הכל עד לכאן: רגעי השיא בפרשת קצב

(צילום: שי מכלוף, יותם רונן, ערוץ 10 עריכה:יותם בן דוד קריינות: אביב אברמוביץ')

במשך כחצי שעה, בצהרי ה-8 באפריל 2008, הסתובבה מכוניתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, ברחובות הסמוכים למתחם מגרש הרוסים בירושלים. בקרבת מקום, מחוץ לבית המשפט השלום, תיכננו פעילות של ארגוני סיוע לנפגעות תקיפה מינית קבלת פנים "חמה" לקצב, שהגיע לבית המשפט באותו יום כדי להודות באישומים במסגרת הסדר טיעון, בו אמור היה להודות בהטרדה מינית וביצוע מעשה מגונה בשתי נשים שעבדו תחתיו. אך קצב התחרט. "אני רוצה להיאבק על חפותי", אמר לאחר שנכנס לאולם בית המשפט, והודיע שהוא חוזר בו מהסדר הטיעון. "אני רוצה לשים סוף לרדיפה, להיאבק כדי שהאמת תצא לאור. אני בוחר בדרך הקשה, ואני יודע מה המשמעויות". השבוע, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יגלה קצב אם הבחירה בדרך הקשה היתה משתלמת; ארבע שנים וחצי אחרי שנכנסה לחיינו, "פרשת קצב" מגיעה לישורת האחרונה: הכרעת הדין.

מהדורת חדשות ערוץ 2 ב-8 ביולי 2006 נפתחה בדיווח בלעדי של העיתונאי אמנון אברמוביץ: נשיא המדינה, דיווח אברמוביץ, נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, והתלונן כי מנהלת לשכתו לשעבר, שלימים תוכר בכינוי א' מבית הנשיא, מנסה לסחוט אותו בטענה שביצע בה מעשים מגונים. כלי התקשורת רעשו וסערו, עוד ועוד פרטים החלו לדלוף החוצה, ובמהרה הפך קצב ממאשים לחשוד: היועץ המשפטי הורה לפתוח בחקירה, וחשדות לעבירות מין שיוחסו לקצב החלו לצוף על פני השטח, המשטרה הגיעה לתשע נשים שעלה חשד שהותקפו על ידי הנשיא.

כשלושה חודשים אחר כך, באמצע אוקטובר, הודיעה המשטרה לבכירי הפרקליטות כי קיימת תשתית ראייתית לכך שקצב ביצע עבירות מין, בהן גם אונס, בחמש נשים. בינואר 2007 החליט מזוז להגיש נגד קצב כתב אישום בגין אונס ומעשה מגונה שביצע בא' ממשרד התיירות, עבירת בעילה אסורה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה שבוצעה בא' מבית הנשיא, וביצוע מעשים מגונים בשתי עובדות נוספות בבית הנשיא.

קצב לא נשאר חייב, ויומיים לאחר מכן, נשא נאום חוצב להבות ותוקפני במיוחד כלפי הסיקור התקשורתי לו זכה, שנודע בתור נאום ה"אני מאשים" של הנשיא, שעדיין כיהן בתפקידו. "עברתי מסע רדיפה מהגרועים שחברה מוסרית אנושית יכולה לספוג. נרקמה פה עלילה שפלה, כואבת, שגורמת לנו סבל וייסורים", אמר. "כתב האישום יהיה לדיראון עולם, לא אני". זמן קצר לאחר נאום זה התפטר פרקליטו של קצב, עו"ד דוד ליבאי, והוחלף על ידי עו"ד אביגדור פדלמן, שמייצג את קצב עד היום יחד עם עורכי הדין ציון אמיר ואבי לביא. קצב, שבקשתו לנבצרות זמנית מכהונתו כנשיא אושרה בינתיים, הכחיש את כל המיוחס לו, ועבר שימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה, שבעקבותיו גיבשו הצדדים הסדר טיעון.

במסגרת הסדר הטיעון שגיבשה המדינה עם קצב, שפורסם בסוף יוני 2007, נמחק סעיף האונס וכן הוסרו כל האישומים שהתייחסו לא' מבית הנשיא. קצב היה אמור להודות בביצוע מעשה מגונה שלא בהסכמה ובהטרדה מינית , לפצות את א' ממשרד התיירות ואת ל' מבית הנשיא, ולקבל עונש של מאסר על תנאי. "אמרו שההר הוליד עכבר - זה לא עכבר, ואם זה עכבר אני לא יודע מה זה פיל", אמר מזוז על ההסדר, והסביר שההחלטה לחתום על הסדר הטיעון המקל התקבלה עקב קשיים ראייתיים, אך את ארגוני הנשים ההסבר לא סיפק. הפרקליטות נאלצה להגן על עמדה זו גם בבג"ץ, שדן בעתירות נגד ההסדר. לבסוף, למרות הביקורת הרבה שמתחו שופטי העליון על התנהלות הפרקליטות, העתירות נדחו. אך פחות משנה לאחר מכן, ביום פתיחת המשפט, חזר בו קצב מההסדר.

בעקבות הצעד המתריס של קצב, עמלו בפרקליטות המדינה חודשים ארוכים בניסיון להחליט על הסעיפים בהם יאשימו את הנשיא לשעבר, ובצעד יוצא דופן התיק אף הועבר מפרקליטות מחוז ירושלים לפרקליטות מחוז מרכז, בעקבות חילוקי דעות פנימיים. לבסוף, במרץ אשתקד, הודיע מזוז כי החליט להגיש כתב אישום מחמיר נגד קצב, בשורה של עבירות מין. תגובתו של קצב לא איחרה לבוא. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מני מזוז", תקף את היועץ המשפטי במסיבת עיתונאים שכינס בקרית מלאכי, ולא חסך בדברי ביקורת גם מהמשטרה וכלי התקשורת, "במשך שלוש שנים חצו היועץ המשפטי והפרקליטות כל קו אדום. הם רמסו את כבוד משפחתי במטרה להגיע למטרה שהם סימנו מראש, דמי הפך הפקר. הכוח עיוור את עיניהם". אחרי הנאום, שנמשך למעלה משעתיים, התפטרו יועצי התקשורת של קצב, מוטי מורל ורונן צור.

שבוע אחר כך, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הואשם נשיא המדינה לשעבר שאנס בשני מקרים שונים עובדת אחת שהיתה כפופה לו - א' ממשרד התיירות - בעת שכיהן כשר התיירות בסוף שנות ה-90', וכן בכך שביצע בה מעשה מגונה. בנוסף, הוא נאשם בהטרדה מינית של ה' מבית הנשיא, במעשה מגונה ובהטרדה מינית של ל' מבית הנשיא וכן בהטרדתה של האחרונה כעדה ובשיבוש מהלכי משפט. בכתב האישום לא היתה התייחסות למתלוננת שהחלה את כל הפרשה, א' מבית הנשיא. שלב ההוכחות במשפט נפתח בספטמבר, אך כולו התנהל בדלתיים סגורות. תחילה העידו המתלוננות ל' וה', ולאחריהן ארבע נשים נוספות שלא נכללו בכתב האישום בשל התיישנות. אחריהן העידו א' ממשרד התיירות, וכן ח"כ שלי יחימוביץ' והעיתונאית אילנה דיין. בינואר עלה קצב לדוכן העדים, וביולי הגישו הצדדים את סיכומיהם. "הנאשם ראה בנשים הכפופות לו מאגר ממנו בחר את חלקן כאובייקטים מיניים", טענו התובעים, רונית עמיאל ונסים מרום. "הוא הוצג כדמות מפלצתית. למרות שלא היה בסיס עובדתי וראייתי לדברים", טענו מנגד סניגוריו של קצב. מחר נדע איזה צד שכנע את השופטים.