בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (שני) שנה וחצי מאסר על סבאר קאשור, בן 30, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, באונס וביצוע מעשה מגונה באישה שהכיר. קאשור, שהינו נשוי ואב לשני ילדים, שכנע את האישה שהוא רווק המעוניין בקשר רומנטי משמעותי, ובעקבות זאת היא הסכימה לקיים עמו יחסי מין. "אין לפנינו מעשה אינוס 'קלאסי' כוחני", כתבו השופטים בגזר הדין. "מעשי הנאשם בוצעו בהסכמתה, אלא שזו הושגה במרמה, בהסתמכה על מצג-שווא".
על פי כתב האישום שהוגש נגדו, פגש קאשור את המתלוננת לפני כשנתיים, הציג עצמו באופו כוזב כרווק יהודי המעוניין בקשר רומנטי משמעותי. לאחר מכן הוא הציע לה להתלוות אליו לבניין סמוך והיא הסכימה. השניים עלו לקומה העליונה של הבניין, כאשר בזמן שהיו במעלית הוא החל לחבקה ולגעת בחזה שלה. כאשר הגיעו השניים לקומה העליונה הם קיימו יחסי מין, ולאחר מכן עזב קאשור את הבניין והותיר את המתלוננת עירומה בקומה העליונה בבניין.
בתחילה הוא הואשם בכך שאנס את האישה תוך שהיא מתנגדת לו, אולם כתב האישום תוקן לאחר שמיעת עדותה של המתלוננת. מעדותה עלה כי המעשים בוצעו בהסכמתה, אלא שזו הושגה במרמה. "אלמלא סברה כי הנאשם רווק יהודי המעוניין בקשר רומנטי משמעותי, לא הייתה משתפת עמו פעולה", כתבו השופטים בגזר הדין.
"ההתפכחות מההונאה אינה קלה"
תסקיר שירות המבחן קבע שמדובר באדם בעל קשיים אישיותיים ורגשיים, וכי הנו בעל דפוסי התנהגות ילדותיים, בלתי בשלים ובעייתיים. עם זאת, צוין כי מעצרו זעזע את עולמו, באופן שהמחיש בעבורו את חומרת מעשיו ו"חידד הגבולות בין מותר לאסור". קאשור גם קיבל אחריות למעשים.
"לאור האמור בתסקירי שירות המבחן נדמה, כי שיקומו של הנאשם אכן נגיש ואפשרי בעבורו, זאת לו רק יהא נחוש בדרכו החדשה, תוך שיסתייע בגורמים הטיפוליים המקצועיים", כתבו השופטים. "נסיבותיו האישיות של הנאשם מוכיחות עד כמה עשוי אדם להתקדם ולצמוח במהלך חייו, להקים משפחה ולנהל אורח חיים נורמטיבי, להתעלות אל מעבר לקשיים אובייקטיביים, לנתוני פתיחה מורכבים וקשים. הדבר מלמד אודות כוח רצון עז ויכולת תואמת".
עם זאת, השופטים הבהירו כי עדיין מדובר באונס שבוצע בעקבות מצג שווא. "עם כל הרצון הטוב ללכת כברת דרך לקראת הנאשם ולהקל בעונשו ככל שניתן, אין זה המקרה להסתפק בהשתת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות. שומה על בית המשפט להגן על האינטרס הציבורי מפני עבריינים מתוחכמים בעלי לשון חלקלקה ומתק שפתיים, שבכוחם להוליך שולל קורבנות תמימים, במחיר הכבד מנשוא - קדושת גופם ונפשם".
השופטים הוסיפו בגזר הדין כי אינם יודעים כיצד חשה המתלוננת לאחר שעזב הנאשם את הבניין, והותירה מאחור עירומה. "מהלך ההתפכחות מהונאה שכזאת וודאי אינו קל, מצריך הוא תעצומות נפש ואמונה בטוב שעוד צופן העתיד. בעשותו כן, הפגין הנאשם אטימות אנושית בסיסית כלפי קורבנו, כמו אך היה בגדר אמצעי לסיפוק יצריו בעבורו, לא יותר". הם הבהירו שבית המשפט נדרש "לעמוד איתן לצדם של הקורבנות בפועל ובכוח, להגן על שלומם. אחרת, אותם ינצלו-יתמרנו-ירמו, במחיר עונשי נסבל וסמלי".