תלמידי ישראל השתפרו במקצועות המדע והמתמטיקה, וירדו בעברית - כך עולה מהנתונים של מבחני המיצ"ב לשנת החולפת, תשע"ג, שפרסם הבוקר (ראשון) משרד החינוך. עם זאת, הנתונים עדיין מצביעים על פערים לימודיים בכל המבחנים ובכל השנים - ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.
במבחנים בשפת-אם לכיתות ה', עברית וערבית, נרשמו בשנתיים האחרונות פערי הישגים נמוכים במעט מהפערים שנרשמו בשנים קודמות. מנגד, במבחנים במדע וטכנולוגיה ובמתמטיקה לכיתות ח', נרשמה בשנים האחרונות התרחבות בפערי ההישגים בין תלמידים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים, זאת הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית. במבחן במתמטיקה לכיתות ח' חלה עלייה מצטברת בהישגי דוברי העברית אך ורק בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ובינוני. בעוד שבשנת תשע"ב היה פער של 84 נקודות בין מעמד כלכלי נמוך לגבוה. בתשע"ג הפער עמד על 110 נקודות. הישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך נותרו ללא שינוי של ממש לאורך כל שש השנים שנמדדו.
במסגרת המבחן נשאלים התלמידים גם על האקלים הבית-ספרי מעורבותם באירועי אלימות, יחסם הכללי לבית הספר ועוד. מהנתונים לשנת הלימודים תשע"ג עולה כי 12% מתלמידי כיתות ה'-ו', 10% מתלמידי ז'-ט' ו-7% מתלמידי י'-י"א דיווחו על מעורבות באירועים אלימים בחודש שקדם להעברת השאלונים. לאורך השנים אפשר לזהות מגמה של ירידה קלה בשיעורי המדווחים בקרב תלמידי ה'-ו' ויציבות בקרב תלמידי ז'-ט' ו-י'-י"א. כמו כן, 26% מתלמידי ה'-ו', 23% מתלמידי ז'-ט' ו-15% מתלמידי י'-י"א דיווחו כי בחודש האחרון ספגו קללות שנועדו לפגוע בהם. השיעורים הגבוהים ביותר נרשמו בבתי הספר היסודיים, מעט נמוכים יותר בחטיבות הביניים, ונמוכים במידה משמעותית בחטיבה העליונה. לאורך השנים נרשמה ירידה חדה בשיעורי המדווחים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ויציבות בחטיבה העליונה.
לפני כמה חודשים הודיע שר החינוך, שי פירון, על הקפאת מבחני המיצ"ב החיצוניים, ועל הקמת ועדה שתבחן חלופות אפשריות למבחן. פירון הבהיר כי מבחני המיצ"ב הם אמנם כלי מדידה והערכה חשובים, שיש להעמיק בהם, אולם הוסיף שלא ניתן להמשיך עוד במתכונתם הנוכחית. "אני רואה חשיבות רבה בהתקדמות שעשתה מערכת החינוך בנושא ההערכה, בביסוס תהליכי עבודה ובקבלת החלטות, אך, למרבה הצער, לצד אלה אנחנו רואים שבשנים האחרונות התגברו ההשלכות השליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה", אמר אז.
לדבריו, מבחני המיצ"ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, במורים ובתלמידים. "תופעת ההכנה הממוקדת למיצ"ב התחזקה יתר על המידה והובילה בחלק מבתי הספר לשיבוש סדרי הלמידה", אמר פירון. "אני רוצה שכל מורה יוכל לממש את שליחותו החינוכית המקצועית. אני מחזק את ידיה של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מ.ר) כגוף מקצועי ורואה בה שותף מרכזי ומוביל במהלך זה. אני מאמין שלמידה משמעותית ומדידה מדודה תוביל לשיפור בהישגים הלימודיים ולקידום מצוינות".
משרד החינוך פרסם הבוקר את הנתונים הארציים, כאשר הנתונים בחלוקה לבית ספר יפורסמו במרץ 2014. המשרד מחויב לפרסם את הנתונים הללו, זאת לאחר שבג"ץ קיבל את עתירתם של כמה הורים שדרשו לפרסם את התוצאות על מנת שיוכלו לבחור את בית הספר המועדף עבור ילדיהם. משרד החינוך התנגד לכך בתוקף, בטענה שהדבר יוביל ליצירת "טבלאות ליגה" המדרגות את בתי הספר.
מבחני המיצ"ב הם מערכת של מבחנים וסקרים הנערכים בבתי ספר יסודיים (כיתות ב' ו-ה') ובחטיבות ביניים (כיתה ח') במקצועות מדע וטכנולוגיה, שפת אם, מתמטיקה ואנגלית. המבחנים נערכים בכמה מחזורים, כאשר כמה מאות בתי ספר משתתפים בהם מדי שנה. במסגרת המיצ"ב, נערכים גם סקרים לבחינת האקלים הבית ספרי, הכולל בין היתר את רמת האלימות בבית הספר, האווירה הלימודית ועוד.
בשנה שעברה העלו נתוני המיצ"ב פערים גדולים בהישגי התלמידים בין הרשויות בפריפריה לאלה שבמרכז, בעיקר בתחומי המתמטיקה והאנגלית. כמו כן, התגלה פער ניכר בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. כך, למשל, הפער במקצוע המתמטיקה בין תלמיד כיתה ח' בתל אביב לבין חברו ברהט היה כמעט מאה נקודות: 433 ברהט מול 535 בתל אביב.
וואלה! סקול ללמוד באינטרנט בכל מקום בכל זמן ובקצב שלך
עוד בנושא:
פירון ביטל את מבחני המיצ"ב: "הפכו לשוט מכה"
"מבחן המיצ"ב הוליך שולל את מערכת החינוך"
החרדים זועמים: בג"ץ חייב בחינת מיצ"ב בבתי הספר