פרשנות: חמאס הבין היטב את התמורות בעולם הערבי

בשנים האחרונות ניהלו חמאס ופתח שיחות בניסיון לגבש הסכם פיוס ביניהם. רובן בקהיר, תחת חסות הממשל המצרי. עד לפני כחודשיים היה ברור לכולם שהשיחות יימשכו ללא תכלית, כפי שנערכו עד היום, ולא יובילו לשום תוצאה בשטח. הרבה חיוכים, הבעת נכונות ואווירה טובה, אך מעט מאוד רצון אמיתי לסיים את הפילוג בין הארגונים, בעיקר מצד חמאס שהתעקש להכניס מקלות לגלגלים ולהכשיל פעם אחר פעם את שיחות הפיוס ואת הטיוטות שגובשו ואף נחתמו על ידי פתח.

כשבוע לפני פרוץ הפגנות המחאה במצרים אמר לנו בגילוי לב בכיר בפתח ואחד ממקורביו של יו"ר הרשות אבו מאזן, שאין שום סיכוי שחמאס ופתח יחתמו על הסכם פיוס. יש לציין שטיעוניו היו משכנעים מאד: חמאס השתלט על שטח גיאוגרפי גדול, הוא מחזיק בממשלה שמנהלת את העניינים ברצועה, ולפיכך אין לו שום סיבה לוותר על כל אלה. התחזקותם של "האחים המוסלמים" במצרים בעקבות נפילתו של הנשיא לשעבר, חוסני מובארק, מספר שבועות לאחר מכן רק חיזקה את ההשערה לפיה אין לחמאס שום סיבה להתפייס עם פתח.

אלא שחמאס לא לקח בחשבון דברים נוספים כגון המחאה בסוריה. בת-בריתו ואחת מנותנות החסות שלו החלה להיטלטל תחת הפגנות קשות ואלימות והלחץ שהפעיל על חמאס הנשיא בשאר אסד לא להתפייס עם פתח, הפך ללא-רלוונטי יותר. אולי חמאס אף העריך ששלטונו של אסד ייפול, או לכל הפחות ייפגע קשות, ולכן התמיכה בו מצד המשטר הסורי תיעלם בתקופה הקרובה. במקביל הפעילה הממשלה החדשה במצרים לחצים כבדים על חמאס לחתום על הסכם הפיוס וזו ממשלה שחמאס מעוניין להתקרב אליה ולהתחבב עליה. לא מעט בגלל כוונתה להתקרב לבת-בריתו המרכזית, אירן.

הסכם הפיוס שנחתם אתמול בראשי תיבות בין חמאס לפתח וצפוי להיחתם באופן סופי על ידי יו"ר הרשות, אבו מאזן, וראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, בקהיר, מסמל שינוי מהותי שעבר חמאס - מארגון חזק ומלא ביטחון לארגון שמבין היטב את התמורות בעולם הערבי, בעיקר במצרים ובסוריה. חשוב לומר גם כי ההסכם מעלה שאלות רבות כגון: מה יעלה בגורלה של רצועת עזה? מה הבטיחה מצרים בתמורה? מה יעלה בגורל ממשלות פיאד והניה? האם חמאס ישולב בכוחות הביטחון? מה קיבל אבו מאזן בתמורה ומה קיבל משעל?

השאלות הן רבות, והתשובות ודאי תינתנה בימים הקרובים. יחד עם זאת, יש לזכור כי בשבועות האחרונים חוו חמאס ופתח הפגנות רבות מבית, שקראו להם להתפייס ולסיים את הפילוג אחת ולתמיד. מה שברור הוא שבניגוד למנהגו, הפעם חמאס לא התעלם מהרחוב: בכיריו הביטו בדאגה צפונה לעבר אסד הנאנק תחת המחאה, וקיבלו החלטה מחושבת למלא אחר רצון העם.

(עדכון ראשון: 20:42, 27.04.11)