פנייתם של ראשי מפלגות בלוק הימין ליועמ"שית לעצור את מינוי הרמטכ"ל נהדפו היום (שלישי) על ידי שר הביטחון בני גנץ, כשהצהיר כי הוא מתכוון להמשיך לקדם את המהלך, שכעת מעורר מחלוקת משפטית גדולה. זאת, בשל העיתוי הבעייתי אליו נקלע המירוץ לרמטכ"לות - רגע לפני פיזורה הצפוי של הנכסת.
למעשה, החוק מורה כי אין כמעט הגבלות על ממשלת מעבר, אבל לאורך השנים התגבשה מסורת משפטית המצפה מממשלת מעבר לנהוג באיפוק ולא לקבוע עובדות בשטח לממשלה הבאה.
החוק הישראלי מדגיש את החשיבות ברציפות שלטונית, ואינו כולל הגבלות על סמכויות ממשלת המעבר. חוק יסוד הממשלה קובע בסעיף 30 (ב) תחת הכותרת "רציפות הממשלה", כי "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה... תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה".
ההתייחסות של החוק לגבי מינויים, הוא לגבי מינוי שרים - בסעיף 30(ד) לגבי ממשלת מעבר, כי ממשלה המכהנת רשאית למנות שרים מקרב חברי הכנסת במקום "שר שחדל לכהן", ללא אישור הכנסת, בניגוד למנוי שרים במסגרת ממשלה רגילה.
בכל הנוגע למינויי בכירים, החוק לא קובע מגבלות על מינויים בתקופת ממשלת המעבר, ומבקש להבטיח את עבודת הממשלה. ההגבלות גובשו לאורך השנים בפסיקות בג"ץ ובהנחיית היועמ"ש, שביקשו למנוע את כבילת ידי הממשלה הבאה.
בג"ץ נמנע להתערב בעבודת ממשלת המעבר, ודחה עתירה של פרופסור הלל וייס שעתר נגד ראש הממשלה אהוד ברק, שניהל משא ומתן עם הפלסטינים לאחר התפטרותו מראשות הממשלה, ודחה עתירה דומה של לימור לבנת נגד אריאל שרון. בפסק דין של השופט ברק הוא הדגיש כי כל הסכם מדיני יובא לאישור הכנסת.
עם זאת, בית המשפט קיבל עתירות נגד מינויים בתקופת ממשלת מעבר, כמו מינוי רבנים ראשיים ומינוי חברי מועצות דתיות, ודחה עתירה שדרשה משר המשפטים דניאל פרידמן לכנס את הועדה למינויי שופטים בתקופת ממשלת מעבר.
רצף מערכות הבחירות בישראל בשנים האחרונות, וממשלת המעבר שפעלה במשך במשך שנה רצופה אתגרה את שאלת מינויי הבכירים בתקופות הביניים, והיועמ"ש אביחי מנדלבליט פרסם בינואר 2021 הנחיות בנוגע למינויים בתקופת בחירות, בהן הוא קבע כי מינויים למשרות בכירות, הדורשות ועדת איתור במעורבות שר, מעוררים קושי. ככל שניתן להאריך את הכהונה או למצוא ממלא מקום: כך עדיף. כמו כן, ככל שכבר החל בתהליך האיתור, במצבים מסויימים ניתן יהיה להמשיך בו במצבים מסויימים ככל שמדובר במינויים שהם מקצועיים וללא מעורבות הדרג הפוליטי, ניתן במקרים מסוימים לקיימם, אך כל מקרה ונסיבותיו.
ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי לפי הנחיית היועמ"ש יש קושי במינויים בכירים בממשלת מעבר. "משום שממשלת מעבר אמורה לנהוג באיפוק ולפעול רק כשקיים צורך חיוני לפעול. זה לא אומר שאסור למנות, כל מינוי צריך להבדק באופן פרטני. השיקולים הם: כמה המינוי דחוף וקריטי? האם ניתן למצוא ממלא מקום ראוי? עד כמה המינוי הוא למשרה "מקצועית" או למשרה של הגשמת "מדיניות" של השר? האם הליך המינוי כבר התחיל?".
מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות הוא תרחיש חדש, שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה בוחנת בימים אלו. במידה והיא תאשר את המינוי, סביר להניח שתוגש נגדה עתירה לבג"ץ, שיידרש למינוי הבכיר ביותר במערכת הביטחון על ידי ממשלת מעבר.
"טיעון ביטחון המדינה יכול לשמש את גנץ"
ד"ר אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטה רייכמן, חושב שהסיכויים לאשר מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות נמוכים.
"מינויים ערב הבחירות פוגעים באמון הציבור. במקרה של הרמטכ"ל כוכבי, אין חלל תפקודי שיווצר עכשיו, כי הוא משתחרר בינואר. באופן מסורתי תקופת החפיפה של הרמטכ"ל נמשכת בין 3-6 חודשים. נכון שהסיכויים לכונן ממשלה באוקטובר נמוכים, אבל זה אפשרי, זו לא פגיעה בתפקוד הרמטכ"ל בטווח הקרוב".
"מה קורה אם יש בחירות נוספות ואין 61? ככל שממשלת המעבר הולכת ונמשכת אז המגבלות הולכות ופוחתות כי הצורך החיוני בהמשך העשייה הולך ועולה".
"הטיעון של חפיפה ארוכה שחשובה לביטחון המדינה יכול לשמש את גנץ, ובג"ץ לא נוטה להתערב בשיקולים של חוץ וביטחון שבה בית המשפט נוטה שלא להתערב, בניגוד לפסילת מינויים רגילים שאין להם דחיפות, כמו מינוי למועצה דתית".
"יש מכלול של גורמים, להערכתי הקייס החזק הוא לטובת ההקפאה של המינוי, בגלל החשיבות של המינוי, הדרג הבכיר, זה אדם שקובע מדיניות וצריך לעבוד עם שר הביטחון וראש הממשלה הבאים. ושנכון לעת הזו לא ייווצר חלל תפקודי בטווח המיידי. ככל שיש עיכובים, שיוכרזו על בחירות נוספות, אלה נסיבות שמשנות את המשוואה. המבחן הוא צורך חיוני בעשיה וחלל תפקודי".
שנער מזכיר שהמינויים של תפקידים בכירים כמו פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה ונציב שב"ס נדחו במשך תקופה ארוכה.
עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון, חושש דווקא מהתקדימים האלו, וחושב שאסור למינוי הרמטכ"ל להגיע למצב של מינוי זמני
"מפכ"ל ורמטכ"ל הם תפקידים שמשפיעים על חיי אדם ויש חשיבות גדולה בהמשכיות ולא במינוי זמני. יש חשיבות גדולה בהליך חפיפה מסודר, שיכול להימשך חצי שנה בחילופי רמטכ"ל. מינוי זמני בתפקידים כאלו זה דבר מסוכן ויכול לפגוע בעצמאות הרמטכ"ל והליך קבלת ההחלטות. תהליך מינוי הרמטכ"ל התחיל לפני שהתפזרה הכנסת, אנחנו עוד לא בממשלת מעבר, זה מינוי שצריך להתבצע גם אם הוא יגלוש לתקופת בחירות".