הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים

הרב עדין שטיינזלץ הוא אורח השבוע בשיח הרבנים של וואלה! חדשות, לרגל צאת ספרו, ה-74 במספר, "חיי עולם – שיחות על פרשת השבוע" (בהוצאת "מגיד"). הרב שטיינזלץ נולד בשנת 1937 למשפחה חילונית וקומוניסטית בירושלים, כנער צעיר, חזר שטיינזלץ בתשובה והחל ללמוד בישיבה של חב"ד; לצד לימודיו התורניים, למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הרב שטיינזלץ הוא שילוב יוצא דופן של רב ומלומד בעל שם עולמי. הוא בעל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטאות פלורידה, ברנדייס, ישיבה יוניברסיטי, בר אילן, ובן גוריון, ושימש מרצה אורח במספר אוניברסיטאות בחו"ל. במקביל לפעילותו החינוכית הענפה, הכוללת הקמת בית ספר, ישיבה ומרכז תורני בירושלים, המאוגדים תחת ארגון הגג "שפע", עמל הרב שטיינזלץ ב-40 השנים האחרונות על פרויקט הדגל שלו – פירוש התלמוד. כמו כן, ב-1988 זכה בפרס ישראל למדעי היהדות.

"במהות העניין, עולם הישיבות היה צריך להצמיח כמעט רק אינטלקטואלים, כי בסופו של דבר אלה שלומדים כל הזמן - עוסקים בלימוד אינטלקטואלי. הם עוסקים בפילוסופיה ובמשפטים ובהרבה מאוד נושאים שכוללים בדיוק את מה שהאינטלקטואל זקוק לו – חקירה, העמקה, והסקת מסקנות. אינטלקטואל זה לא מי שיודע הרבה ספרים, אינטלקטואל - זה אופי וכישורים.

עם זאת, לא פעם קורה שבגלל סיבות של מבנה חברתי חוסמים את האנשים מלהתפתח בשלמות. החברה נעשתה הרבה יותר מהודקת והיא כבר חוששת משאלות טובות. ויש על כך תשלום בכך שאתה לא מוצא אנשים גדולים חדשים. גם אלה שיש להם יכולת - מנסים שלא להתפתח בכל מיני כיוונים. העניין של רוחב הדעת, ההנחה שתלמידי חכמים יודעים ומבינים כל מה שקורה בכל מיני עולמות, זה איננו קיים באותה מידה. אתה מרוויח על זה חברה יותר הומוגנית, ואולי גם יותר יציבה, ואתה משלם ברוחב הדעת. אחד ממתנגדי עולם הישיבות שחי לפני שני דורות בפולין אמר כי "ישיבה זה כמו יער. צומחים בו עצים בינוניים. העצים הענקיים באמת לא צומחים בתוך היער". זה נכון גם לגבי הדורות האחרונים".

"חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר – חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד. לקיתי גם על חשבון זה".

"מספר האנשים שיכולים להיות עצמאיים לגמרי - להיות ולומר דברים בפני עצמם - הוא קטן בכלל. גם על שמש יש כתמים. שלמות מוחלטת לא מוצאים בעולם הזה. יש אינטרסים, טעויות, ניסיון לבנות מערכות ולעשות דברים בצורה קיצונית. בעולם זה נקרא פוליטיקה. והיא קשורה לפעמים בכל מיני שיקולים זרים. היא קשורה במחנות, עמדות ותפיסות של כוח. אני לא יודע מה היה קורה אם היו שולחים לכאן שלושה או ארבעה מלאכים מן השמיים להיות רבנים, איך הם היו נראים אחר כך".

"זה לא דבר רציני. עכשיו הקשר שלי לכך מאוד רופף, ויותר היסטורי. זה קרה בין השאר כי הגוף הזה התחיל להתעסק בפוליטיקה ימנית. הבעיה שלי היא לא עם פוליטיקה ימנית כמו עם פוליטיקה בכלל".

"אני לא יודע למה הם אמרו את זה. אני לא מכיר את העובדות בקשר לתיק אבל אני יכול לומר ש'לא טובה השמועה' וזו שמועה של שנים רבות, זה לא דבר של חמש או שש שנים. יש כל מיני אנשים, יש אנשים שעושים דברים בצנעה ויש אנשים שלא מתאפקים ולא עושים כל כך בצנעה. היו אנשים שעשו דברים והם מעולם לא התפרסמו. אני לא הייתי כותב מכתב כזה - שהיה מכתב של שטות. אין דבר כזה שעושה שרבנים יהיו מחוסנים מטעויות ושטויות, צר לי, לא רק רבנים חרדיים, אלא גם דתיים לאומיים ואחרים".

"ההשפעה תהיה פנימית יותר מאשר חיצונית. מבחוץ, באופן אובייקטיבי, אני לא רואה את העמים ואת האומות הולכים לעשות משהו בפועל בעניין הזה. ברוסיה יש כבר שנים שגרירות פלסטינית, עוד מזמן, כשהם היו ארגון טרור, אז כעת בעוד כמה מקומות יהיו שגרירויות. יהיו כמה פלסטינים שתהיה להם מזה פרנסה בהרחבה. אבל מבפנים, מבחינה מסוימת, מדינת ישראל עומדת בבעיה: אם אתה רוצה לשמור על גאווה ועצמאות ודברים אחרים - אתה צריך לדעת שמשלמים על זה.

כששתי מדינות שנלחמות זו בזו, איזו מהן תנצח? ההנחה כיום היא שהמדינה שיכולה לספוג יותר היא שתנצח, ושאם אתה יכול לספוג כל מיני דברים יש לך כוח עצום. אבל אם אתה רוצה לחיות בנוחות ובנעימות יש לך בעיה. לכן, ייתכן שמדינת ישראל תזדעזע מזה, או שתגיד כמו שבן גוריון היה אומר 'או"ם שמום'".

"אני לא חושב שהוא אויב או עוין את ישראל; יש לו עסקים יותר דוחקים לעסוק בהם. צריך להבין שעצם מציאותנו היא דבר שמפריע לכל מיני אנשים ועמים, ואם הם היו יכולים לקחת את כולנו ולהעביר אותנו בשקט לאנטרקטיקה, הם היו עושים זאת בהסכמה די גדולה של האומות המאוחדות. תאר לעצמך שאתה מחליט כנהג לעצור באמצע פרשת דרכים במקום בו עוברים כולם. אז כל אחד דוחף אותך ואתה דוחף חזרה. זה המקום בו אנו נמצאים באופן גיאוגרפי, פוליטי והיסטורי. לכן יכול להיות שלנשיא האמריקאי יש חולשה לישראל והוא מחבב אותה אבל האנשים הללו חייבים להיות קרים ולעשות חשבונות שלא לפי חיבתם או חוסר חיבתם. כיום, אפילו רגשות של נוצרים לנוצרים ומוסלמים למוסלמים כבר לא עובדים מספיק, אתה יכול לראות איך הם מתקוטטים בינם לבין עצמם. כבר מאות שנים שמדיניות, גם בגלוי, היא עניין של חשבונות קרים. בסופו של דבר, אנחנו עם קטן בלי שום ידידים טבעיים בעולם".

"אנו אומרים בכל יום 'שומר ישראל, שמור שארית ישראל, האומרים שמע ישראל'. השמירה על הקיום הלאומי כשלעצמה יכולה להיות חסרת משמעות בכלל. מדינת ישראל יכול להפוך להיות מדינה כמו אלבניה. קיומנו וזהותנו הם הדברים הכי חשובים. וצריך לקחת בחשבון שעם כל הבעיות שיש לנו עם קיומנו, זהותנו היא בעיה חשובה יותר. ואני לא אומר את זה כרב אלא מתוך ראייה היסטורית".