השבוע בעיראק: בקרת נזקים לפרשת ההתעללות

במלאת שנה (וקצת) להכרזת הנשיא בוש על "תום הקרבות העיקריים" במלחמה בעיראק, אנחנו חונכים מדור חדש בוואלה! חדשות – "השבוע בעיראק". כאן תמצאו סקירה תמציתית של אירועי השבוע האחרון בסאגה שמככבת ברייטינג כבר יותר משנה, ולא עושה רושם שהיא הולכת לעזוב אותנו בקרוב.

במהדורה זו ניגע באירועים מהשבועיים האחרונים – מאז האחד במאי, יום השנה ל"תום הקרבות העיקריים", ומאז שפרצה לתקשורת פרשת ההתעללות של חיילים אמריקאים בעצירים עיראקיים – פרשה שהחלה לסמל את המלחמה בעולם הערבי. המהדורות הבאות תכלולנה סיקורים חד-שבועיים.

החודש החל בהחלטה מפוקפקת של הקואליציה. לאחר שמדיניותם המקורית של "דה-בעתיפיקציה", (דהיינו, עקירת ממסד מפלגת הבעת' של סדאם מהחיים הציבוריים בעיראק) נכשלה והביאה למחסור עצום בעובדים מיומנים בכל הדרגים, החליטו האמריקאים להקצין לכיוון השני. הם הפקידו את הכוח העיראקי, שינסה להשכין סדר בעיר העוינת פאלוג'ה, דווקא בידיו של גנרל די מפוקפק מ"משמר הרפובליקה" של סדאם.

המינוי עורר גינויים ולא הביא לתוצאות, ותוך יומיים הוחלף הגנרל הסדאמי בגנרל אחר, שדווקא התפרסם בהתנגדותו לרודן המודח, שעליה שילם בשנים של גלות. רבים תהו מדוע לא הופקד הכוח בידי הגנרל הראוי יותר מלכתחילה.

בכל מקרה, הכוחות העיראקיים השתלטו על מוסדות העיר, ומזה מספר ימים לא נהרגים שם אנשים, אולם הכוחות המורדים לא נכנעו ולא הניחו את נשקם, כפי שדרשו האמריקאים באולטימטום.

בתחילת החודש התפוצצה גם פרשת ההתעללות בעצירים עיראקיים בכלא אבו-גרייב. התוכנית "60 דקות" של רשת סי.בי.אס הציגה את התמונות שכבר התפרסמו מאז בכל העולם, של עצירים שהוכרחו לשכב זה על זה בעירום בפירמידה, עצירים בכיסוי ראש שחוטי חשמל חוברו אליהם, עצירים עם קנה מופנה לראשם, עצירים עירומים וסוהרות צוחקות עליהם ועוד. למחרת השידור ב"60 דקות" יצא המגזין "ניו יורקר" בכתבת תחקיר מעמיקה בנושא, שהסתמכה על התחקיר הצבאי של הגנרל אנטוניו טאגובה, ובה פורטו התעללויות קשות יותר מאלה שנראו בתמונות.

בתחקירו מונה טאגובה שורה של מחדלים וכשלים, כולל כשל מנהיגותי, ומתאר את התפוררות המשמעת הצבאית בין כותלי הכלא, לאחר ששירותם של החיילים בו הוארך שוב ושוב, מבלי שאפילו יוחלפו בתפקידם, המנותק מהווי שאר הצבא.

בד בבד עם פרסום ההתעללות בכלא אבו-גרייב התפוצצה גם פרשיה של חיילים בריטים שכביכול חטאו במעשים דומים. בתחילה התנצל ראש הממשלה טוני בלייר על הפרשה, אולם אתמול טען כי התמונות "כמעט בוודאות" מזויפות. מרגע פרסום התמונות הבריטיות מנו אנשי צבא רבים בבריטניה פרטים בלתי הגיוניים בתצלומים, שפרסם הצהובון "מירור", כדי להוכיח כביכול שהתמונות מזויפות. אצל הבריטים, בניגוד לאמריקאים, טרם הואשם איש בדבר.

לקראת סוף השבוע הראשון לפרשה החליט הנשיא בוש לצאת למערכת נגד תקשורתית, לאור סירב הפרשה לדעוך, והתראיין (בחמישה למאי) ברשת הטלוויזיה אל-ערביה וברשת האמריקאית בערבית אל-חורה. להפתעת רוב המשקיפים, כולל אנשים בצוותו האישי, דילג הנשיא על הזדמנות מושלמת להתנצל בפני העולם הערבי באותו ראיון. אמנם הנשיא אמר שהמעשים בזויים ואינם משקפים את דמותה של ארה"ב, אך לא אמר את מלת הקסם "סליחה".

למחרת הוא הלך צעד נוסף קדימה כאשר סיפר לכתבים, לאחר פגישה עם עבדאללה מלך ירדן, כי ביקש סליחה על סבלם והשפלתם של העצירים מהמלך, כמייצג את עמי האזור.

יום לאחר מכן סיפק דווקא שר ההגנה דונלד ראמספלד בקשת סליחה ראויה – לפחות מילולית – כששטח את "התנצלותו העמוקה ביותר" בפני הנפגעים באופן ישיר, במהלך עדות על הפרשה בפני ועדת השירותים המזוינים של הקונגרס. ראמספלד גם "קיבל עליו את מלוא האחריות" לפרשה, כראש מערכת הביטחון, אולם הבהיר למקטרגיו הלא מעטים שקבלת אחריות זו אינה כוללת התפטרות. כמה מחשובי העיתונים בארה"ב לא התרשמו, וקראו לראמספלד להתפטר.

למחרת התנצלותו של שר ההגנה התפרסם ראיון עם אחת הנאשמות בפרשה, טר"ש סברינה הארמן, שטענה כי המודיעין הצבאי הוא שיזם את ההתעללות ו"קבע אם להיות נחמדים לעצירים או לא". מאוחר יותר סיפרה גם נאשמת אחרת בפרשה, לינדי איגלנד, כי ההוראה לענות עצירים באה מאנשי המודיעין, שניהלו את חקירת העיראקים המוחזקים בכלא.

פרשת ההתעללות הלכה והסתעפה, ובכל יום הגיעו גילויים חדשים. הסתבר כי הפנטגון אישר את רשימת שיטות החקירה, ופורסמו תמונות בהם נראו כלבים תוקפים עצירים מבועתים.

במקביל, נמשכה הלחימה ברחבי עיראק, בין כוחות הוקאליציה לקבוצות מורדים שונות, בעיקר זו של השיעי הקיצוני מוקתדא א-סדר, שהתבצר לסירוגין בערים הקדושות לשיעים בדרום-מזרח עיראק ולעג לדרישת האמריקאים שיסגיר את עצמו. חיילים אמריקאים המשיכו להיהרג, בקצב של אחד עד ארבעה-חמישה ליום. קצב האבידות של א-סדר היה גבוה בהרבה.

למרות מיטב מאמציו של א-סדר, ולמרות הגינויים החריפים והנזעמים מכל רחבי העולם הערבי, לא הביאה פרשת ההתעללויות להסלמה או קפיצת מדרגה בעימות המוגבל בין כוחות הקואליציה לאויביהם השונים. הדבר מהווה ללא ספק הצלחה לקואליציה, שאינה מקבלת על מאמץ הבלימה הזה את הקרדיט הראוי בשל התמשכות השערוריה. עם זאת, רוב הדיווחים מעיראק כן מדברים על שפל חדש באמון בין הציבור העיראקי לכוחות המתיימרים לשחררו ולהביא לו את הדמוקרטיה.

באמצע השבוע השני של מאי ניהל הבית הלבן מתקפת נגד. הנשיא נאלץ בתחילה לנזוף בשר ההגנה ראמספלד בפומבי על שלא יידע אותו מוקדם יותר בעניין פרשת ההתעללות – שעליה נודע לראמספלד עוד בינואר. אולם לאחר מכן הודיע הנשיא בצורה נחרצת על תמיכתו בראמספלד, כינה אותו "שר הגנה חזק", הודה לו על שירותו לאומה ודחה לחלוטין את הקריאות לפיטוריו. הגדיל לעשות סגן הנשיא דיק צ'ייני, שכינה את ראמספלד "שר ההגנה הטוב ביותר שהיה לארה"ב מעולם".

בתשעה במאי הוכרז על כתב אישום ראשון בפרשה, נגד רב טוראי ג'רמי סיויטס. מאז הוכרזו שניים נוספים.

רשת השבועונים "הזמן הצבאי", הכוללת שלושה מהעיתונים הנפוצים ביותר בבסיסי הצבא האמריקאיים, לא התרשמה מתמיכת הבית הלבן בשר ההגנה וקראה במאמר מערכת לפיטוריו של ראמספלד.

יום למחרת (ב-11 במאי) קיבל הממשל מנוחה רגעית מהפרשה, כשקיצונים המקושרים לרשת אל-קאעדה הצליחו להאפיל על ההתעללות באסירים במעשה מזוויע במיוחד: קבלן יהודי-אמריקאי בן 26 בשם ניק ברג נחטף, וראשו נכרת מול מצלמת וידאו לאחר שהרוצחים הקריאו הצהרה עליה היה חתום המבוקש מספר 1 של האמריקאים בעיראק, אבו מוסעב א-זרקאווי.

בהצהרה נאמר כי "כבודם של המוסלמים שהושפלו בכלא אבו-גרייב ייגאל רק בדם", וכי "תקבלו מאיתנו רק ארון מתים אחר משנהו". מפיקי קלטת הזוועה, שנשלחה לגופי תקשורת והופצה באינטרנט, טענו כי זרקאווי עצמו היה רעול הפנים שביצע את העריפה והניף את הראש הכרות בפני המצלמה. אפילו החמאס והחיזבאללה גינו את הרצח.

המעשה הברברי העניק לנשיא בוש את ההזדמנות לתפוס שוב עמדת עליונות מוסרית, ולגנות את הרוצחים כאויבי החופש, ולהבטיח שוב שלא יסטה מדרכו ויעביר את הריבונות (שלאיש לא ברור מה טיבה) לעיראקים (אבל עדיין לא ברור למי בדיוק) ב-30 ביוני.

אולם הרווח היחצני של הממשל החזיק מעמד רק שעות ספורות, בטרם האשים אביו של הקורבן, , את ממשל בוש במות בנו. בנוסף להתקפות כלליות על מדיניות הממשל – שבנו דווקא תמך בו – טען האב השכול כי כוחות הקואליציה החזיקו את בנו במעצר בלתי חוקי, ובכך סיכלו את תכניותיו לצאת מעיראק כפי שתכנן. ההורים אף הציגו הודעת דוא"ל מאת עובד בקונסוליה האמריקאית בעיראק, המאשר את דבר מעצרו של בנם בידי כוחות ארה"ב.

ברג, קבלן תקשורת, הגיע לעיראק מתוך כוונה לסייע בשיפור תשתית הטלפונים והכבלים. ברג שוחרר על ידי האמריקאים ב-6 במאי וכתב להוריו כי נחקר על ידי סוכני ביון פדרליים ששאלו אם הכין אי פעם מטען צינור או ביקר באיראן. פקיד לא מזוהה בממשל מסר כי ברג הוזהר לעזוב את עיראק אך סירב. הפקיד הבטיח פרטים נוספים, אולם כל פרטים נוספים לא נמסרו. מקורות אחרים מסרו כי ברג נעצר בחשד ל"פעילויות חשודות".

ביום שלישי התראיין לסוכנות הידיעות רויטרס שר הפנים העיראקי לשעבר, בממשלה הממונה מטעם הקואליציה, וסיפר כי האמריקאים טייחו את הפשעים בכלא אבו-גרייב והסתירו אותם מפני משלחות של המועצה העיראקית השלטת.

ביום רביעי זכו חברי ועדת השירותים המזוינים של הקונגרס לראות תמונות וקטעי וידאו חדשים וקשים במיוחד של התעללות בכלא אבו-גרייב. בין השאר, דיווחו המחוקקים על עצירים שהוכרחו לבצע מעשים הומוסקסואליים זה בזה, עצירים שהוכרחו לתחוב עצמים זרים לתוך גופם ועוד. הזעזוע חצה גבולות מפלגתיים, אם כי היו גם בכירים רפובליקאים שטענו כי "יש אנשים שעושים עניין גדול מדי מהנושא".

השבוע נחתם אמש בביקור פתע של שר ההגנה ראמספלד בעיראק. סוכנויות הידיעות דיווחו כי מטרת הביקור היא לעצור את המפולת התקשורתית שהחלה עם פרסום התמונות הראשונות, אבל לא לגמרי ברור במה תועיל נוכחותו. נצטרך לחכות להתפתחויות היום, ולסיכום של הסופ"ש הבא, כדי לדעת אם היו לראמספלד הפתעות כלשהן.