(באדיבות הערוץ הראשון)
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התיר לעשות שימוש בזרעו של צעיר בן 22 שמת ממחלת הסרטן ולהפקיד מנת זרע שלו לאישה שלא הכירה אותו. כך החליטה היום (ראשון) שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אספרנצה אלון.
מדובר בפסק דין תקדימי, המתיר שימוש בזרעו של הצעיר למבקשת רווקה כבת 40, כלכלנית במקצועה, שלא הכירה את המנוח או את בני משפחתו בחייו וביקשה כעת, באמצעות ארגון "משפחה חדשה" ובתמיכת הוריו, להרות מזרעו. הבחור לקה בשנת 2005 בפעם הראשונה במחלת הסרטן במהלך שירותו הצבאי ובטרם החל בטיפולי כימותרפיה, הפקיד מנת זרע של עצמו בבנק זרע. בשנת 2006, כעשרה חודשים לאחר שהחלים לראשונה, נישא הצעיר ולאחר חודשים ספורים התגרש.
בחלוף שנה מהחלמתו, בהיותו בן 22, שבה ותקפה המחלה את הצעיר באגרסיביות, עד שהכניעה אותו בתחילת חודש דצמבר 2007. בחלוף כשמונה חודשים ממועד מותו, פנתה המבקשת שהיתה אז רווקה בת 39 להוריו, בבקשה להרות מזרעו של בנם המנוח. היא הגישה לבית המשפט בקשה למתן "צו עשה", המורה למרכז הרפואי רמב"ם לאפשר לה להשתמש במנות הזרע של המנוח לצורך הפרייתה.
לאחר שבחנה את האינטרסים המשלימים ובהם אינטרס המנוח, אינטרס המבקשת, אינטרס הורי המנוח, אינטרס הצאצא העתידי ואת אינטרס החברה לכבד את רצונו של הצעיר ולקיים את צוואתו הרוחנית, קבעה השופטת אלון כי "לאחר ששקלתי את כל הנתונים והראיות שהובאו בפניי, אין לי אלא להסיק כי לו נשאל הצעיר בחייו באופן מפורש, קיים סיכוי סביר יותר כי היה מביע הסכמתו להעמדת צאצאים גם לאחר מותו. בכך הורם הנטל להוכחת כוונתו המשוערת בכל הנוגע לשימוש בזרע לאחר מותו. קרי- העמדת צאצאים לאחר מותו אינה נוגדת את האינטרס שלו במקרה זה".
בסיומו של פסק הדין, ציינה השופטת אלון כי בהיעדר הסדר חקיקתי מחייב ועל בסיס הנתונים הייחודיים של המקרה שבפניה, אין לה אלא לפסוק לפי מיטב הבנתה, אמונתה, ניסיון חייה והשכל הישר. "מן המותר לציין כי ככלל, ראוי וצריך כי סוגיה רגישה הנוגעת בשורשי זכויות היסוד של כל אחד ואחד, כדוגמת זו המונחת בפניי, תמצא, עם הזמן, את פתרונה היסודי והמקיף בדבר חקיקה ראשי, אשר יסדיר הן את הסוגיות הישירות של הולדה לאחר המוות והן את אלו הנלוות לה, לרבות לעניין מעמדו של הקטין וייחוסו לאב המנוח ולבני משפחת האב".