עשרות אלפי סרבים צעדו היום בבירה [[בלגרד]], כדי לחלוק כבוד אחרון לסלובודן [[מילושביץ]], שמת בתא הכלא שלו בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג לפני שבוע. תומכיו נשאו שלטים ודגלים בצבעי הדגל הסרבי, והפגינו מול בנין הפרלמנט. המשטרה העריכה כי 80,000 איש השתתפו באירוע.
"כשנסיים לנגב את דמעות הכעס והצער, נתגאה בכך שהוא היה עמנו", ספד לו מילואד ווצ'ליץ, פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הסוציאליסטית, שהיתה מפלגתו של מילושוביץ. "סלובודן מילושוביץ הוא מנצח, אז ולעולם. הוא חי בלבבות ובזכרון של סרביה ועמה". המתאבלים, רובם הגדול בגיל העמידה, ערכו דקת דומיה ולאחריה קראו "סלובו! סלובו!" ו"זו היא [[סרביה]]!".
לאחר המצעד הועבר הארון, העטוף בדגל סרביה, לרכב קבורה, שהסיע אותו למקום מנוחתו האחרון בעיירת הולדתו של מילושוביץ, פוזרבץ'. גם בעיירה הקטנה עקבו אחרי הארון אלפי בני אדם, רבים מהם מחזיקים ורד אדום, ונאמו לפני קבורתו באדמות משפחתו.
אוהבים ושונאים
הרגשות בסרביה חלוקות לגבי מילושוביץ. רבים מאשימים אותו במלחמות [[הבלקן]], שהביאו למותם של לפחות 150,000 בני אדם והכריחו מיליונים לברוח מביתם, וברצח עם ופשעים בנגד האנושות. אולם, בסרביה עצמה הוא שלט במשך עשור, ורבים סבורים כי הוא היטיב עם המדינה עצמה. "הוא ניסה לעשות כל מה שהוא היה יכול, ואני לא מאשימה אותו בשום דבר", אמרה ביליאנה קרנטה, אחת מהצועדות.
הממשלה סירבה לאשר הלוויה ממלכתית לרודן-לשעבר, למרות דרישת תומכיו והטענה שהוא זכאי לה. למרות זאת, ארונו הוצג בפומבי בעיר הבירה מיום חמישי ועד תחילת המצעד היום.
באותו הזמן צעדו ברחובות אחרים בבלגרד גם 2,000 פעילים דמוקרטים מתנגדי מילושוביץ, רובים צעירים הרבה יותר, כשהם נושאים בלונים צבעוניים ושורקים במשרוקיות.
בני משפחתו של מילושביץ לא השתתפו בהלוויה. אלמנתו ובנו, המתגוררים ברוסיה, חששו שהאלמנה, מירה, החשודה במעשי מרמה, תיעצר מיד עם הגיעה לסרביה. בתו של מילושביץ לא תשתתף בהלוויה, משום שהיא מתנגדת לקבורתו בפוזרבץ', ואילו אחיו של הרודן מחלים מניתוח בלבו.