איידס הוא ה"צונאמי השקט" של אסיה. כך אמרו במהלך סוף השבוע גורמי בריאות בינלאומיים רשמיים בוועידה הבינלאומית לנגיף האיידס המתקיימת ביפן. לדברי המומחים, המגיפה תוכל להיפסק אם הממשלות ינקטו פעולה מהירה, כבר עכשיו.
אחד מכל ארבעה חולים חדשים במחלה מגיע מאסיה. בכל יום מתים באזור 1,500 בני אדם מהמחלה. המחלה התפשטה בכל המחוזות בסין, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, והודו היא המדינה השנייה בעולם בה חיים חולי איידס, לאחר דרום אפריקה.
למרות המחיר האדיר בחיים שמשלמים האזרחים במדינות האזור, הממשלות לא מעוניינות להילחם במחלה ולא רואות צורך בקידום המאבק בה לקדמת סדר היום הציבורי. אך על פי הערכות המומחים, הדבר עשוי להזיק לא רק לחיי התושבים, כי אם גם לכלכלת המדינות. לפי נתונים שהציג האו"ם בישיבה, אם לא ייעשה דבר בקרוב, עד 2010 יגיעו ההפסדים הכלכליים באסיה לסכום כולל של למעלה מ-29 מיליארד דולרים.
"הממשלות צריכות להתייחס לאיידס כאל איום ברמה של אסון לאומי, כמו הצונאמי שפקד את דרום מזרח אסיה בדצמבר 2004", אמר המנהל האזורי של סוכנות האו"ם למלחמה באיידס (UNAIDS), פראדסה ראו. "הדרך היחידה לשנות את התגובה למחלה, היא לשנות את התפיסה מהבסיס. הווירוס אינו הורג מאות אלפים במכה רועמת כפי שעשה הצונאמי, והוא לא מספק תמונות טלוויזיה מעניינות", הוא הוסיף, "זה פחות או יותר כמו צונאמי שקט".
האו"ם מעריך כי 8.2 מיליון בני אדם באסיה חולים בנגיף האיידס,
לפחות 5.1 מיליון מהם נמצאים בהודו. הממשלה הסינית אמרה, כי בסין ישנם 840 אלף חולים במחלה. בעולם כ-39 מיליון בני אדם חולים באיידס, מתוכם 25 מיליון נמצאים במדינות אפריקה. האו"ם מזהיר, כי אם לא יינקטו צעדים, 12 מיליון בני אדם באסיה יהיו חולים באיידס עד 2010. באסיה, מגיפת האיידס נמצאת בעיקר בקרב קבוצות פגיעות, כמו הומוסקסואלים, מזריקי סמים ועובדים בזנות. עם זאת, גורמי בריאות רשמיים מזהירים, כי היא עלולה להתפשט גם בקרב האוכלוסייה הכללית.
"המספרים יכולים להתקצץ בחצי, אם תהיה עבודה קשה במשך השנתיים-שלוש הקרובות, אבל זה יצריך רצון פוליטי אמיתי", אמר מנהל סוכנות האו"ם למלחמה באיידס, פיטר פיוט.
ראו הסביר את ההתעלמות הפוליטית בכך שמרבית הפוליטיקאים פשוט לא אוהבים לדבר על מזריקי סמים, זונות או גברים המקיימים יחסי מין עם גברים זוהי השתקפות של הסטיגמה החזקה והאפלייה ממנה סובלים חולי האיידס ברחבי האזור. סטיגמה זאת, לדבריו, גורמת לרבים שלא להיבדק או לא להתייחס למחלה מלכתחילה.
"סטיגמה ואפלייה היא מגיפה שבאמת הורגת אנשים", אמר מאנוג' פארדשי, חולה איידס. "אנחנו רק רוצים לחיות חיים נורמלים, ואנחנו רק רוצים את הזכויות הבסיסיות שלנו", הוא אמר במסיבת עיתונאים וקרא לממשלות להנהיג חוקים נגד אפלייה.
כך, תכניות מניעה ממוקדות מגיעות רק ל-19 אחוזים מהעובדים בתעשיית הזנות ורק ל-5 אחוזים מקרב משתמשי הסמים באסיה. התוכניות להומוסקסואלים מגיעות רק לשני אחוזים.
בתאילנד חינוך טוב וחלוקת קונדומים צמצמו המגיפה
למרות הנתונים הקשים, ישנם גם מקרי הצלחה באסיה, כמו תאילנד. בתאילנד מספר הנדבקים בנגיף מדי שנה ירד מ-143 אלף בשנת 1991 ל-21,260 בסוף 2003. זאת, כתוצאה מחינוך מאסיבי ותוכניות חלוקת קונדומים לעובדי תעשיית המין וקבוצות בסיכון גבוה נוספות.
בהשוואה לכך, ביפן האמידה ובעלת החינוך הטוב, מספר החולים בנגיף נמוך, אך מומחים צופים שחוסר האיכפתיות של הציבור עלול להוביל לגידול רב במקרים במהלך העשור הקרוב. "כמובן שהבעייה היא לא עניין של ידע מקצועי במדינות", אומר ראו, "יפן היא אחת מהמדינות היותר מתקדמות מבחינה כלכלית בעולם. ההסבר היחיד, בוודאות, הוא עדיפות נמוכה שניתנת לנושא".
אסיה יותר ממסוגלת לכבוש את המחלה, אמר ראו, וכיוון את תגובתו למקרי חירום כמו מגיפת הסארס, עליה הצליחו להשתלט והצונאמי. "כשאנחנו צריכים, אנחנו יכולים להתגייס במהירות, לאסוף את המרכיבים ולהפוך מאוד יצירתיים במציאת פתרונות לכל מיני בעיות", הוא הוסיף.