בתוך כוח המודיעין שמחסל פעילי טרור דרך הרשתות החברתיות

התמנון של אגף המודיעין בצה"ל גורף מדי יום מיליוני שיחות טלפון, הודעות ותמונות של אויבי ישראל כדי להתריע על התהוות איומים ופיגועים, לחשוף סודות ולהבין מה מתרחש בצללים. לפעמים החלק הקטן בפאזל, שדרוש כדי להשלים את התמונה המלאה, מצוי בעיתונים, אתרי אינטרנט, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו ורשתות חברתיות. בעזרת ניטור רחב ומדויק של כלי התקשורת בעולם הערבי, אגף המודיעין מצליח לעקוב אחרי פעילי טרור בכירים, לחשוף "ידיעות זהב", להתריע מפני פיגועים ולהוביל מהלכי חיסול ממוקד.

בשנות התשעים, למשל, חוסל בדרום לבנון מזכ"ל חיזבאללה, עבאס מוסואווי. מה שאפשר את הצעד היה העיניים הערות של אגף המודיעין, שזיהו מודעה בעיתון בביירות, בה הודיעו אנשי הארגון השיעי על כוונת המנהיג להגיע לאזכרה של פעיל בכיר בדרום לבנון. השאר כבר היסטוריה.

כדי לייעל את מלאכת האיסוף, העיבוד, ניתוח וההפקה בתחום המודיעין הגלוי הוקם כבר לפני כעשור ה'איינט', דסק התוצר של חטיבת המחקר באגף המודיעין, שאחראי על הנגשת תמונת המודיעין לדרג הצבאי והמדיני הבכיר בזמן אמת ומסביב לשעון. זאת, באמצעות אתר חדשות מודיעיני ואפליקציה ייעודית בסלולר הצבאי המוצפן, שנמצאת בימים אלה בשלבי השקתה.

האתר של איינט מציג את כלל תוצרי אגף המודיעין בתחומים השונים באמצעות טקסט, גרפיקה, תמונות, וידאו ותוצרי מדיה מודיעיניים מתקדמים - בתלת מימד, דרך פודקאסטים ועוד. האיינט בנוי ופועל במתכונת של "חדר חדשות", אך בניגוד לכלי התקשורת הפועלים במדינה - הדסק נמצא עמוק מתחת לאדמה, בקריה שבתל אביב.

בתוך דסק האיינט, שבנוי מאוסף חדרים קטנים שבהם כל מ"ר מנוצל בקפידה, הוקם דסק איי-מוניטור - iMonitor, דסק המודיעין הגלוי (OSINT) שבונה את תמונת המודיעין מבוססת כלי התקשורת הקלאסיים לצד הרשתות החברתיות. האתגר העיקרי עבור אנשי האיי-מוניטור הוא לברור מתוך ים המידע מה להעביר הלאה ומה להשאיר בין קורות הדסק.

אנשי הדסק אחראים בנוסף על עיבוד שיח תקשורתי וניתוח מגמות בתקשורת הערבית. התוכן מבוסס על התווך הגלוי שמפיק הדסק, ומועבר כמבזקי מודיעין, לרוב מלווים בתמונות ובסרטונים, לראש הממשלה, לרמטכ"ל, לראשי קהילת המודיעין ולבעלי תפקידים עם סיווג גבוה.

על רקע סגירת יחידת חצב המיתולוגית של אגף המודיעין, שתרגמה ידיעות מכלי תקשורת מסורתיים של מדינות אויב מקום המדינה, הוחלט להציב אנשי מודיעין גלוי במרחבי האגף השונים ולחזק את דסק איי-מוניטור בכוח אדם שמתמקד ברשתות החברתיות, איפה שנמצא בעידן הנוכחי מידע יקר ערך ובעל משמעות.

אנשי הדסק עוקבים אחרי אישים, פעילי טרור מוגדרים מראש, תהליכים, מגמות, מטרות בשטח ואמצעי לחימה. כך, בתמונות שפורסמו ברשתות החברתיות תועד ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, שנמצא כבר כמה שנים מחוץ לרצועת עזה בשל סנקציה מצרית. מאז, החל לשוטט בין מדינות ערב, להיפגש עם בכירים מהליגה הערבית ופוליטיקאים במסעדה קבועה, בעיר במזרח התיכון. במשך מספר ימים העלו אנשי הנייה, ככל הנראה ללא ידיעתו, תמונות לרשתות החברתיות בתום המפגשים, מבלי לציין היכן הם נמצאים.

המידע הועבר לטיפול אנשי דסק איי-מוניטור, שהצליחו בכלים מגוונים לקבוע כי מדובר במסעדת 'הקשתות' בביירות. דובר צה"ל בערבית, סא"ל אביחי אדרעי, קיבל את המידע ובאמצעות חשבון הטוויטר שלו הביך את הנייה ואנשיו כשעדכן את בעלי המסעדה הלבנונית כי הוא "מארח טרוריסטים".

דוגמה נוספת לחשיבות המודיעין הגלוי ניתנה במהלך האביב הערבי. גורמי מודיעין עקבו בקשב רב אחר הקולות למחאה שעלו וגברו ברשתות, וקראו להחליף את השלטון המצרי. המודיעין שעלה מכך אפשר לדרג מקבלי ההחלטות להבין את התמונה המלאה ואת המגמה בעולם המצרי, ולא להגיב לתהליך ישר כשהתפרץ.

גורם ביטחוני שמוגדר כאחד הלקוחות של תוצרי איי-מוניטור הסביר את הייחודיות של הדסק. "יש את המובן מאליו ויש את המתפרש", אמר. "יש להם יתרון מובהק על פני שאר גורמי המודיעין, ששקועים באיסוף מודיעין. בתחום האוסינט לפעמים זה נראה פשוט לאסוף מידע ברשתות אבל זה דורש התמחות, כלים מיוחדים, הבנה של הזירה לעומק כדי לדעת מה חשוב ומה פחות, איך לנתח ומה להסיק מזה".

הגורם הגדיר את אנשי הדסק כ"מצילי חיים". "במיוחד בעולם שבו ניתן לזהות פנים באמצעות אלגוריתמיקה, תמונה ממסע הלוויה יכול להוות עבורם כלי לזיהוי פני פעילים בכירים או מבוקשים וסייענים. תהלוכת נשק מהווה חשיפה של אמצעי לחימה חדשים", ציין. "הם בהחלט רואים ומשלימים פרטים שהמודיעין הקלאסי לא רואה. ככל שעובר הזמן הם מפתיעים במידע, בהיקף ובאיכות".

אנשי איי-מוניטור מתמחים במודיעין מדויק עד הפרטים הקטנים ביותר. כך למשל היה בימים שקדמו לשומר החומות במאי 2021, במעקב אחר דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה, דמות אהודה מאוד בקרב הרחוב הפלסטיני בעזה. עבידה הוביל את מערך ההסברה של חמאס בשורה של מסרים מאיימים וסרטונים מלווים בהסתה והתססה.

מסריו החריגים, לצד פרסומו יוצא הדופן בתקשורת של ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, הדליקו נורות אדומות בדסק איי-מוניטור, שהחל לנתח את הדקויות סביב דבריו. כל מילה שאמר נבחנה בקפידה, ומהן היה ברור שלמעורבות של דף יהיו השלכות מעשיות בשטח ולא רק הצהרות מתריסות. בדיעבד, אנשי הדסק סייעו לאגף המודיעין ולשאר ארגוני הביטחון להבין כיצד חמאס רואה את סוגיית ירושלים ומגדירה אותה כבעלת פוטנציאל נפיצות בכל רגע נתון. בהתאם הועברו התרעות וצה"ל נערך בהתאם למטח רקטות.

דוגמה נוספת לחשיבות האיינט עלתה לפני כמה חודשים. האיראנים העלו לרשת תמונה בה רואים כרזה של שישה שאהידים איראנים, שחלקם נהרגו בנסיבות מסתוריות. חמישה מתוכם היו מוכרים וידועים לארגוני ביון ולציבור האיראני, אך את ההרוג האחרון ברשימה אף אחד לא הכיר. פרסום תמונתו עורר סקרנות רבה גם בחטיבת המחקר של אגף המודיעין, וחוקרים המתמחים באיראן נדרשו לשאלה.

מי שהצליח לפצח את התעלומה הוא ד', בן 43, מנהל מוצר ואחראי לפתח את האפליקציה להפצת מודיעין מסווג בסלולר הצבאי המוצפן. ד', שמוגדר כמוקד ידע בעל ניסיון של 25 שנות היכרות עם התרבות האיראנית והשפה הפרסית, גילה שאותו שאהיד היה איש כוחות ביטחון הפנים האיראניים. החשיפה של המידע סייעה לגורמים אחרים בחטיבת המחקר להבין את חשיבותו של האיראני, את הזיקה בין ארגוני הביטחון האיראנים, קשרים בין אישיים ודפוסי פעולה חדשים של הארגונים.

אחת הזירות המורכבות, שנמצאת בראש סדר העדיפויות של אגף המודיעין בפיקודו של אלוף אהרון חליווה, היא איראן. בהתאם עולה ערכו של ד'. ערוץ טלגרם איראני, שד' היה מהראשונים לעקוב אחריו, עדכן בחודש שעבר באופן שוטף וחריג אחר פעילות איראנית התקפית באירביל. לפי המידע שהפיץ הערוץ, האיראנים תקפו וילה בה פעלו אנשי מוסד וסוכנים, ממנה יצאו התקפות על בסיסים צבאיים איראנים. ד' הסביר כי מדובר במהלך איראני - הכוחות פתחו ערוץ טלגרם שיזוהה עם המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות, בו יופץ מידע, שיצוטט בכלי התקשורת האיראנים, ויאפשר ליצור מרחב הכחשה למשטר האיראני מאותן הפעולות. "זו שיטה", הדגיש ד' והוסיף שהיא מאומצת גם על ידי ארגוני טרור להפיץ מידע.

מפקד האיינט הוא ת', בן 36, שהחל את השירות ביחידת חצב ובעשור האחרון ממלא תפקידים שונים בחטיבת המחקר של אמ"ן. לאורך שירותו הגיע האביב הערבי לשיאו, נחתם הסכם גרעין עם איראן, החלה התבוססות איראנית בסוריה ונוצרו השפעות חדשות של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ על המזרח התיכון.

בכל בוקר מחדש, ת' מנצח על צוות שתפקידו לברור מי מבין המשתמשים החדשים שמצטרפים לרשתות החברתיות יכול לספק מידע אמין, בין אם לטווח ארוך או לקצר. לאחר מכן, ת' אחראי לנהל את המתח התמידי שבהנגשת המידע למקבלי ההחלטות, כשברקע ים המידע. "לא מדובר רק בהנגשה של התוצרים, אלא איך", סיפר ת'. "אנחנו נבדוק האם המסמך נכתב בצורה מדויקת ומסודרת, אולי נכון לצרף אליו אינפוגרפיקה כדי שיבינו אותו כמו שצריך או קריקטורה, סרטון או תמונה בתלת מימד", פירט.

א', בן 29, ראש דסק באיי-מוניטור, הסביר שהפעילות של אנשיו יכולה להתחיל מאירוע מתפרץ, ממעקב קבוע אחרי תהליכים, אישים ואזורים או ממידע פנימי שעובר ממקורות חשאיים באגף המודיעין. "חלק מהתוצרים שלנו הוא להעביר מידע שוטף ומידי דרך מסמכים קצרים אבל גם באמצעות תחקירי עומק ופודקאסטים, הכוללים ניתוח הלכי רוח ומטרות. אחרי תקיפות, למשל, אנחנו מספקים מידע על מה שהתרחש בשטח", ציין.

"אנחנו עסוקים כל הזמן לא רק לאתר מקורות חדשים ברשת אלא גם לקבוע שהם אמינים, לאפיין אותם ולעדכן את רמת האמינות שלהם", הוסיף א' ופירט את דרך הפעולה של אנשי הדסק. באופן תדיר, אנשי איי-מוניטור "מסמנים" דמויות במזרח התיכון, אינטלקטואלים, עיתונאים בכירים, מעצבי דעת קהל ו"כוכבים לרגע", להגדרתו של א', ובודקים את מהימנותם.

אנשי איי מוניטור עוקבים בין היתר אחרי רסאן בן ג'דו, מנהל רשת אלמיאדין; עבד ברי אל עוסמאן, עורך ראשי של היומון קודס אל ערבי; איברהים אל אמין, פובליציסט בכיר שמזוהה עם נסראללה ועלי שועייב, כתב אל-מנאר שמשמש כתצפיתן של חיזבאללה. "חלק מהפעילות מבוצעת בזמן אמת", ציין. "במסגרת העבודה אנחנו מזינים את כלל הזירות - מחקר טכנולוגי על אמצעי לחימה, מחקר פלסטיני, זירה צפון-מזרחית וזירת מדינות המרחב והמעצמות".

בזמן שבכירי איי מוניטור מסבירים על פעילותם, מתחלפות התמונות במסכי הטלוויזיה ב"מרכז העצבים" של הדסק. "כל הזמן מתרחשים דברים אבל יש לנו סדרי עדיפויות", אמר א'. "לפעמים זה יכול לבוא לידי ביטוי בסיוע לאמת פרטים שידועים לכל, לפעמים זה לפצח שאלה שנדמה שאין עליה תשובה". ראש הדסק חשף כי לאחרונה התגלה דמות בכירה שחיה בצללים משתתף בפגישה תקשורתית גלויה. "נדהמנו לגלות אותו יושב שם בקרבה לצדדים הנפגשים", סיפר א'. "הוא היה שם על תקן של אחד שלא קשור לתחום העיסוק שלו ביום יום. היינו צריכים להצליב עליו מידע, הרי לא סתם עקבנו אחריו. להבין מה הוא עושה עם אותם גורמים שאיתם הוא היה". המודיעין שהתברר פתח לאנשי האגף צוהר שלם לכיוון שלא חשבו עליו.

"הקצב הוא גבוה מאוד ואנחנו צריכים לשמור על דיוק", הוסיף א'. "במבצע שומר חומות, למשל, נפתחו הרבה ערוצים ברשתות שחלקם נסגרו במהירות. קצב הפצת הסרטונים שלהם יותר מהיר מקצב השיגורים", גיחך. "אנחנו כל הזמן צריכים לבידוק מהימנות, לראות שזה לא לקוח ממקום אחר ושזה לא צולם בזמן אחר לחלוטין".

בשנים האחרונות הרשתות החברתיות משקפת תהליכים חשאיים וזרמי עומק קריטיים להבנה של העולם בכלל והמזרח התיכון בפרט. כמו למשל העימות החזיתי בין קטאר, סעודיה, ומדינות המפרץ. העימות ברובו גלוי לכל ומלווה במערך הסברה סעודי אגרסיבי ואימתני, בהובלה של יורש העצר הסעודי, שמשתדל להראות שהוא פלורליסט. על אף שאין לו חשבון אישי באף רשת חברתית - הוא נפגש עם מנכ"ל אפל טים קוק ועם בעלי פייסבוק, מארק צוקרברג. גורמי מודיעין ציינו כי מערך ההסברה הסעודי מגויס לטובת העימות הזה וניתן להבין ממנו תהליכים רחבים ומשמעותיים על העתיד לבוא ועל מה שקורה כעת, לא הרחק ממדינת ישראל.

"רוב העימות ברשת, הרוב גלוי. הרבה זעם, כעס, מלחמה של ממש, כולל ירידה לפסים אישיים", הוסיף גורם מודיעיני. "מנגד יש דוגמאות אחרות, כמו של בשאר אסד, שפועל בצורה רחבה ברשתות כמו טוויטר, פייסבוק, טלגרם ויוטיוב. נשיא מצרים, עבד אל פתח א-סיסי, פעיל מאוד ברשתות גם הוא", ציין הגורם. "מהפעילות הזו אפשר גם להבין תהליכים מקבילים כמו מה האינטרסים שלהם, מה חושב עליהם הציבור ועוד. אפשר לראות גם הסתה ולהבין את עוצמת השמועות, שהפכו להיות דור חמישי של טרור בשילוב הרשתות החברתיות".