עידן הקרח

אין לי מושג מתי בדיוק פרץ לעולמנו המיוזע גלגל ההצלה שנקרא "קרטיב", אבל אני יודעת שכשההורים שלנו היו ילדים הם התענגו על ה"אסקימו" שהיה לו טעם מלאכותי של פירות מנטה ולימון.

גם היום עדיין מדובר בגוש קרח מאורך, שטעמו רחוק מלהיות טבעי ויש לו גוון עז של צבע מאכל, אבל למרות כל אלה הוא עושה את העבודה: מצנן את גרוננו המיובש ומשיב את נפשנו בכל פעם שאנו רטובים ודביקים.

אצל הילדים שלי בשעות הצהרים הלוהטות מתפקד הקרטיב כ"ואליום" או לפחות כ"רגיעון של הדס". באחת מהשעות היפות האלה, בעודי מבצעת נוהל חלוקת "ואליומים", שאלה אותי הילה איך מכינים קרטיב? (או במילים אחרות היא בעצם אמרה: בואי נכין קרטיב).

סיפרתי לה בגעגוע איך כשהיינו ילדים, אהבנו להכין קרטיבים תוצרת בית מפטל ומים שהקפאנו, לא לפני שתקענו באמצע הכוס כפית, שתמיד בסוף נשענה לה באלכסון על הדופן. אחר כך המשכתי להפליג על גלי הנוסטלגיה וסיפרתי לה איך מצצנו בעונג ובגאווה את היצירה הקפואה מעשה ידינו להתפאר.

ואז חשבתי לעצמי, למה שלא נכין בעצמנו קרטיבים טבעיים, ללא צבע מאכל, המבוססים על פירות עסיסיים ומציעים עושר של צבעים וטעמים מתקתקים?

אז הנה מתכון לקרטיב ביתי בגרסה טבעית, צבעונית ולא פחות משמחת מזו שקונים בקיוסק:

חומרים לכ-20 קרטיבים:
כוסיות חד פעמיות קטנות
מקלות ארטיק (אפשר לקנות בחנויות 'פנאי לי' או להשתמש סתם בכפיות)
1 ק"ג פירות (נקטרינות/שזיפים/אגסים/ תפוחים או מיקס פירות)
6 כוסות מים
5-6 כפות סוכר
מיץ מלימון אחד
שקית סוכר וניל
מקל קינמון (למי שאוהב)

אופן ההכנה:

1. חותכים את הפירות לחצאים ומוציאים את הגרעינים.

2. מבשלים את הפירות בסיר עם מים ומוסיפים סוכר, וניל ולימון (וקינמון אם רוצים).

3. מביאים לרתיחה, מבשלים עוד 10 דקות על אש בינונית ומכבים את האש.

4. מחכים עד שהנוזל קר לחלוטין (לפחות שעה ועדיף יותר כדי לתת לטעמים להתחבר טוב יותר). מסננים.

5. בפירות ניתן להשתמש כמילוי לעוגות: אחרי הסינון אפשר להמשיך לבשל עם מעט נוזל עד לקבלת מעין ריבה או פשוט לקרר ולאכול עם גלידה וניל.

6. יוצקים את הנוזל לכוסיות קטנות, מכניסים מקל של ארטיק ומקפיאים.

7. כשהקרטיב קפוא משחררים מהכוסית על ידי שטיפה קצרה מתחת למי הברז.

* אם חשוב לכם שהמקל יעמוד במרכז, מכניסים למקפיא ללא המקל ורק כעבור שעה, כשהנוזל מתחיל לקפוא והתייצב תוקעים את המקל.

* את הנוזל בסיר אפשר לשמור במקרר כ-10 ימים.

מבחינת תזונה: הקרטיבים אמנם מכילים סוכר אבל הם עשויים מפרי טבעי ואין בהם צבע מאכל, כך שזה עדיף על הקרטיבים הקנויים. כמו כן, אפשר להכין טעמים אטרקטיביים שלא קיימים בשוק כמו קרטיב שזיפים, נקטרינות ואגסים. הכוסות הקטנות מייצרות קרטיבים קטנים שהגודל שלהם מותאם יותר לילדים, שתמיד הכל נוזל להם.

נכון, בניגוד לזמינות המופלאה של הקרטיבים הקנויים, שאפשר להטמין בפריזר ולהוציא בשעת דוחק, כאן אי אפשר להיות כל כך ספונטניים. צריך להכין מראש. מצד שני כשכבר מכינים מתקבלת כמות גדולה שיכולה להספיק להרבה זמן וההכנה עצמה פשוטה.

ירדנו לגינה עם מלאי קרטיבים וחילקנו לכל ילדי השכונה שהתנפלו על הכוסות הקטנות עם הקפוא האדום. אור הסתובב עם קרטיב בכל יד, ליקק מפה ומשם ונתן להרבה נוזל לטפטף לו על הבטן. הילה ושאר בנות הגינה טמנו את הקרטיבים עמוק בפה, ולא הרפו עד שנגמר והשפתיים נצבעו באדום עז.