הנהגים אשמים בתאונות הדרכים

בחודש שעבר נהרג האופנוען טל שביט בתאונת דרכים; התקשורת, כהרגלה, עסקה והתמקדה בעיקר בשאלה "מי אשם", כמו שהיא נוהגת ומורגלת לעשות בחלק ניכר מתאונות הדרכים. ברוב המקרים, אם לא בכולם, התשובה לשאלה תהיה קשורה לתשתיות הכבישים, העדר אכיפה, תנאים סביבתיים, ועוד.

גם מסעות ההסברה נגד תאונות הדרכים שמעטרות את מסכי הטלוויזיה מדי ערב, שמובילה עמותת "אור ירוק", נועדו לשכנע שחסר תקציב למאבק בתאונות הדרכים, תוך הטחה בוטה וישירה של האשמה במשרד התחבורה והשר העומד בראשו. ואולם, צריך לומר לראשי העמותה, וגם למראיינים ואנשי התקשורת הנכבדים: חלק גדול מהאשם הוא בכם! כאשר שאלת האשמה עולה בראיון, המראיין למעשה נותן פתח ואף מצביע על כיוון התשובה, ובעצם, מעביר את האחריות מהנהג האחראי לתאונה (ולענייננו: האשם בה), אל גוף שלטוני. כשאור ירוק מטיחים את האשמה במשרד התחבורה, הם פועלים באותה צורה.

העברת האחריות מנהג הרכב לגורם אחר היא פתח להתפרקות מאחריות, לאיבוד הרסן, ולמצבים מסוכנים ביותר. שר התחבורה, מנכ"ל משרדו ושלוחות הקמת התשתית שלו, אינם נמצאים בכל רכב. לעומת זאת, בכל מכונית נוסעת, נוהגים אישה או גבר, שקיבלו מהמדינה רישיון לאחר שעמד במבחנים והתברר כי הוא מסוגל לשאת באחריות ששמה 'נהיגה'. הוא האחראי למצב הרכב שלו, הוא האחראי לאופן הנהיגה שלו והוא גם האחראי במקרה והוא מעורב בתאונת דרכים. הכביש אינו נוהג. הפס הלבן לא אוחז בהגה וגם לא חומת הבטיחות, התמרורים או שדה הראייה.

אם אנשי "אור ירוק" באמת רוצים למנוע תאונות, עליהם להדגיש את הדרכים בהן ניתן להימנע מהן; להסביר את חשיבות תשומת הלב לנהיגה, וללמד את מכלול הפעולות שיש לבצע כשמגיעים למצב בעייתי בדרך: האטה משמעותית לפני צומת וסקירתו לפני מעבר בו, התבוננות במראות כדי לדעת מה קורה בסביבה הקרובה למכונית, מעבר לנסיעה זהירה כשתנאי הנהיגה מוגבלים או בסביבת ילדים ועוד. אם מראיינים מבקשים להוציא ערך מוסף משיחותיהם עם מומחי התחבורה, עליהם לדון בדרכים להימנעות ממצבי תאונות ולנסות לבדוק איך אפשר היה לנהוג בצורות אחרות, זהירות הרבה יותר. הטחת האשמות בלתי הגיוניות במשרד התחבורה או התשתיות הן בזבוז זמן שידור במקרה הטוב. במקרה הרע – הן נותנות אישור לנהיגה בלתי אחראית המביאה לתאונות.

סמוך למותו של טל שביט, נהרג רוכב אופנוע מוכר נוסף, הכדורגלן אבי כהן ז"ל. מותם של השניים העלה שוב לדיון הציבורי את הסכנות בנהיגה על כלי רכב דו גלגליים, אך האשמה עדיין מוטחת בגורמים הממשלתיים ובתשתיות הלקויות. הטחת ההאשמות הזו, מביישת את מותם של השניים כי מי שאחראי לתאונות האלה, הם הנהגים עצמם במלוא 100%. אלו שבמכוניות ואלו שבאופנועים.