ברקע החרפת המחאות ברחבי המדינה נגד המהפכה המשפטית, שחושפות את שסעיה של החברה הישראלית ומעוררות מחדש שאלות באשר לפערים בין המרכז לפריפריה ואיכויותיו של הנוער בישראל - בשבועות הקרובים יפתח מחזור הגיוס הקרבי הגדול לצה"ל - כיצד השפיעה חטיבת הקומנדו החדשה על השיבוצים? האם המשבר החברתי חודר לשורות הצבא? ומה לגבי המאבק בין היחידות הלוחמות ליחידות הטכנולוגיות? | קווים לדמותם של המתגייסים לצה"ל בשנת 2023.
חטיבת הקומנדו "עוז": משאבת נוער איכותי או מכונה לייצור מפקדים?
מקרה הבוחן המרכזי ביותר בשאלת כוח האדם של צה"ל בעשור האחרון היא חטיבת הקומנדו, שהפכה לסלע מחלוקת בין גורמים באגף כוח האדם בצבא - זאת בשל היותה משאבת בני נוער בעלי נתוני איכות גבוהים ומעל הממוצע, באופן שפוגע בפיזור הכללי שלהם בצבא בכלל וביחידות השדה בפרט.
הסיפור של יחידת הקומנדו ששמה הוא "עוז" ומספרה 89, התחיל בהחלטה שלקח בשנת 2015 הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל גדי אייזנקוט, לתלוש את היחידות המובחרות דובדבן, מגלן ואגוז מבסיסי האם שלהם ולאגדן תחת חטיבה אחת - זאת בכדי שבעת מלחמה יהוו כוח נוסף, קריטי ועוצמתי, מול האויב המר ביותר של צה"ל מצפון, ארגון חיזבאללה.
בצל ביקורת חריפה שנשמעה על הקמת חטיבת הקומנדו החדשה מצד אלופים במטה הכללי ומפקדי יחידות שדה, הוחלט למנות האלוף דוד זיני למח"ט שיהיה אחראי על הרכבת היסודות והקמת החטיבה. האלוף זיני, תלמיד ישיבה בעברו וחובש כיפה סרוגה גדולה במיוחד, התחיל את שירותו בצה"ל כלוחם בסיירת מטכ"ל, אולם לאחר קורס הקצינים קשר את גורלו עם גדוד 51 של חטיבת גולני ופיקד על יחידת אגוז.
באלוף זיני, ידעו מפקדי צה"ל, טבועה נפש הלוחם הקלאסי של פשטות נטולת גינונים מיותרים. מפקד אמיץ מאוד, שמתמחה בפיקוד והדרכה. וכשרוצים מהפכות מהסוג הזה, בצל ביקורת חריפה, תכונות כמו עקשנות ונחישות שאפיינו את זיני, הפכו להיות בעלות ערך רב. במשך השנים, נחיצותה של החטיבה החדשה הוכיחה את עצמה, אולם לצידה עלתה שוב ושוב כמו גיבנת הביקורת על שיבוץ עודף של נוער איכותי בחטיבה 89.
בינואר בשנה שעברה, הונחתה כזכור מכה קשה על החטיבה במסגרת תקרית טראגית שאירעה בחטיבה במהלך אימון של יחידת אגוז. שני מפקדי פלוגות בחטיבה, סרן אופק אהרון ורב סרן איתמר אלחרר נהרגו מאש שנפתחה בשוגג מנשקו של קצין נוסף ביחידה. בסוף אותה שנה, הודח מפקד יחידת אגוז בהחלטת הרמטכ"ל בעקבות תחקיר שבוצע ביחידה.
הביקורת על חטיבת הקומנדו גדלה מיום ליום, וכן בהתאמה גדלה המעמסה על מפקד החטיבה, אל"מ מני ליברטי, שלזכותו יאמר שלא נשבר, והפך את הטלטלה להזדמנות תוך התעקשות על שינויים מהותיים בתהליכי ההכשרה, הסדרת בעלי תפקידים, הטמעת נורמות התנהגות, כולל חתירה לפעילות מבצעית מורכבת ועמוסה ביהודה ושומרון ומבצעים מיוחדים בזירה הצפונית שטרם הותרו לפרסום.
רגע לאחר סיום תפקידו של אל"מ מני ליברטי, הועבר הפיקוד על חטיבת הקומנדו לידי אל"מ עומר כהן. החטיבה פתחה במבצע פשיטה, "בית וגן", על מחנה הפליטים ג'נין, שהוגדר כהצלחה מבצעית כבירה, חרף מותו של לוחם אגוז ככל הנראה מירי חבריו לכוח. עבור מפקדי חטיבת הקומנדו הייתה זו סגירת מעגל, שכן בניתוח הנתונים עולה כי מדובר בנוער איכותי מאוד, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שעובר מסלול מפרך ששיאו בשלב ה"מסכם מסלול" שמביא את נפש וגוף הלוחם עד לקצה בתנאי שטח מורכבים - ולכן אין שחר לטענות על ירידה במוטיבציה או באיכות הלוחמים.
יתרה מזאת, בחטיבת הקומנדו עונים גם לביקורת שנשמעת על ריכוז כוח האדם האיכותי ביחידתם. לדבריהם, בשנתיים האחרונות נרשמה בחטיבת הקומנדו עלייה של כ-300% ביציאה לקורס קצינים בבה"ד 1, וב-90% מגדודי החי"ר בצה"ל יש לפחות קצין קומנדו אחד. כמו כן, נרשמה עלייה של 500% בייצוא מפקדי פלוגות לכלל יחידות השדה. "אנחנו אומנם מקבלים הון אנושי מהאיכותיים שיש בצה"ל, אבל הפכנו לגוף שמכשיר מפקדים מעולים ליחידות החי"ר השונות", אמר קצין מהחטיבה לאחרונה שהדגיש כי גם אחוז הנשר צנח מ-9% ל-4.7% (בעיקר בגלל אי התאמה, סעיף נפשי ופציעות).
תפקידי לוחמה, יחידות טכנולוגיות או פטור מצה"ל | כל הנתונים
חטיבת הקומנדו שהותיר אחריו אל"מ ליברטי, עוזרת במידה רבה מאוד להסביר את קווי המתאר של הנוער הישראלי בשנת 2023, חרף היותה סגורה לתפקידי לחימה עבור נשים. ברקע הביקורת על הנוער הישראלי שנתפס כמפונק ונהנתן, מחפש קיצורי דרך להתרחק מתפקידי לחימה ומסתער על תפקידי "טכנולוגיה פרימיום" - שיובילו אותו היישר למקצועות ביחידת 8200 ואגף התקשוב, נראה כי בפועל המציאות והנתונים מוכיחים אחרת.
קצין בכיר בזרוע היבשה, אמר בשיחה עם וואלה! כי למרות הקרעים החברה הישראלית, צה"ל עדיין מהווה רכיב מאוד מרכזי ומשמעותי בחברה הישראלית גם בקרב ההורים, וגם בקרב בני הנוער מכל הקשת החברתית לאורך שנים".
לפי נתוני גיוס שהוצגו לאחרונה לרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, על הרכב החברה הישראלית בחתך בני 20 פלוס - עולה כי אחוזם באוכלוסייה הוא 77% ומתוכם : 34.9% חילונים, 8.2% דתיים, 25.5% מסורתיים, ו-8.1% חרדים. לפיכך, בקרב הבנים המחויבים בגיוס (לא כולל ערבים), עולה כי אחוז המתגייסים הוא 68.8%, לצד 14.8% בלעי פטורים משירות צבאי (ברובם על רקע רפואי ונפשי או מגורים בחול) ו-16.4% חרדים שפטורים תחת ההגדרה "תורתו אמונתו".
כמו כן, מקרב נשים חייבות בגיוס לצבא: אחוז המתגייסות הוא 55.5%, לצידן 36.3% מקבלות פטור על רקע דתי, 8.2% מקבלות פטורים אחרים (בעיקר רפואי-נפשי). בניתוח נתוני הגיוס ללא הציבור החרדי עולה כי 85% מחייבי הגיוס אכן מתגייסים לצבא - הנתון כאמור יורד ל-69% כשמכניסים את החרדים למשוואה. המגמה הזו אמורה להתרחב ככל שיחלוף הזמן, שכן לפי הנתונים מספרם של הצעירים החרדים גדל בחברה ואחוז המתגייסים אמנם גדל גם כן אבל באחוזים קטנים יותר. לעומת זאת, אחוז המתגייסים החילונים נע סביב 85%-87% - נתון שנשאר די יציב.
סוגיית הפטור הרפואי מעסיקה את צה"ל בשנים האחרונות כמגמה שלילית ובעלייה. בצה"ל טוענים כי "אכן קיימת עלייה בפטור הנפשי, היא איטית אבל במגמת עלייה". זוהי לא תופעה ייחודית לישראל וזה נובע בעיקר מאבחון יתר, שבא לידי ביטוי למשל גם בהיקף ההקלות במערכת החינוך בגלל הפרעות קשב והשימוש בריטלין ותרופות נוספות.
בשאלה החוזרת סביב מיצוי כוח האדם בין פריפריה למרכז - שעוסקת בשיבוץ הנוער האיכותי בישראל, מתעקשים באגף כוח אדם בצה"ל כי רוב הנוער רוצה קרבי, והמוטיבציה לא השתנתה גם לקראת הגיוס הגדול הנוכחי. "השורות מלאות ואין כל בעיה. האתגר מגיע אחר כך ביציאה של הנוער האיכותי לתפקידי פיקוד ובחתימה למסלול ארוך טווח. יש לבצע הפרדה בין יחידות מיוחדות שם יש מאבק רציני לעומת יחידות אחרות ביבשה".
מהנתונים שהוצגו לרמטכ"ל לאחרונה על חלוקת הנוער האיכותי, שאובחן בציון דירוג פסיכוטכני ראשוני גבוה מ-70 - עולה כי 40% מנוער זה משובץ ביחידות זרוע היבשה, 15% משובצים בחיל המודיעין בדגש על יחידת 8200 (נתון בעלייה על חשבון היחידות הלוחמות), 10% משובצים בחיל התקשוב, 9% משובצים בחיל האוויר (כולל תפקידי טיס), 3% משובצים בחיל הים (כולל חובלים ושייטת 13) ו-3% בפיקוד העורף. נתון שמעורר מחלוקת בצה"ל הוא אחוז השיבוץ הגבוה בקרב נוער זה ליחידות אכף כוח האדם - 19%.
כמו כן, היקף המשרתים ביחידות הטכנולוגיות, שהגדולה בהן היא יחידת המודיעין 8200, הוא כ-4% מכלל הסד"כ של הצבא הסדיר. בניתוח מעמיק של משרתים אלו עולה כי 70% מהם גברים ו-30% נשים - מה שמצביע כל פערים במיצוי האבחון והשיבוץ. בנוסף, 15% מתוך משרתים אלו בעלי פרופיל קרבי, לגבי נתון זה בצה"ל טוענים כי ישנה הקפדה יתרה על המכסה ותהליך השיבוץ מבוסס על כישורים ויכולות יוצאות דופן של הנוער שהוחלט לשבצו ביחידות טכנולוגיות למרות כשירותו לשירות קרבי.
בניתוח סוציו-אקונומי בקרב אוכלוסיית המתגייסים הבנים, הרמה הסוציו-אקונומית עולה כשמדובר בתפקידי לחימה וטכנולוגיה, אך יורדת כשמדובר בתפקידי מנהלה ומקצועות טכניים, נתון שנשאר יציב בחמש השנים האחרונות.
אולם פילוח מעניין עולה בניתוח היחידות שמקבלות את הנוער במצב הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר - בחטיבת הקומנדו, עליה כאמור נשמעת ביקורת בנושא, כ-45% מהמשובצים בעלי מצב סוציו-אקונומי הגבוה ביותר (7-10), בחטיבת הצנחנים כ-25% בעלי מעמד סוציו אקונומי זה, בחיל האיסוף הקרבי שיעורם עומד על 27%, בשיריון 21% ובחי"ר גבולות 23%. כמו כן, בשנת 2022 חלה ירידה של 2% בחטיבת הקומנדו לעומת הנתונים ב-2019, ואילו גולני קפצה בהשוואה זו מ-17% ל-29%, גם חטיבת הצנחנים ביצעה קפיצה משמעותית מ-8% ל-37%.
אולם בקרב המתגייסות המגמה היא הפוכה: הבנות שמתגייסות לתפקידי לוחמה ותפקידי מנהלה, מגיעות ממצב סוציו-אקונומי נמוך. באגף כוח האדם טוענים מנגד, כי 45% מכלל הבנות שמגיעות ממצב סוציו אקונומי גבוה, משרתות ביחידות היבשה. ברקע המאבק המשפטי שנדון כעת בבג"ץ על פתיחת כלל תפקידי הלחימה בצה"ל לנשים בדגש על יחידות מיוחדות, חטיבות חי"ר, וצוללות, טוענים בצה"ל כי 89% מהתפקידים בצה"ל פתוחים עבור נשים ובמערך הלחימה כמחצית מהתפקידים. יחד עם זאת, פורסם לאחרונה בוואלה! כי ישנה עליה של יותר מ-180% במצבת הלוחמות הממוצעת ב-8 השנים האחרונות. כמו כן, ישנה עלייה של כ-900% בגיוס לוחמות בין השנתונים 2021-2019 ועלייה גם בהיקף הלוחמות היוצאות לקורסי פיקוד.
מהנתונים שנחשפו לראשונה בוואלה, עולה כי כיום משרתות בצה"ל כ-7,000 לוחמות, מתוכן 5,300 במשמר הגבול. גורם בכיר בזרוע היבשה, אמר כי "המוטיבציה הגבוהה והמתגברת משנה לשנה של בני נוער בנים ובנות לשרת במג"ב מצביעה על שלוש מגמות - על חשיפה של חיכוך מבצעי גבוה למג"ב, שינוי בתדמיתו בציבור, ושינוי בתנאי השירות. הנוער עושה השוואות ומצביע ברגליים וזה מסר שלילי לכלל מפקדי היחידות בצבא. חטיבת גולני נותרה בעלת הביקוש הגבוה ביותר אך השילוב בין הסדרה "פאודה" לחשיפת הפעילות של יחידת המסתערבים של משמר הגבול ביהודה ושומרון, מגבירה את המוטיבציה למג"ב בכלל.
בין מרכז לפריפריה - הפערים שמתדפקים על דלתו של הצבא
נתונים אלו עדיין לא מחדדים את התשובה לשאלה כיצד צה"ל מתמודד עם השאלות הנוקבות על הפערים במיצוי כוח האדם בין מרכז לפריפריה, ולכן נכון להתעמק בתהליכים שבוצעו החל מראשית שנת 2021 - עת כניסתו של האלוף יניב עשור לתפקיד ראש אגף כוח האדם בצה"ל. האלוף עשור, יליד מושב מבטחים בחבל אשכול שאת שירותו החל בחטיבת גולני - עליה גם פיקד, קיבל שורה של החלטות דרמטיות במאמץ לצמצום פערים חברתיים על מביטול מדד קבוצת איכות (הקב"א), קיצור מבחני הדפ"ר והוספת יומי המא"ה (מבחני מיון איתור והשמה בתחומים שונים) גם לגברים.
שינויים נוספים שביצע האלוף עשור בתהליכי המיון והשיבוץ בצה"ל הם: הנגשת תהליכי המיון לפריפריה, בין היתר באמצעות מיונים מקוונים, מבחני דפ"ר חוזרים ולומדה חינמית כהכנה להם, פרויקטים חינוכיים לעידוד נוער ללימודי סייבר, הכפלת תוכנית "עתידים" המממנת לימודי עתודה לנוער בפריפריה, ובניית מודל בשיתוף הרשויות המקומיות לקיצור ההכרה בנוער שזכאי לסיוע כלכלי ותנאי שירות עוד בטרם הגיוס ועידוד לגיוס קרבי.
לדברי קצין בכיר באכ"א, ניתוח המוטיבציה לשירות קרבי לפי הרשויות המקומיות מעלה כי ארבעת העשירונים העליונים בחברה הישראלית, מתגייסים יותר מגודלם בחברה, רוצים יותר לחימה ומשובצים יותר ביחידות מתמרנות.
"רוב בני המכינות הולכים לקרבי. גם נוער שמגיע ממעמד סוציו אקונומי גבוה ודפ"ר גבוה, כי מדובר בשירות משמעותי. הם מנסים להתקבל לסיירת מטכ"ל, אם לא לקומנדו, ואם לא לסיירת גולני ואם לא לאחד הגדודים", הסביר קצין בכיר בצה"ל והוסיף: "בתי הספר במקומות הראשונים או הערים הם לא מהפריפריה למעט דימונה אלא ערי ליבה בישראל עם מצב סוציו-אקונומי גבוה בין 8-7. בית הספר המצטיין ממבשרת ציון - זו לא פריפריה".
לדבריו, "מיפוי בתי ספר וערים, מספר את הסיפור של הנוער שונה לחלוטין מהרבה תזות אחרות". העיר עם שיעורי הגיוס הגבוהים ביותר היא מודיעין, עם 90%, עם מיצוי ללחימה של 56.4% ואחוז יציאה לקצונה של 13.4%. אחריה ממוקמות הערים רעננה, כפר סבא, הרצליה וראשון לציון.
ברקע הדברים, מהדהד שמה של יחידת המודיעין 8200 שעלה לאחרונה ביתר שאת בשל מעורבות בוגרי היחידה במחאות נגד המהפכה המשפטית ואיומי הסרבנות שהשמיעו. יש שיאמרו, כי גם טייסי חיל האוויר נשמעו בנושא זה, אך המספר היחסי שלהם בצבא ובחברה קטן באופן משמעותי לעומת שיעורם של בוגרי סוכנות איסוף המודיעין הגדולה במדינה.
בתהליך המיון והשיבוץ ליחידות חיל המודיעין והתקשוב בדגש על 8200 מתקשה צה"ל לצמצמם פערים חברתיים בין הפריפריה למרכז וסופג ביקורת בצדק על אליטיסטיות שנמשכת מספר עשורים. התשובה הרגילה ששגורה בפי קציני הצבא הבכירים היא כי מערכת החינוך אשמה שלא השכילה לעודד את הנוער בפריפריה כבר בכיתות ז' ו-ח' לבגרות חמש יחידות במקצועות כמו : מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, ומחשבים.
בהמשך לכך, בשנה האחרונה מנסה צה"ל באמצעות פרויקט "גשרים" הכולל 200 חיילות איכותיות לעודד את תחום הסייבר בתיכונים בפריפריה אך מדובר בפעולה "קוסמטית" בלבד, דלת אמצעים, שעות וכלים שמהצד נדמה שנועדה לצורכי יחסי ציבור ותו לא. נכון שבפועל צריך צה"ל את הכישרוניים לכתוב קוד או לפרוץ קוד אך נדרש להעמיק את מיצוי כוח האדם בפריפריה, ולשלב כיתות לא רק ללימודי השפה הפרסית בפריפריה אלא גם מקצועות סייבר באופן מלא. פרויקט רציני ביותר שיניב פירות בהיקף גדול בעוד עשור המכונה "מגשימים" צפוי להגביר מקצועות אלו באופן אינטנסיבי לבני נוער איכותיים מהפריפריה.
הבשורה הטובה היא שכבר במחזור הגיוס הזה ניתן יהיה לראות הרחבה של היקף העתודאים מרמה סוציו-אקונומית בינונית ומטה במקצועות כמו: כלכלה, משפטים, רפואה, לוגיסטיקה, מדעי המחשב הנדסת חשמל ועוד. כדי לעודד יציאה לעתודה, שמהווה רבע מסגני האלופים בצה"ל, החליט ראש אכ"א לממן שכר דירה קבוע לאורך שנות הלימוד ונסיעות.
החרדים במגמת עלייה, והמוסלמים חוששים להתגייס | אוכלוסיות מיוחדות בצה"ל
בסוגיית החרדים התקבלה בצה"ל החלטה אסטרטגית באופן לא פורמלי לשמור את גיוס החרדים והדתיות הרחק מאור הזרקורים כדי שהחשיפה התקשורתית לא תפגע במאמצי הגיוס ותנאי השירות המגוונים שחלקם מתקיים במבני משרדים בלב הערים בגוש דן. כיום יש למעלה מ-3000 חרדים בשירות צה"ל ביניהם גם 120 נשים חרדיות.
לדברי גורמי צבא הבקיאים בתהליכים, יש מגמה חיובית של עלייה בהיקף המתגייסים החרדים אך היא איטית מאוד לא רק בגלל ענייני מוטיבציה אלא גם בשל עלויות ומשאבים. יחד עם זאת, בזרוע היבשה שוקלים את האפשרות לאור ההצלחה של פלוגת החרדים "תומר" בחטיבת גבעתי, לשקול הקמת גדוד חרדי נוסף. בניגוד לנטען, תקופת הקורונה הסתיימה ממזמן מבחינת צה"ל, ללא השפעות מורכבות על הנוער המתגייס ועל כושרו הממוצע ביחס לחברות מערביות.
המציאות קודרת יותר בשאלת גיוס המיעוטים לצה"ל, בדגש על מוסלמים ובדואים. ב-2015 התגייסו 356 חיילים מוסלמים, בשנת 2020 התגייסו 644 חיילים, אולם משנת 2021 ישנה מגמת צניחה: בשנה זו התגייסו 390 חיילים בלבד וכיום מספרם מתקרב ל-300 (נתון סופי בסוף השנה הנוכחית). גורמי צבא בכירים מעריכים כי הביקורת וההסתה על בני המיעוטים במהלך מבצע שומר חומות היא זו שיצרה נסיגה במוטיבציה.
עוד בוואלה!
גורם צבאי בכיר, מתח ביקורת על ההחלטה של הרמטכ"ל גדי איזנקוט לפרק את גדוד הסיור המדברי ולהפוך אותו לפלוגה וטען כי בשונה מפירוק הגדוד הדרוזי ופיזור לוחמיו ביחידות צה"ל, פירוק הגדודי הבדואי פגע אנושות במוטיבציה לגיוס בגלל הבדלי תרבות ושונות בחברה. מנגד יש עלייה משמעותית בגיוס בעלי מוגבלויות ובעלי בני נוער על הרצף האוטיסטי. שילובם ביחידות מיוחדות העלה את ההיקף לכ-300 חיילים שמשרתים כיום בצה"ל ובחצי השנה הקרובה אמורים להתגייס נוספים והמגמה חיובית.
ובשאלת השפעת המהפכה המשפטית? קצין בכיר במטכ"ל אמר השבוע כי המחאות והסערה החברתית לא השפיעו על היקף המתגייסים והמוטיבציה לקרבי במחזור הגיוס הקרוב, "המצב בישראל משקף דמוקרטיה. זו זכותם של כל נער ונערה להפגין אבל מרגע שהם נכנסים בשורות הצבא המחלוקות נשארות בחוץ. כולם אוחזים באלונקה. כולם תומכים זה בזה. אם יש משהו שאנחנו צריכים להיות מודאגים ממנו שמקבלים את הלוחמים שלנו כמובן מאליו. תראו את ההישגים שלנו בתקופה האחרונה כולל מבצע בית וגן".
לדבריו של הגורם הצבאי, "יש מגמות שליליות ויש אתגרים גדולים. הם מטופלים ועל חלקם נראה תוצאות בקרוב וחלקם בעתיד. אין שלמות, אבל כשבני נוער מוכנים לשרת שש שנים כדי להיות לוחמים בשייטת 13 או ביחידות עילית אחרות, בנות לוחמות בעוקץ, בהגנת גבולות ואולי בקרוב ב-669 וביהל"ם - זה אומר הכול".