ועדת הבדיקה המיוחדת בראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן קובעת כי אין חשד לביצוע עבירה פלילית ואין המלצה לנקוט בצעדים אישיים כנגד המעורבים בחיסול סאלח שחאדה בעזה בשנת 2002. עם זאת עולה מדו"ח הוועדה, כי התוצאה הקשה של הרג חפים מפשע הייתה בלתי מידתית ונבעה מכשל מודיעיני. הוועדה הגישה היום (ראשון) את מסקנותיה לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הוועדה הוקמה במהלך כהונתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ב-2008, ובדקה את נושא חיסולו של בכיר המבוקשים דאז שחאדה. תקיפת חיל האוויר בעזה הביאה למותו של שחאדה אך במהלכה נהרגו גם 13 אזרחים, בהם נשים וילדים, ועשרות נוספים נפצעו. שחאדה עמד בראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה ובין היתר עמד מאחורי פיגועים רבים, בם גם חטיפתם ורציחתם של חיילים.
הוועדה ציינה כי חיסולו של שחאדה היווה "פגיעה מונעת לגיטימית", בעקבות מעורבותו העמוקה בפיגועים נגד ישראלים. "הסיכון משחאדה היה וודאי, מידי ומשמעותי". עם זאת כשל מודיעיני הביא לכך שהפגיעה בשחאדה בוצעה כשמסביבו עשרות דיירים חפים מפשע. את פער המודיעין מייחסת הוועדה להערכות שגויות ולשיקול דעת מוטעה באיסוף המידע ובהעברתו לגורמים השונים.
המעורבים במעשה נימקו בפני הוועדה את הפער המודיעיני בכך שנוצרה אפשרות לחסל את שחאדה והיה צורך דחוף לעשות כן. בהתייחסה לכך ציינה הוועדה כי "יש בכל הסיבות הללו כדי להסביר את הכשל, אך לא להצדיקו". הכשל המודיעיני נבע "מסיבות שונות שבעטיין ניתן משקל יתר לפגיעה המידית בשחאדה ומשקל חסר לסיכון לפגיעה באזרחים כתוצאה מפגיעה בו".
עם זאת קובעת הוועדה כי לאחר ששוחחה עם כל הגורמים שהיו מעורבים בתקיפה, נמצא כי "תוצאת הלוואי הייתה בלתי מכוונת, בלתי רצונית ובלתי צפויה. היא לא נבעה מזלזול בחיי אדם או מאדישות להם. המעורבים במבצע גילו לאורך כל הדרך רגישות לנושא הפגיעה בבלתי מעורבים". רוב הגורמים הבכירים המעורבים שהופיעו בפני הוועדה ציינו כי אילו ידעו בזמן אמת את היקף וחומרת המבצע שאירעו בפועל, לא הייתה הפעולה מתבצעת.
הוועדה מציינת לטובה דווקא את מי שכיהן בעת החיסול כסגן הרמטכ"ל, האלוף דאז גבי אשכנזי, שהביע התנגדות לביצוע המבצע במתכונת שאושרה. על דו"ח הוועדה, אשכנזי ואחרים נהגו כראוי בכך שהביעו את התנגדותם וכן בכך שקיבלו את החלטת מפקדיהם לצאת למבצע בכל זאת.
בהמשך הדו"ח, הוועדה אף המליצה למערכת הביטחון כיצד לנהוג בעת הכנות למבצעים דומים בעתיד. "יש להקפיד על יישום עקרון המידתיות ממנו נגזר כי אין לבצע תקיפה לגיטימית כשלעצמה אם הפגיעה באזרחים מופרזת ביחס לתועלת הצבאית". כן מומלץ לתעד בפרוטוקול את הדיונים הנוגעים למבצעים כאלו בעתיד. הוועדה אף השאירה מקום לסטות מהמלצות אלה במקרים חריגים: "אנו מודעים ללחצי זמן, מקום ונסיבות בעת ביצוע פגיעה מונעת", כותבים חברי הוועדה, "במקרים כאלה, ניתן לסטות או לקצר בנהלים, ובלבד שלא ייפגע הגרעין הקשה של עקרונות המשפט והנחיות בג"ץ".
בסופו של דו"ח סיכום המסקנות, נותנים חברי הוועדה לצה"ל מעין הכשר בפועל להמשיך במדיניות הסיכולים הממוקדים. "על אף התוצאה במקרה זה, הפגיעה המונעת הייתה ועודנה כלי לגיטימי במלחמה בטרור הרצחני, ובלבד שהפעולה תתבצע בהתאם לעקרונות הדין ולנורמות הערכיות והמוסריות שבתשתית הדין הבינלאומי והישראלי".