במזרח התיכון תמיד הייתה חשיבות רבה לסמלים ולסימנים. דתות, עדות ותנועות פוליטיות נהגו להתבדל בדגלים ובצבעים שאימצו, ובסימנים ובמחוות שתומכיהן שייכו לעצמם. אנשי "המדינה האיסלאמית" (לשעבר דאעש), הפועלים בסוריה ובעיראק, אינם יוצאי דופן במובן הזה, וגם הם אימצו מחוות ייחודיות כדי לחזק את זהותם.
אחד המאפיינים החיצוניים הבולטים ביותר של הארגון מתבטא באופן שבו הפעילים מניפים את ידם ומצביעים מעלה עם האצבע המורה. גם תומכי הארגון, ובהם ילדים קטנים, מצולמים כך לפעמים. המחווה נועדה להפגין את נוכחות "המדינה האיסלאמית" בפני שני קהלים: הראשון הוא הקהל הביתי, זה שנמצא בשטחי הכיבוש וצופה בקרבות ממבט ראשון; השני הוא הקהל שצופה באינטרנט ובטלוויזיה במאות הסרטונים, המתעדים את פעולותיהם של הכובשים הסונים.
במועצה ליחסי חוץ (CFR), מכון מחקר שמושבו בניו יורק, מנסים להסביר מדוע רבים אינם מייחסים חשיבות מספקת למחווה ייחודית זו. לדברי החוקרים, סיבה אפשרית לכך היא שמעשי הזוועות של "המדינה האיסלאמית" מסיטים את תשומת הלב מלבושם החיצוני, ומהמחוות שהם מנסים להחצין. או, כפי שנכתב בכתב-העת הרשמי של המכון: "כשמולך יש ראש כרות, קל להתעלם מהספרה אחת".
מסע הכיבוש של דאעש - עוד בוואלה! חדשות
12 אלף זרים בשירות הג'יהאד, האו"ם יוזם צעדי חירום
כיצד והאם המערב יוכל לחסל את דאעש? פרשנות
מיוחד: הצצה נדירה למפלצות דאעש, "המדינה האיסלאמית"
האצבע שמניפים פעילי הארגון מסמנת את ה"תווחיד", האמונה המונותאיסטית והבסיסית ביותר של האיסלאם, ולפיה אללה הוא האלוהים האחד והיחיד. ה"תווחיד" הוא החלק הראשון בהכרזת האמונה האיסלאמית - ה"שהאדה" (ובערבית: לא אלה אלא אללה). בחלקה השני של ההכרזה נאמר "מוחמד שליח אללה" (מוחמד רסול אללה). ל"שאהדה" יש משמעות אידאולוגית חשובה עבור הארגון, שגם קבע אותה על דגלו. חלקה הראשון של השבוע כתוב בראש הדגל, וחלקה השני מופיע בעיגול לבן ובולט. המלים בעיגול כתובות בסדר הפוך, כך שהמילה "אללה" זוכה לכבוד ומופיעה בשורה הראשונה.
לשם הקיצור, הנפת האצבע מלווה בקריאת "תכביר" (קיצור מקובל ל"אללה אכבר"). לעתים אחד הפעילים מכריז "תכביר" בקול רם, וחבריו משיבים לו "אללה אכבר". חשיבותה וייחודה של המחווה נובעים, בין היתר, מהעובדה שהיא מילולית וקצרה, ואינה דורשת ידע בערבית כדי לשנן אותה. באופן הזה ניתן לגייס לארגון פעילים זרים, גם כאלה שאינם דוברים את השפה, ולהדגיש בפני המערב עד כמה רחבה השפעתו של הארגון.
כאמור, אנשי "המדינה האיסלאמית" אינם הראשונים לאמץ מחווה מסוג זה, המהווה מעין גירסה מודרנית לסימן הניצחון הקלאסי. בחודש יוני נפוצו תמונות של תומכי חמאס, שהצטלמו כשהם זוקפים שלוש אצבעות. הסימן ההוא קושר לחטיפת שלושת הנערים הישראלים גיל-עד שער, איל יפרח ונפתלי פרנקל.
בשנה שעברה, המפגינים נגד ההפיכה הצבאית במצרים הניפו דווקא ארבע אצבעות, מחווה לכיכר ראבעה בקהיר, שם התקהלו תומכי "האחים המוסלמים" במשך יותר מחודש. רג'פ טייפ ארדואן, כיום נשיא טורקיה, נהג להניף ארבע אצבעות בעצרות הבחירות שלו, לאות הזדהות עם נשיא מצרים המודח מוחמד מורסי. בחודש מרץ השנה, שתי נשים נעצרו בעצרת בחירות של ארדואן, אחרי שהפנו לעברו אצבע משולשת.