מחר, יום שלישי, יגיע לשיאו מאבק ארוך שנים של ארגוני הנשים. מה שהחל במשמרת מחאה של 12 נשים מול ביתו של האיש מספר אחת במדינה, הפך בהמשכו לקמפיין פמיניסטי רב ממדים שסחף אליו תמיכה של ציבור שלם שדרש יחד איתנו - להעמיד את עבריין המין - משה קצב - לדין. בתחילת 2007 יצאו אל המרחב הציבורי עשרה ארגוני נשים ותבעו להרחיק עברייני מין מהשלטון, ובתוך כך להכיר בתקפות עדויותיהן של נפגעות האלימות המינית הסדרתית של הקצב הנשיא.
ב-30 בדצמבר 2010 אמר בית המשפט את דברו, האמין חד משמעית לדברי הנפגעות, והכריז קבל עם ומדינה - מי שכיהן כנשיא המדינה הוא עבריין מין אלים, מסוכן וסדרתי. פעילות ארגוני הנשים שהמתינו אז בחשש גדול מחוץ לכותלי אולם בית המשפט, נתנו לעצמן פסק זמן של סיפוק ואנחת רווחה, כי לא לעתים קרובות אנו זוכות להכרה רבתי בטענותינו בדבר אמיתות דבריהן של נפגעות אלימות מינית.
ב-30 בדצמבר נפל דבר בישראל, כאשר מבית המשפט יצא קונצנזוס החובק כמעט כל איש ואשה, לפיה לא רק שיש להאמין באופן שאינו משתמע לשתי פנים לעדויות של נפגעות אלימות מינית, אלא גם לאמיתות החד משמעית של טענות ארגוני הנשים. שנים כה רבות שאנו אומרות לעולם שאנו מאמינות לנפגעות, ביודענו את המחירים הנוראים שמשלמת כל אישה שמספרת על אלימות מינית שפרצה את גופה.
לא רק שאין כל רווח בגילוי הסוד ופתיחתו אל תוך המרחב הציבורי, אלא שכאב ההכחשה החברתית והנידוי הציבורי, הפחד מהרדיפה מצד עבריין המין, הסחבת המשפטית ועסקאות הטיעון - כל אלה הן עדות לכך כי כאשר אישה אומרת שהותקפה מינית, ובוודאי כאשר מדובר בבכיר רב הון ושלטון כמו משה קצב - אין ספק כי היא דוברת אמת. תפקידנו הוא להישיר יחד אתה מבט אל עבר התוקפן ולדרוש הרשעה - חברתית ומשפטית. אז אמנם, הושמעו טענות כלפי ארגוני הנשים לפיהן אנחנו ביצענו בית דין שדה והרשענו את קצב עוד טרום הכרעת הדין, אך אנחנו אומרות שלולא הסולידריות האיתנה, התמיכה בנפגעות, והמסע הציבורי המתמשך שתבע צדק - לא היינו מגיעות אל הישג כה כביר: הרשעה חד משמעית וגורפת של משה הקצב שהלם מינית בנשים מתוך בכירותו הנשיאותית.
אל תפספס
די לפקפוק
כעת, לאחר שבית המשפט אמר את דברו, יהא מורכב יותר ציבורית להמשיך לפקפק ולהטיל מבט חשדני כל אימת שנפגעת מגיפת האלימות המינית תצא למרחב הציבורי-משפטי ותעיד על פגיעתה. מעתה לא יוכל ציבור כה רחב לפקפק בנו, בארגוני הנשים, כל אימת שנכריז באופן חד משמעי, כי לנפגעות אלימות מינית לעולם נאמין. יש לקוות שהמבט החברתי החשדני שהופנה כלפינו כשהפגנו נגד קצב עוד לפני 4 שנים, והטיעונים שניסו לאמת את גרסת החפות של קצב, ייעלמו אט אט מן העולם ויתחלפו בהכרה חברתית בעובדות: כל אישה שלישית היא נפגעת תקיפה מינית, כל אישה חמישית היא נפגעת אונס וכל אישה שביעית היא נפגעת גילוי עריות בתא משפחתי.
מחר, יום שלישי, יש לקוות, יכריז בית המשפט על שליחתו של מי שהיה המלך בעיני עצמו, למספר שנים לכלא, כשעוד צפויות כלפיו תביעות אזרחיות מצד נפגעותיו הרבות. ספק אם יש עונש מספק כלפי מי שהשליך את כלי זינו על נשים שהיו תלויות בו בשל מעמדו. כי לצד העובדה שכנראה אותו קצב שניצל את הון ואון שלטונו באחרות יושלך אל כלא ויהא למספר שנים אסיר, יש לזכור את נפגעות אלימותו שלעולם ייאלצו לשאת בנפשן וגופן את המחירים הנוראים של אלימות מינית אכזרית שפצעיה לא יימחקו. בניגוד לקצב, שישתחרר מהכלא בבוא הימים, מהכאב הזה לא יוכלו הנשים להשתחרר אף פעם.
* דורית אברמוביץ' ניהלה את קמפיין ארגוני הנשים להרחקת עברייני מין מהשלטון.