אנחנו באנטליה, עדיין מחכים, אמורים לצאת מחר לכיוון רצועת עזה. העיכוב שנגרם רק יוצר מוטיבציה גדולה יותר, הד תקשורתי רב יותר ומעורבות בינלאומית שהולכת וגוברת. מה שבטוח הוא שהמשט ייצא בהרכב מלא. במהלך הפגישות הרבות שאנחנו מקיימים עולות כל מיני הערכות, ביניהן שצה"ל ימנע מאיתנו להגיע לעזה ואף ישים אותנו במעצר בישראל. אין שום חשש מכך. מארגני המשט התחילו אפילו להתארגן לאפשרות שניעצר, הם אף התקשרו לעורכי דין כדי להתייעץ בנושא. המארגנים אומרים שאפילו אם ניעצר למספר ימים או שבועות זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות למען עזה הנצורה כבר ארבע שנים.
בינתיים אנחנו מקיימים פגישות עם משלחות מכל העולם שהגיעו להשתתף במשט ומעניקים ראיונות לתקשורת העולמית. אתמול נפגשנו בעיקר עם המשלחת הבריטית ועם המשלחות הערביות שהגיעו מאלג'יריה, מרוקו, ירדן, מצרים, כווית ולבנון. אותן משלחות שיגרו חברי פרלמנט ובכירים רבים למשט. בפגישה איתם, הבהירו נציגיהם שהמאבק הפלסטיני הוא מאבק ערבי ושהמצור על עזה אינו עניין פלסטיני בלבד, אלא עניין ערבי ואנושי. בנוסף הם אמרו שלא יסיימו את המשימה באמצע אלא ימתינו עד לביצועה וכן, שהם נכנסים להיסטוריה בהשתתפות זו.
לצפות בעזה מהים ייחשב כהישג
אותן משלחות ערביות אמרו גם בפגישה עימנו שההצלחה היא שנראה את רצועת עזה מהים. חלק נכבד מההצלחה, לטענתם, הוא היוזמה לצאת במשט. אך החלק המשמעותי ביותר בהצלחה הוא שנפליג ונראה את עזה. הם אמרו גם שהסיוע ההומניטרי העומד על מיליוני דולרים, לא יספיק לעזה אפילו לשבוע אחד. מה שחשוב, לדבריהם, הוא שנעביר מסר של חיזוק לתושבי עזה ולגייס את דעת הקהל העולמית סביב נושא המצור.
אחרי הפגישות הללו נתתי כמה ראיונות לתקשורת הערבית, הן בשפה הערבית והן באנגלית. כל המראיינים התעכבו על העובדה שאני חברת כנסת ישראלית. רבים הן עיתונאים והן חברי משלחות ערבים - שאלו אותי: "למה את בכנסת?". בהיותי חברת הכנסת היחידה במשט הזה הם הטיחו בי: "את נותנת לגיטימציה לישראל! את מייצגת את הכנסת!". אחד מחברי המשלחת אפילו נזף בעיתונאי שראיין אותי ואמר לו: "איך זה שאתה יושב איתה?! זו נורמליזציה!". נוצר ויכוח גדול מאוד, הראיון נקטע באמצע, ורק לאחר שעה הוא הושלם.
יש בעולם הערבי קושי רב להסביר שהרעיון הדמוקרטי שלנו הוא רעיון של דו-קיום ושוויון. אנחנו תומכים בחיים משותפים עם היהודים. רבים מהמשתתפים פה מאמינים שהיהודים צריכים להמשיך לחיות תחת מדינה פלסטינית. אני לא מאמינה במדינה פלסטינית אחת מהים עד הנהר, אני בעד מדינה דמוקרטית עם שותפות פוליטית דמוקרטית ביני לבין היהודים. העולם הערבי מתקשה מאוד להבין זאת. הרעיון של מדינת כל אזרחיה היא אתגר לא פשוט לעולם הערבי, לפעמים אפילו לפחות כמו האתגר הקרוי - "ישראל".