(ליברמן לאחר זיכויו אתמול בבית המשפט בירושלים)
הבשורה על זיכויו של אביגדור ליברמן ב"פרשת השגריר" הפתיעה גורמים רבים במערכת הפוליטית, במערכת המשפט ובתקשורת, אבל באף מקום בישראל היא לא עוררה תדהמה כמו בבניין משרד החוץ בירושלים. בשעות אחר הצהריים אתמול, לאחר שעובדי המשרד סיימו "לעכל" את בשורת הזיכוי, התחלפה התדהמה בדאגה, על רקע ההבנה שליברמן באמת חוזר ואתו, אולי, גם הפרובוקציות המילוליות שגרמו לדיפלומטים הישראלים לא מעט מבוכה בשנים האחרונות.
השנה שבה נעדר ליברמן ממשרד החוץ הייתה דרמטית ביותר. זה החל בחודש מרץ האחרון, אז החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחר בקשה מפורשת מנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, לעשות צעד ראשון לקראת פיוס עם טורקיה. זה נמשך בחודש יוני, עת נבחר נשיא חדש באיראן, שהצליח לקרב את ארצו למערב, ונגרר אל חודשי הקיץ, במהלכם הודיע האיחוד האירופי שהוא מאמץ מדיניות חדשה להחרמת ההתנחלויות, כמה שבועות בטרם חודש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. כל האתגרים הללו יחכו לליברמן על שולחנו כאשר ישוב למשרד בשבוע הבא.
בחזית הטורקית, הסיכוי שליברמן יביא לשינוי ביחסים עם משטרו של רג'פ טייפ-ארדואן הוא כמעט אפסי. הסיבה העיקרית לכך שהפיוס עם טורקיה תקוע היא התנהלותו השערורייתית של ראש הממשלה הטורקי, אבל גם להצהרות לוחמניות מכיוונו של ליברמן כלפי טורקיה ודאי לא תהיה השפעה מיטיבה על הנושא. האמריקנים היו מעוניינים מאוד לראות את שתי בעלות הברית שלהם באזור שבות לשתף פעולה, במיוחד לאור ההשפעה שיכולה להיות לטורקיה על המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, אבל חזרתו של ליברמן למשרד החוץ הופכת את התסריט הזה לכמעט בלתי אפשרי.
בנושא האיראני למשרד החוץ ישנה השפעה מוגבלת, בלי קשר לזהותו של השר המכהן. בלימת תכנית הגרעין של איראן הפכה בשנים האחרונות לפרויקט חייו של ראש הממשלה נתניהו, שמנהל את המאמצים ישירות מלשכתו, בסיועו של המטה לביטחון לאומי. בממשלתו הקודמת של נתניהו, את המגעים מול ארה"ב בנושא האיראני ניהל שר הביטחון, אהוד ברק. סביר להניח שגם בחודשים הקרובים יהיו אלה שר הביטחון, משה יעלון, והיועץ לביטחון לאומי החדש, יוסי כהן, שיובילו את הטיפול בסוגיה.
יחסים חמים עם פוטין
עם זאת, לליברמן בהחלט יכולה להיות תרומה מסוימת למאמציה של ישראל למנוע מאיראן לפצל את שש המעצמות שמנהלות מולה משא ומתן. זאת, בשל יחסיו עם גורמים בכירים במוסקבה, בהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. אותו פוטין ודאי זוכר לטובה כיצד ליברמן, בעת ביקור במוסקבה בדצמבר 2011, שיבח את "הבחירות ההוגנות והדמוקרטיות" לנשיאות רוסיה, בשעה שגורמים מרחבי העולם האשימו את פוטין בזיוף התוצאות. חזרתו של ליברמן למשרד החוץ עשויה להוריד מראש הממשלה חלק קטן מהנטל בנושא האיראני, לפחות מול הרוסים.
המאמץ לשיפור היחסים עם אירופה וריכוך הסנקציות הכלכליות שלה על ההתנחלויות יהיה המבחן האמיתי של ליברמן. הכהונה הקודמת שלו במשרד החוץ התאפיינה בשורה של משברים עם מדינות אירופה, על רקע התבטאויות שערורייתיות של ליברמן כנגדן. נתניהו נעזר בקדנציה הקודמת באהוד ברק כדי לתקן חלק מן הנזקים שגרם ליברמן. בממשלה הנוכחית הוא יוכל, במקרה הצורך, להטיל תפקיד דומה על שרת המשפטים, ציפי לבני. הבעיה היא שיחסי ישראל עם האיחוד האירופי נמצאים כיום במצב רגיש הרבה יותר מאשר לפני שנה, אז עזב ליברמן את משרד החוץ.
ההחלטה האירופית להחרים כל מוסד ישראלי ששוכן מעבר לקו הירוק, ולחייב גופים רשמיים ופרטיים בישראל להצהיר שאינם משתמשים בתקציבים מאירופה לפעילות בהתנחלויות, עלולה להסב נזק של ממש לכלכלה הישראלית ולמחקר המדעי שלה. בכירי משרד החוץ השקיעו בחודשים האחרונים מאמצים כבירים כדי לרכך את ההחלטה ולהגיע לפשרה שתאפשר לישראל להצטרף לפרויקט המחקר והפיתוח האירופי "אופק 2020". תפקידו של שר החוץ החוזר בהקשר הזה יהיה לסייע במציאות פתרונות בסוגיה המורכבת.
מותר לקוות שנתניהו יבהיר לליברמן, מיד לאחר כניסתו המחודשת לתפקיד שר החוץ, שכללי המשחק השתנו. בעבר, חבטות והקנטות נגד אירופה הובילו אך ורק לגינויים וצקצוקי לשון. במציאות החדשה, התנהלות כזו עלולה לגרום לנזק ממשי. ליברמן יהיה חייב לשקול מילים ולנהוג בריסון. הוא יכול לקחת דוגמא מסגן שר החוץ, זאב אלקין, שנמצא ימינה ממנו מבחינה אידיאולוגית, אך התנהל בחודשים האחרונים בהם תיפקד כממלא מקומו של ליברמן באחריות, במתינות ובשיקול דעת.
השפעה מכרעת על קבלת הסכם מדיני
לבסוף, שאלת השאלות היא כיצד ינהג ליברמן בנושא המשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים. הלכה למעשה, התחום מצוי בידיה הבלעדיות של לבני. רוב בכירי משרד החוץ כלל לא יודעים מה מתרחש בחדר המשא ומתן. אלא שליברמן ניהל בשנתיים האחרונות מאבק אישי נגד יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כולל קריאות להתפטרותו, והצהרות על כך שהוא תומך בטרור. מעמדת שר החוץ, ועל רקע האווירה הנפיצה במשא ומתן, התנהלות כזו מצד ליברמן עשויה להוביל לפיצוץ השיחות. מצד שני, אם יקרה הבלתי ייאמן ויושג הסכם ישראלי-פלסטיני, לתמיכה מצד ליברמן עשויה להיות השפעה מכרעת על סיכויי הקבלה של ההסכם בממשלה, כמו גם בציבור הרחב.
ביציאה מבית המשפט אתמול בבוקר, נראה ליברמן מאופק ומפוכח. לאנשי משרד החוץ נותר רק לקוות שהוא ישמור על גישה דומה גם עם שובו לתפקיד. בשעה שאיראן קוצרת הצלחות בזירה הבינלאומית תחת מנהיגותו המתונה למראית עין של רוחאני, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה חריקות מיותרות ביחסים עם ארה"ב ואירופה. לליברמן מצפים אתגרים רבים, אבל שמירה על אחריות לאומית תהיה האתגר הגדול מכולם.
עוד על זיכויו של ליברמן:
נתניהו על זיכוי ליברמן: "הסתיים עינוי דין של שנים ארוכות"
מחדלי החקירה ושלל הגרסאות: זיכוי ליברמן - התמצית
חף מכל אישום, ליברמן עף כפרפר ועוקץ כדבורה / פרשנות
למרות הזיכוי, השופטים קבעו: ליברמן לא פעל כראוי
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
(עדכון ראשון: 23:34)