קבע כי מעשיו של הנגבי אכן מהווים עבירה של הפרת אמונים אולם הוא קיבל את טענת הנגבי להגנה מן הצדק, על פיה כל השרים עשו זאת ולכן אין מקום להרשיע דווקא אותו. רומנוב זיכה את הנגבי מעבירת השוחד והרשיע אותו בעבירה של עדות השקר ,לאחר שהנגבי אמר בעדויותיו כי הוא לא חיבר את המודעה. הרכב השופטים זיכה את שמואל הרשקוביץ מאישום מרמה והפרת אמונים.

"במעשיהם הם הפרו אמונים ופגעו פגיעה אמיתית בערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי. יש במעשיהם משום פגיעה בטוהר המידות של עובד ציבור ופגיעה באמון הציבור ובאינטרס הציבורי שעליו היו מופקדים", כך קבעו השופטים אריה רומנוב ועודד שחם שהגיעו למסקנה שמעשיהם של הנגבי והרשקוביץ אכן מהווים הפרת אמונים. הם הגיעו למסקנה זו בשל מספר הרב של המינויים וניסיונות המינוי שהם פעלו לקדם, מעמדם הרב והשיטתיות שבה פעלו. עם זאת השופט רומנוב קיבל את עמדתו של הנגבי שיש לבטל את האישום בגין הגנה מן הצדק. זאת מכיוון שתופעת המינויים הפוליטיים הייתה קיימת מזה שנים אולם לא בוצעה שום אכיפה במישור הפלילי בנושא זה עד להגשת כתב האישום נגד הנגבי.

הכרעת הדין משתרעת על פני כ-1,000 עמודים והשופטים מתפלמסים בה על העבירות השונות. שאלת הטלת הקלון על חבר הכנסת עדיין לא ירדה מהפרק, כיוון שהפרקליטות יכולה לדרוש זאת מבית המשפט בזמן מתן גזר הדין על העבירה בה הורשע הנגבי.

תחילת הפרשה במודעה שמיוחסת להנגבי מתקופת הפריימריז בליכוד בנובמבר 2002, שכותרתה "חשיפה: השר צחי הנגבי שיא לאומי במינוי חברי ליכוד". במודעה, שהנגבי הכחיש כי עמד מאחורי פרסומה, יוחסו לו שילובם של 74 חברי מרכז תנועת הליכוד בשירות המדינה."אנחנו משוכנעים שהשר הנגבי, במשרד גדול הרבה יותר שצפוי להינתן לו בעקבות הבחירות הבאות יוסיף ללמד את שרי התנועה כיצד על הליכוד לשלוט: לא בדיבורים – אלא במינויים", נכתב במודעה.

בעקבות הדברים פנתה התנועה לאיכות השלטון למבקר המדינה, שחקר את הנושא וחיבר דו"ח חריף נגד המינויים הפוליטיים שביצע הנגבי. בעקבות זאת נפתחה חקירה נגד הנגבי, שהניבה כתב אישום ראשון מסוגו בגין מינויים פוליטיים פסולים נגד הנגבי ויועצו הקרוב ומנכ"ל משרדו לשעבר, שמואל הרשקוביץ, שנאשם אף הוא במרמה והפרת אמונים.

כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין נעמה דברת –סולטניק וארז פדן מפרקליטות מחוז ירושלים ועו"ד גל מנשה מפרקליטות המדינה, ייחס להנגבי 49 מינויים פוליטיים של חברי מרכז הליכוד וקרוביהם, בשנתיים שכיהן כשר לאיכות הסביבה בתחילת העשור שעבר. לטענת הפרקליטות, המינויים של הנגבי בוצעו מבלי לבדוק את כישוריהם של האנשים ולמען רווח פוליטי בלבד.

לטענת הפרקליטות, הנגבי התערב במינויים בכל הדרגות, העביר קורות חיים של מועמדים לגורמים המקצועיים במשרד, כשבמקרים אחדים הוסיף הנחיה מפורשת לקלוט את המועמד לתפקיד ספציפי, לעיתים לתקופת ניסיון. ההתערבות התבצעה בעיקר בתפקידים זוטרים שלא דרשו מכרז. בנוסף, נטען שהוא גרם להתפטרותו של מנכ"ל רשות הטבע והגנים דאז, אהרון ורדי, משום שסירב להחזיר לעבודה איש ליכוד שפוטר.