ציד הנאצים עוד לא נגמר

בערב יום השואה תש''ע, המשרד בישראל של מרכז שמעון ויזנטל עומד לפרסם את עיקרי הדו''ח השנתי שלו על "חקירה והעמדה לדין של פושעים נאצים ברחבי העולם.'' הדו''ח, שמופיע זה שנה תשיעית ברציפות, מספק נתונים מעודכנים על כל ההתפתחויות בתחום בתקופה מהראשון באפריל 2009 ועד היום האחרון של מרץ 2010, כולל סטטיסטיקה על הרשעות, כתבי-אישום שהוגשו וכן רשימה של עשרת הפושעים הנאצים המבוקשים ביותר ומעניקה ''ציונים'' (מ-A הגבוה ביותר ועד F שזה ציון נכשל) לכל אותם מדינות שאמורות היו בתקופה הנידונה לפעול בצורה רצינית להעמדתם לדין של האחראים לפשעי השואה.

מהדו''ח ניתן ללמוד כמה דברים חשובים על המאמצים העכשוויים להביא לדין את מבצעי השואה:

1. הבעיה של פושעים נאצים בימינו היא בעיה גלובלית. היא לא מוגבלת רק לארצות שבהן בוצעו הפשעים, היא גם קיימת בארצות מרוחקות מזירת הפשעים באירופה, בארצות שהעניקו מקלט לרוצחים שנמלטו, וביניהם מדינות חשובות שאפילו נלחמו נגד הנאצים כגון ארה''ב, אנגליה, קנדה, ואוסטרליה.

2. בניגוד לדעה הרווחת בקרב חלק ניכר של הציבור בארץ ובעולם, למרות השנים הרבות שעברו מאז מלחמת העולם השניה, רבים מבין מבצעי השואה עדיין חיים, עוד לא הועמדו לדין, ומספיק בריאים שאפשר להעמידם למשפט.

3. בניגוד לדעה הרווחת בקרב חלק ניכר של הציבור בארץ ובעולם, הבעיה המרכזית בהבאת פושעים נאצים לדין בימינו היא לא בהכרח הקושי לאתר את הרוצחים או אפילו לאסף מספיק הוכחות להרשיעם, אלא לדאוג לכך שבמדינה שבה בוצע הפשע או במדינה ששלחה את הפושע לבצע את הפשע יהיה תמיכה פוליטית בהבאת הרוצח או רוצחת לדין ולהעניש אותו או אותה.

השנה ניתן לדווח על התפתחות חשובה במיוחד בגרמניה שכבר הניבה תוצאות חיוביות. אני מתכוון להחלטת הגורמים שעוסקים בהבאת פושעים נאצים לדין לשנות את המדיניות המסורתית שלהם לפיה הם נמנעו בעבר מלהעמיד לדין אנשים שלא היו קצינים וגם נמנעו מלתבע אנשים שלא היו גרמנים או ממוצא גרמני. בשנה האחרונה התוצאות המעשיות של שינוי זה באו לידי בטוי בהעמדתו לדין במינכן של מיודענו האוקראיני איוון דמיניוק על פועלו כ''וואכמן'' (זקיף מזויין שהשתתף באופן פעיל בבצוע הרצח ההמוני) במחנה המוות סוביבור, וכן בהרשעתו לפני פחות מחודש בעיר אאכן (גרמניה) של היינריך בורה מי ששירת ביחידת ס.ס. שחיסלה הולנדים שהתנגדו לנאצים ו/או עזרו להחביא יהודים. חשוב גם לציין שבמסגרת ההכנה למשפט דמיניוק, משרד המשפטים האמריקאי גילה את עקבותיו של וואכמן החי בגרמניה ששירת במחנה המוות בלזץ ושטרם הועמד לדין. כבר נפתחה חקירה נגד סמואל קונץ ויתכן מאד שהוא יועמד לדין בקרוב. במובן הזה, אין ספק שבתחום הבאת פושעים נאצים לדין, ''מצווה'' גוררת מצווה ולהיפך.

לעומת התפתחויות חיוביות אלה, הדו''ח גם מדווח על כשלונות או חוסר התקדמות נגד פושעים אחרים. כך למשל, הונגריה טרם העמידה לדין את החשוד מספר אחד שלנו-ד''ר שאנדור קפירו, קצין ג'נדרמריה הונגרי שהיה בין המארגנים של טבח המוני של לפחות 1,250 אזרחים (רובם יהודים, היתר סרבים וצוענים) בעיר נובי סאד, סרביה ב-23 בינואר 1942. אני חשפתי את קפירו בבודפשט, שם הוא חי בבניין נאה למדי מול בית כנסת פעיל ברחוב ליאו פרנקל 78, עוד בקיץ 2006. המקרה שלו היה ידוע להונגרים כי מארגני הטבח בנובי סאד הועמדו לדין והורשעו בהונגריה (על הפרת פקודות, התברר שפעלו על דעת עצמם בביצוע הרצח) עוד בינואר 1944 אך זמן קצר לאחר המשפט, הנאצים פלשו להונגריה ובטלו את ההרשעות של קפירו ושותפיו, שקבלו העלאה בדרגה והוחזרו לשירות. למרות שקפירו מודה שנכח בנובי סאד ביום הרצח ונאסף הרבה חומר מרשיע נגדו, עוד לא הוגש נגדו כתב אישום. ההונגרים כנראה בנו על כך שקפירו ימות וכך יחסוך להם את הבושה של משפט שיחשוף את מעורבותם של בני עמם ברצח יהודים בשואה. אך הישיש בן ה-95 אין לו כל כוונה לשתף אתם פעולה במובן זה וממשיך לחיות חיים מלאים, כולל ראיונות לתקשורת המקומית והבינלאומית.

מי יתן ונוכל גם בשנה הבאה לדווח על הרשעות וכתבי-אישום נוספים במירוץ הדחוף להשיג קורטוב של צדק לפני שמאוחר מדי להצליח בכך.

* הכותב הוא צייד הנאצים הראשי של מרכז שמעון ויזנטל ומנהל המשרד בישראל של מרכז ויזנטל.