האם אדמירל גרמני בכיר הציל את הרבי מלובביץ' ועוד מאות יהודים מאימי השואה? רבני כפר חב"ד פנו אתמול (שני) למחלקת חסידי אומות העולם שליד ושם בבקשה להעניק אות חסיד אומות העולם לאדמירל וילהלם קנאריס, ראש הביון הצבאי הגרמני במלחמת העולם השנייה. בפנייה מכנים הרבנים את קנאריס "מציל יהודים מיוחד מאוד" וטוענים כי הציל את האדמו"ר השישי של חב"ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון, ואת בני ביתו על ידי הברחתם מפולין הכבושה. מדובר בניסיון שני להכרה בפועלו של קנאריס, לאחר שבקשה דומה נדחתה ב-2003. אולם חסידי חב"ד טוענים כי בידיהם מידע חדש, השופך אור על הפרשה.
"ואילו רק את הרבי הציל החרשנו, אך לפי מחקרים שונים, קנאריס הציל מאות יהודים נוספים, גם זאת ללא תמורה כלשהי ומתוך סיכון עצמו", כותבים הרב בנימין ליפשיץ, יו"ר כפר חב"ד, והרב יוסף-יצחק קמינצקי, יו"ר הוועדה המייעצת. הרבנים מסתמכים בעיקר על חוות דעתו של ההיסטוריון דני אורבך, שספרו "ואלקירי ההתנגדות הגרמנית להיטלר", ראה אור לאחרונה.
הרב הגיע לוורשה ב-1939 כדי להציל את ספריית הקודש של סמינר הרבנים, אך כמה ימים לאחר הגעתו, נכבשה העיר על ידי הנאצים והוא נלכד בה. בעקבות לחץ של חב"ד בארה"ב, יצרו האמריקאים קשר עם דיפלומט גרמני שביקש מקנאריס לסייע בחילוץ הרב. האחרון מינה שני סוכני ביון למשימה והרב הועבר לריגה ומשם לארה"ב.
נאצי שהפך למציל יהודים?
אורבך טוען בספרו כי קנאריס היה אחראי, בנוסף להברחת הרב מפולין, לשני מבצעי הצלה של יהודים. תחת פיקודו הישיר שירתו בשירות הביון, האבוור, הנס אוסטר והנס פון דוהנני, קושרים מרכזיים בתוכנית להתנקשות בהיטלר ולביצוע הפיכה צבאית. ב-2003, בד בבד עם דחיית ההכרה בקנאריס כחסיד אומות העולם, ניתן האות לפון דוהנני על חלקו באחד המבצעים. באתר האינטרנט של יד ושם מופיע סיפורו של פון דוהנני ואף מצוין בו כי הוא "השתמש בתירוץ שהיה לו אור ירוק מלמעלה" כדי להוציאם. אורבך טוען כי לא מדובר בתירוץ וכי קנאריס אכן פרש חסותו על המבצע ואף ביקש להכניס מספר אנשים לרשימת הפליטים.
קנאריס מתואר בספר כדמות חידתית וערמומית, אדם נמוך ותזזיתי, שהעדיף את חברתם של כלביו על פני חברת בני אדם. הוא נודע כשמרן מושבע ואנטי דמוקרט, שבמשך שנים, לדברי אורבך, "לא נמצא איש שחשד בנאמנותו להיטלר ולמפלגה הנאצית". אך אמונתו בנאציזם התערערה, בין היתר בעקבות פרוץ המלחמה ומעשי הטבח בפולין.
במרץ 1941 אישר קנאריס מבצע להוצאת יהודים גרמנים והולנדים אל מחוץ לרייך, כביכול כדי שישמשו כמרגלים בחו"ל. המבצע נודע כ"מבצע אקווילר", ובמסגרתו יצאו חמש רכבות מאמסטרדם לספרד כשעליהן גברים, נשים, זקנים וטף, סך הכל כמעט 400 יהודים. לטענת אורבך, המטרה המודיעינית כביכול היתה מסווה שאפשר את הטעיית רשויות הרייך והמבצע אף עורר את תשומת לבו של אדולף אייכמן, שפקפק במניעיו המקצועיים של קנאריס.
ב-1942 אישר קנאריס מבצע הצלה נוסף, שהביא בסופו של דבר לנפילתו מבצע U-7, במסגרת המבצע הוברחו 14 יהודים, מומרים ויהודים למחצה אל מחוץ לרייך, במסווה של מרגלים. בין הניצולים היו הרופאה אילזה רנפלד ובעלה העיוור אוטו, שאף ביקר בביתו של קנאריס, והעיד, כפי שמצטט אורבך, כי האדמירל קיבל אותו בהבנה ובחיבה ונעתר לבקשת העזרה שלו.
באפריל 1943 נחשף מבצע U-7 בעקבות גילוי העברות הכספים הבלתי חוקיות שעמדו בבסיסו. אוסטר ופון דוהנני נעצרו. בפברואר פוטר קנאריס. הוא נשפט על מעורבותו בקשרים להפלת היטלר והוצא להורג במחנה ריכוז באפריל 1945. גורלו של פון דוהנני היה זהה.
"אחריות לפשעי מלחמה"
על פי אתר יד ושם, הקריטריונים לקבלת אות חסיד אומות העולם הם מעורבות פעילה בהצלה, סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים ומניע הומני ולא רווח כספי או תגמול אחר. האות לא ניתן כאשר המציל היה מעורב באותו הזמן ברצח, בפשעי מלחמה או בפגיעה באחרים. לפי אורבך, יד ושם דחה בעבר את הבקשה להכיר בקנאריס בנימוק כי הוא היה בכיר מדי במכונת המלחמה הגרמנית, ומעצם תפקידו הבכיר ותרומתו למאמץ המלחמה הגרמני הוא נשא באחריות לפשעים אלו.
ואולם אורבך טוען כי קנאריס ניסה למעשה לחבל במאמץ המלחמתי הגרמני וכי מעמדו הרם הוא שאפשר לו להוציא לפועל את מבצעי ההצלה. בין הפעילויות הבולטות שמציין אורבך: קנאריס דחק בדיקטטור של ספרד, גנרל פרנסיסקו פרנקו, שלא להיכנס למלחמה לצדה של גרמניה, הוא מסר מידע סודי למחתרת הפולנית ולא מנע מבכירי הביון למסור להולנד וליוגוסלביה את מועד הפלישה אליהן. לפיכך, טוען אורבך בחוות הדעת המצורפת לבקשת חב"ד, יש לשקול שוב את ההחלטה האם להעניק לאדמירל שעמד בראש ארגון שהיה רובו ככולו נאצי, את האות המעיד על דרגה מוסרית מן הגבוהות ביותר.
מיד ושם נמסר בתגובה כי לא התקבלה במשרדם שום פנייה בנושא. "לארגון לא ידוע על בקשה להעניק את אות חסידי אומות העולם לראש הביון הגרמני וילהלם קנאריס", נמסר.