אחרי שהורשע באונס: הערבי שהתחזה מערער

סאבר כאשור שנידון לשנה וחצי מאסר לאחר שהודה והורשע באונס מרמה ערער היום (חמישי) לבית המשפט העליון נגד עונש המאסר שנגזר עליו בבבית המשפט המחוזי בירושלים בשבוע שעבר. על פי הערעור שהוגש על ידי עו"ד ד"ר אלקנה לייסט מהסנגוריה הציבורית, בית המשפט השלום החמיר עם כאשור הרבה מעבר לנדרש, "בית המשפט לא נתן את המשקל המספיק לעובדה המכריעה שבין פגישתם של המערער והמתלוננת ומסירת מצג השווא למתלוננת, לאקט המיני אותו ביצעו בהסכמה חלפו אך דקות ספורות. לאור פרק זמן קצר זה לא ניתן לייחס למצג השווא משקל משמעותי אמיתי מבחינת החלטתה של המתלוננת לקיום יחסי מין".

עו"ד לייסט טוען כי קשה להאמין כי מי שקיים יחסי מין דקות ספורות לאחר המפגש הראשוני אכן רוצה בקשר משמעותי. עוד נטען כי כתב האישום המתוקן שייחס לכאשור אונס במרמה, עומד בניגוד בולט לרעיון שעמד מאחורי המחוקק בבואו להגדיר סעיף זה. עוד נטען בערעור כי אין מקום כלל, לאור התנהלותו של הנאשם שלטענת פרקליטיו רמת הפליליות שלהם נמוכה, לגזור עליו עונש מאסר. בערעור גם נכתב כי השופטים לא התייחסו בצורה מספקת לעובדה שכאשור ישב תקופה מסוימת במעצר ובמעצר בית ושירות המבחן הציע לשלוח אותו לכל היותר לתקופת מאסר קצרה.

בנוסף, טענו הפרקליטים כי השופטים "התייחסו בפטרנליזם מוגזם כלפי המתלוננת וכלפי נשים בכלל שכן הם מייצגים תפיסת עולם פטריאכלית ומיושנת לפיה רק הגבר יכול ליהנות מיחסי מין ולחפוץ בהם כאמצעים לסיפוק יצריו, בעוד האישה אינה אמורה כלל ליהנות מיחסים אלה ויכולה לתת את הסכמתה לקיומם רק תמורת הבטחה לקשר זוגי בר-קיימא ורק אם קשר זה ינוהל עם אדם ממוצא אתני זהה לשלה".

בשבוע שעבר גזר בית המשפט המחוזי בירושלים שנה וחצי מאסר על כאשור בן ה-30, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, באונס וביצוע מעשה מגונה באישה שהכיר. כאשור, שהינו נשוי ואב לשני ילדים, שכנע את האישה שהוא רווק המעוניין בקשר רומנטי משמעותי, ובעקבות זאת היא הסכימה לקיים עמו יחסי מין. "אין לפנינו מעשה אינוס 'קלאסי' – כוחני", כתבו השופטים בגזר הדין. "מעשי הנאשם בוצעו בהסכמתה, אלא שזו הושגה במרמה, בהסתמכה על מצג-שווא".

במבקביל לערעור, פנה ח"כ איתן כבל (העבודה) במכתב חריג לפרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים, בו הוא מוחה על הרשעתו של כאשור.כבל ביקש משר המשפטים להתערב ולהפוך את ההרשעה על פיה. בתגובה לדברים אלה שלחה פרקליטות המדינה מכתב לחכ" כבל בו נכתב כי "בלא כל קשר לערעור שהגיש הנאשם היום ושעליו תגיב המדינה בביהמ"ש, צר לנו על הסקת מסקנות וקביעת מסמרות, כאמור בפנייתך, על בסיס תמונת מצב חלקית בלבד".

בפרקליטות מסבירים לכבל כי "מדובר בהכרעת דין שניתנה בהסכמת הסנגוריה, לאחר שהנאשם הודה והורשע לפי הודאתו, בעבירה המיוחסת לו. כנגד הנאשם הוגש במקור כתב אישום המייחס לו עבירה של אינוס בכוח, בכך שכפה על המתלוננת יחסי מין ללא הסכמתה. מחומר החקירה ומהראיות שנשמעו בבית המשפט עלה, כי הנאשם פגש במתלוננת באקראי, ניהל עימה שיחה של כ-15 דקות, שבסיומה עלו השניים לקומת הגג של בניין סמוך, שם בעל הנאשם את המתלוננת. מיד לאחר מכן עזב את גג הבניין כשהוא מותיר אותה ערומה כביום היוולדה, עד שלבסוף, משהועברה לבדיקה רפואית, אף נמצאו על גופה סימנים לחבלות גופניות קלות".

בהמשך מכתב התשובה כותב עו"ד יריב רגב, סגן בכיר לפרקליט המדינה, כי "מדובר בבחורה הנמצאת במצוקה אישית קשה – שלא יהיה נכון במכתבי זה להתייחס למאפיינים באישיותה אל מול החוויה הקשה אותה עברה – דבר שהקל על הנאשם לשכנע אותה כי הינו רווק המעוניין בקשר ממשי עימה. על כן, משהייתה מעוניינת אף היא בקשר כזה, השתכנעה לעלות עימו לגג הבניין אך לא הסכימה, לטענתה, לקיום יחסי המין".

לגבי ההסכמה על הסכם טיעון כותב עו"ד רגב כי "במהלך שמיעת המשפט, ולאחר שהמתלוננת סיימה את עדותה, הוחלט בפרקליטות מחוז ירושלים, לאור קשיים ראיתיים, שלא זה המקום לפרטם, להגיע עם ההגנה להסדר טיעון לפיו יורשע הנאשם בעבירת אינוס במרמה. בכתב האישום המתוקן נקבע, בהסכמת הצדדים, כי הנאשם בעל את המתלוננת עקב מצג שווא שיצר בפניה בדבר היותו רווק יהודי, המבקש קשר ממשי עימה. מדובר בסעיף חיקוק מפורש, הקיים בחוק מימים ימימה, ואשר על פי הורשעו נאשמים בעבר. ויוטעם כבר בשלב זה – המצג הכוזב הוא מכלול (רווק יהודי המבקש קשר ממשי עימה) – להבדיל מעיסוק רק ברכיב אחד ממנו (היותו יהודי), כפי שהניחו מבקרי פסק הדין.
בגזר הדין מדגיש בית המשפט הנכבד את מצג השווא שיצר הנאשם באשר להיותו רווק, כביכול, וכמעט שאין בו התייחסות למצג השווא בעניין השתייכותו הלאומית של הנאשם".

עו"ד רגב ממשיך ומסביר לכבל כי "את יכולת התנגדותה למעשיו פוגג הנאשם באמצעות מצג השווא אודות מצבו האישי - כרווק המעוניין בקשר רומנטי משמעותי. הנאשם ניצל, אפוא, את רצונה של המתלוננת בקשר רגשי עמוק, שאך בעטיו הסכימה לקיים עמו יחסי מין. סופו של האירוע – הותרתה של המתלוננת בגפה כשהיא עירומה על גג הבניין, מוכיח עד כמה ציני היה הנאשם בשקריו למתלוננת ועד כמה נכון היה להרשיעו בעבירה חלופית זו של אינוס במרמה".

בפרקליטות מביעים תמיהה לגבי פנייתו של ח"כ כבל ומציינים כי "תמוהה בעינינו טענתך כי "הסיבה היחידה בעטיה הגיע כאשור לידי העמדה לדין היא העובדה שהוא ערבי שפיתה יהודיה." וכי "ריח חריף של גזענות עולה מההחלטה לחקור ולהעמיד לדין...". זוהי מסקנה חמורה ופוגעת שאין כל בסיס להסקתה.
הנאשם, כאמור לעיל, הועמד לדין בגין עבירה של אינוס כוחני, ורק במהלך הדיון, ועל פי הסדר טיעון שבו חפץ הנאשם, שונה סעיף החיקוק לאינוס במרמה".