לתכנית הגרעין היפנית יש קשר גם לישראל - קשר שהתחיל בעקבות מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט של מדינות ערב. יפן קיבלה החלטה אסטרטגית, שלמרות הרגישות הרבה לענייני האטום ובגלל הירושימה ונגסאקי, הם חייבים להיפטר מהתלות בנפט הערבי. בזה זה התחיל. הם גרמו ללא מעט התנגדויות בעולם בגלל המיקום של הכורים והסכנה מפני רעידות אדמה. הטענה הנגדית הייתה שהכורים שהם יקימו, בייבוא מארה"ב ובפיתוחים יפנים, יהיו בטוחים באלף אחוזים מפני רעידות אדמה. אכן, הכורים שלהם משוכללים הרבה יותר מאותם כורים בהם קרו אסונות בארה"ב, (שם החשש הגדול מאסון עיכב והקפיא את תכניות הגרעין) והם למדו את המסקנות מהאסון הגדול בצ'רנוביל, שם היה כור מיושן שהשיטה הרוסית לא איפשרה למנוע קטסטרופה. היפנים אמרו שלהם זה לא יקרה, כי יש להם כורים אחרים לגמרי, שיעמדו גם בפני רעידות אדמה.
אחת הבעיות שהיו פה היא האם היפנים השתמשו בפלוטוניום - חומר נפץ של פצצות אטום, ולא ייצרו בשום אופן חומר נפץ גרעיני רק לצורכי שלום והעמידו את הכורים שלהם תחת פיקוח הדוק של הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית בווינה. יתר על כן, כל מדיניות החוץ והביטחון של יפן בנויה על חסות אמריקאית, שדואגת לביטחונם מול צפון קוריאה וסין.
האנרגיה האטומית היא האנרגיה של העתיד
מה שגרם לאסון הגרעיני ביפן היא הטענה שזה בטוח. איפה זה בטוח? מנגד ישנם 55 כורים אטומים בטכנולוגיות מעניינות ומתקדמות יותר מאלה של האמריקאים שמייצרים קצת יותר משליש מהאנרגיה שיפן צורכת. אי אפשר לוותר על השליש הזה. זו בכלל לא אופציה. מהצד השני, אין שום ספק שתקום צעקה גדולה בקרב המתנגדים ביפן ובארה"ב להחזיר את השד הזה לבקבוק, בשעה שדווקא בארה"ב, בתקופתו של הנשיא בוש וגם אובמה אחריו, האמריקאים החליטו ללכת על המסלול האטומי, אחרי הקפאה ארוכה, כאנרגית העתיד וגם שם, בעקבות האסון ביפן, תקום צעק גדולה להימנע מזה.
האנרגיה האטומית היא אכן האנרגיה של העתיד. אי אפשר לוותר עליה. 80 אחוזים מייצור החשמל בצרפת מגיע מכורים אטומים. בדרך כלל מי שטוען נגד הכורים האטומיים לצורכי שלום, אין לו מושג בטכנולוגיה הזאת ובדרכים להשתמש בה, אבל עכשיו הזדמן למתנגדים טיעון שנראה משכנע מאין כמוהו להסתלק מזה ופירוש הדבר הוא שהנפט והפחם חוזרים להיות המלכים. אז חוזרים לתלות באירן ובלוב?
* הכותב הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית.