קדמת עדן

הייתה זו ההשתלטותם של המורדים החות'ים על עיר הנמל עדן שהובילה להתערבות הקואליציה הסעודית במלחמה בתימן לפני ארבע שנים וחצי, והדיפתם ממנה נותרה אחד ההישגים הבודדים של ברית מדינות המפרץ הסוניות. בימים האחרונים היא חוותה שבר עמוק, אחרי שכוחות בדלניים סוניים כבשו את עיר הנמל הדרומית, המשמשת מקום מושבה הזמני של ממשלת תימן הרשמית, בהתפתחות המאיימת על המאבק האזורי בהשפעה האיראנית.

שדה הקרב הצבאי והפוליטי הסבוך בתימן, כמו במדינות ערביות רבות אחרות, מאלץ את המשתתפים לגבש שיתופי פעולה עם מי שעד לא מכבר היה יריבם, וחוזר חלילה. החות'ים השיעים, שנתמכים על ידי איראן, שילבו בתחילת המלחמה כוחות עם הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סלאח - שיעי בעצמו, אך כשהיה השליט הוא נלחם בהם - נגד הנשיא הסוני עבד רבו מנסור האדי, שהיה סגנו של סלאח.

הברית הלא טבעית הזו קרסה בשנה שעברה, כשסלאח ערק לשורות הקואליציה הסעודית רק כדי להיות מחוסל כמה ימים לאחר מכן בידי החות'ים. המורדים השיעים ממשיכים לשלוט ביד רמה על צפון המדינה, כולל על הבירה צנעא, למרות התקיפות האוויריות הבלתי פוסקות. הם הוכיחו איתנות רבה מול כוח עדיף מהבחינה הצבאית, וניצלו את היקף הפגיעה הגדול באזרחים כדי להשפיע על דעת הקהל במדינות אירופה ובארצות הברית. ברבות מהן גוברים הקולות לצמצום התמיכה בקואליציה הערבית.

בדרום המדינה, התגבשה חזית לא טבעית נפרדת. כוחות בדלניים, התומכים בקיומה של מדינה עצמאית כפי שהיה עד איחוד המדינה ב-1990, זכו לאימון ולהכשרה של איחוד האמירוית הערביות, שיחד עם ערב הסעודית מהווה את חוד החנית של קואליציית האנטי-חות'ים. הם נאלצו לבלוע את נוכחותם של גורמים צפוניים ושל מפלגת אסלאח האסלאמסטית, המזוהה עם האחים המוסלמים, אותה תנועה שבה נאבקת עד חורמה הקואליציה הסונית ברחבי העולם המוסלמי.

הסעודים מוכנים לסבול אותה למען המאבק בחות'ים, שהגבירו בחודשים האחרונים - מאז הידוק הסנקציות על איראן במאי - את מתקפותיהם בעומק הממלכה הגובלת בצפון תימן. מדי יום משוגרים כלי טיס בלתי-מאוישים אל ערב הסעודית, ואף שרובם אינם מצליחים לפגוע במטרותיהם, הם דורשים תשומת לב רבה. לעתים, כמו בתקיפה אווירית שהתרחשה ביום שבת נגד מתקן להפקת גז טבעי, רושמים המורדים גם הצלחה.

השבר בקואליציה הסעודית, שנראה בשלב זה כבלתי ניתן לאיחוי, קרה בתחילת החודש, אחרי שעשרות מלוחמי הבדלנים נהרגו מטיל של החות'ים שפגע במצעד צבאי בעדן. הכוחות הדרומיים, המכונים מועצת המעבר הדרומית, האשימו את מפלגת אסלאח בשיתוף פעולה עם החות'ים נגדם. היא מכחישה זאת, אבל הבדלנים השתלטו במהרה על מוסדות השלטון ועל בסיסי הצבא בעיר והנחיתו מכה כואבת על ממשלתו של האדי.

הסעודים דורשים את נסיגתם המלאה, אך האמירויות הסתפקו בקריאה ל"דיאלוג". זה מצטרף להחלטתה של אבו דאבי להסיג את רוב כוחותיה מתימן, ולשיחות שקיימה לאחרונה עם גורמים מאיראן כדי להפחית את המתיחות באזור. כולן יחד מצביעות על פערים בינה לבין ריאד.

"הכוח שצברה התנועה הדרומית, ובעיקר הכוח הצבאי של 'רצועת הביטחון', הוא במידה רבה תוצר של פעילות איחוד האמירויות", הסבירה ענבל ניסים לובטון, עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית. "עבור סעודיה, מדינת דרום היא אולי לא איום, אבל השלטון של האדי לא יכול לקבל מצב כזה - שהוא מגורש מהצפון פעם אחת, ובפעם השנייה מבירת הדרום עדן. מה גם שהדרום הוא הכוח הכלכלי המשמעותי. מדינת צפון בראשות הממשל של האדי יכולה להיות אפשרות, אבל אם זה לא קרה עד עכשיו, ארבע שנים וחצי כמעט של לחימה, קשה לראות מה ישתנה מבחינה זו".

החות'ים לא הסתירו את שביעות רצונם מההתפתחויות האחרונות. "אלו שתומכים בתוקפים, אין להם סמכות או חירות, והם משרתים את ערב הסעודית ואת איחוד האמירויות הערביות", אמר מנהיג החות'ים, עבד אל-מאלכ אל-חות'י, שבדומה לחסן נסראללה, נוהג לשאת נאומים ממושכים ממקום מסתורו. הוא אמר כי האירועים האחרונים בעדן הראו שהקואליציה נמצאת במשבר וכי הנשיא האדי חסר סמכות.

החות'ים מכחישים שהם מהווים זרוע של איראן או זוכים לסיוע צבאי ממנה, אך לאחרונה היחסים ביניהם הפכו גלויים יותר. המורדים שלחו בשבוע שעבר משלחת לטהראן, שזכתה לכבוד להיפגש עם המנהיג העליון עלי חמינאי. הייתה זו הפגישה הראשונה שלו עם נציגי המורדים, שהעבירו לו איגרת ממנהיגם, ודובר החות'ים אף אמר כי הנהגתו של חמינאי היא ממשיכת דרכו של הנביא מוחמד ושל בנו עלי, הנחשב למייסד השיעה.

המורדים גם מינו שגריר מטעמם בטהראן ונפגשו עם נציגי מדינות המערב בעת ביקורם בבירת איראן, בניסיון לקבל לגיטימציה בינלאומית לשלטונם. החות'ים לא רוצים לראות את תימן מתפלגת מחדש, אבל היו מסתפקים בסוג של פדרציה שתשמור על שלטונם בצפון המדינה.

"מדינה דרומית תלויה באופי המדינה הצפונית. עבור החות'ים זה שלב קריטי, כי הם יכולים לצאת המפסידים הגדולים", הסבירה ניסים. "מדינת צפון בראשות החות'ים היא מצב שסעודיה לא יכולה להשלים איתו, כשהיא מציגה אותם מראשית המלחמה כ'שלוחה איראנית'. בנוסף לכך, התנועה הדרומית יוצאת גם נגד מפלגת האסלאח, המפלגה האסלאמית הגדולה והחשובה של תימן, שניצבת לצד הקואליציה חרף הצהרת הסעודים כי היא ארגון טרור. פתרון דרומי יחייב התייחסות אליה, וזה יוביל למצב שבו במדינה הצפונית יצטרכו לשבת יחד החות'ים, הממשל של האדי והאסלאח".

המלחמה בתימן היא במידה רבה המלחמה של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי. הוא פתח בה זמן קצר לאחר עליית אביו לשלטון בתחילת 2015, והוא ממשיך בה חרף הפגיעה הקשה באוכלוסייה האזרחית, שמיליונים ממנה על סף רעב וסובלים ממחלות.

מן הצד השני, יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, שכמו בן סלמאן שולט למעשה במדינה, מתחיל בהתרחקות מושכלת ממנו. האינטרסים של שתי הממלכות הסוניות עדיין חופפים ברובם, אך הנסיך הסעודי, שצעיר ממנו בכ-20 שנה, אימפולסיבי והרפתקן יותר. כמו כן, איחוד האמירויות תתקשה להחזיק מעמד במקרה של מלחמה עם איראן, שתכלול שיגורי טילים גם לשטחה. תקיעת הטריז בעדן סימנה את הקו האדום מבחינתה של האמירויות.

התחזקות הכוחות הבדלניים תשמור על יכולת ההשפעה שלה על הנעשה בתימן, מבלי להחזיק כוחות על הקרקע. מאידך, ערב הסעודית נותרה עם מעט פתרונות למלחמה שנמשכת כבר ארבע שנים וחצי.

הצלחת החות'ים להחזיק מעמד היא גם תמרור אזהרה לישראל לפני כל עימות חדש עם חיזבאללה. לארגון השיעי בלבנון יש כלים רבים יותר מאלו של המורדים בתימן, אך המשותף ביניהם פרט לתמיכת איראן, בהיקף כזה הוא אחר, שהגדרת הניצחון בעיניהם שונה מזו של אויביהם החזקים יותר.