פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החלב השחור: כך הפכה ישראל לאימפריה של חלב אם פיראטי

      בעוד ברוב העולם המערבי קיים בנק לחלב אם, בישראל לאימהות שלא מייצרות די חלב יש שתי אפשרויות: שימוש בפורמולות או פנייה לשוק השחור. אך רובן לא מודעות לסכנות שבהזנת תינוקן בחלב של אישה אחרת, ללא פיקוח מתאים. משרד הבריאות: "אין איסור לתרומה או מכירה של חלב אם"

      אישה מניקה (ShutterStock)
      חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק, אבל לא כולן מצליחות להניק (צילום: ShutterStock)

      בשנת 1990 חתם שר הבריאות דאז אהוד אולמרט על תקנות חדשות לסימון תרכובות מזון לתינוקות שמשווקת בישראל. וכך, לפי חוק, בדומה לאזהרות הבריאותיות על קופסאות סיגריות, על כל אריזה של מטרנה, סימילאק, נוטרילון וכו' מודגשת ההבהרה - "לתשומת לב: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק". בנוסף, אסור לכתוב בעטיפת הפורמולות את המילים "תחליף" או "חלב אם", ואסור להציג תמונה או ציור של תינוק על האריזות. ואכן, המזון הטוב ביותר והנכון ביותר לתינוק הוא חלב אם. אין אמא בעולם שלא שמעה את המשפט הזה, ואין אף מומחה בעולם שיערער על העובדה הזאת. "נוזל הפלא" מכיל הורמונים, שומנים בריאים, נוגדנים לזיהומים המחזקים את המערכת החיסונית של התינוק ותוספי גדילה רבים.

      אך לרוע המזל, לא כל האימהות מצליחות להניק. בין אם הסיבה לכך היא במחלת האם, נטילת תרופות, לידת פג בשבוע כה צעיר כך שמערכת ייצור החלב בגופה של האם טרם הבשיל או שגופה של האם פשוט אינו מסוגל לייצר חלב באופן טבעי, נקרא לזה "תקלה טכנית". מדובר במאות אלפי נשים המצטרפות למעגל התסכול מדי שנה בארץ ובעולם. כבר לפני שני עשורים החלו מדינות רבות להקים בנק לחלב אם, באמצעותו עוברות מנות חלב אם בין אם מניקה לאם הנזקקת, לאחר שמנות אלו עברו תהליך בדיקה מוקפד ובקרה של מעבדות הבנק. עקרון פשוט זה עומד בבסיסו של כ-500 בנקי חלב הפועלים היום ברחבי העולם. למרבה הפליאה, דווקא במדינה מתפתחת כמו ברזיל ניתן לראות כיום אימפריית בנקי חלב אם משגשגת, המגיעה לכ-200 במספר.

      כיום, כל מדינות ה-OECD יכולות להתגאות בבנק לחלב אם, למעט שתי מדינות – לוקסמבורג, מדינה קטנטנה המונה כחצי מיליון תושבים בלבד, שוויתרה על הקמת בנק כזה משיקולים כלכליים ונעזרת בשכנותיה לגבול באופן תדיר, וישראל.

      אינפו בנק חלב אם (עיבוד תמונה)

      מעבר לנזקים הבריאותיים הברורים מאליהם, מחקר שנערך בארה"ב אף הגדיל לעשות וקבע כי על כל דולר אותו משקיעה המדינה על בנק חלב אם היא מרוויחה 11 דולר בחזרה, עקב מניעת זיהומים קיימים ועתידיים. ובכל זאת, בישראל הרשויות עדיין מתמהמהות, וגורמות להרבה נשים לפנות למודל של "שוק שחור" לחלב אם. כן, השנה היא 2017 והמקצוע "מינקת" עדיין מבוקש בארץ הקודש. התפקיד הקדום הועלה מן האוב והותאם לעת הדיגיטלית. התופעה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות מתאפיינת בקבוצות פייסבוק שפורחות כמו פטריות לאחר הגשם, העוסקות בתיווך חלב אם בין הנזקקת לתורמת, וכן גם עבור חולי סרטן, הסבורים כי שתיית חלב אם יחזק פלאים את המערכת החיסונית שלהם. לפני חמש שנים הוקם אתר חברתי אלטרואיסטי בשם "מאמילק" שמחבר באופן ישיר וגלוי לכל, בין תורמות ונתרמות לפי אזורים גאוגרפים. משרד הבריאות הצהיר אז שיתערב והכוונה הייתה לסגור את האתר, אך לבסוף הוא נשאר באוויר ותרומות חלב אם זורמות באין מפריע בערי ישראל.

      ד"ר קובי שיף, לשעבר מנהל הפגייה בבית חולים לניאדו וכיום מנהל תחום רפואת ילדים מחוזי במכבי, מודע לקיומו של השוק הפיראטי למכירת חלב אם, ומזהיר מהסכנות הנובעות משימוש בחלב של אם בלתי מוכרת: "אנחנו יודעים בבירור על מקרים של אימהות שמביאות חלב לא שלהן. אין לנו דרך לבדוק את זה או לאכוף את זה. שקיות החלב מסומנות אצלנו עם מדבקה, שם וברקוד כך שיש התאמה בין היולדת לחלב המסומן, אבל מה יש בתוך השקית? אני לא יכול לדעת. אנחנו רק מודאגים מחוסר הידיעה שלהן לסכנות. עצוב לי מאד שאין לנו בנק חלב אם בארץ".

      יעל שמעיה, התזונאית הראשית בפגיית בית חולים העמק שבעפולה, ויו"ר וועד מנהל של עמותת "לה"ב- למען הפגים בישראל", מספרת על מקרים רבים של חלב שחור במחלקות היילודים והפגים. "אנחנו יודעים שחשדות עולים כל הזמן. נניח אמא שאין לה כמות חלב במשך שבועיים אפילו לחצי מהארוחות ופתאום היא מגיעה עם שקיות מלאות. הצוות לא יאמת איתה אבל החשדות ברורות", מספרת שמעיה ומוסיפה, "הצוות מבהיר לאימהות שהאופציה היחידה שלהן לחלב אם היא האופציה הביולוגית, מסביר על סכנות השוק השחור, אבל המצוקה גדולה מאד. ואנחנו מפחדים מזה, כצוות. המדינה דוחקת הורים לעשות דברים שלא בטיחותיים לילדים שלהם כשיש אופציה בטוחה ומוכרת בכל העולם המערבי לפתור את הקשיים האלו".

      שמעיה מספרת בכעס על התסכול שנוצר מכך שעליה להסביר לאימהות שהאופציה הכי בטוחה עבורן היא תחליף חלב. "אלו אימהות שעושות 110% מאמץ לספק חלב אם ולפעמים פשוט אין. ואז אני צריכה לשבת מול האימא ולומר לה "האופציה הכי בטוחה שלך היא תמ"ל. וזה קורע אותי, גם כאימא לשתי פגות בעצמי, כשאני יודעת שאם המדינה הייתה עושה קצת יותר הייתה פה אופציה נהדרת ובריאה בשבילן. כל מנה של תמ"ל מלווה בכל כך הרבה פחדים של האימא שפשוט קשה לי לראות את זה".

      פרשת רמדיה (GettyImages)
      "מפחיד לתת תחליפי חלב אחרי הסיפור של רמדיה" (צילום: GettyImages)

      אסתי מפתח תקווה הפכה לאמא לפני ארבע שנים, כשהייתה בת 32. את בנה הבכור היא הניקה תחת קשיים רפואיים גדולים, מאחר שהיא סובלת מבעיות לב. "נלחמתי על ההנקה הזאת בשיניים", היא משחזרת, "הייתי אחרי ניתוח קיסרי ובגלל בעיות לבביות הייתי בטיפול נמרץ והופרדנו ל-24 שעות. לאחר מכן היה לי קשה מאד להניק כי סבלתי מכאבים נוראיים מהניתוח. אחיות התינוקייה אמרו לי 'עזבי, אל תתאמצי יותר מדי, את סובלת מכאבים ולא תצליחי להניק, ממילא כבר נתנו לו בקבוק, לא נורא'. אבל לא ויתרתי. השתחררנו, נעזרתי בהמון יועצות הנקה, השתמשתי בפטמות סיליקון חצי שנה, שאבתי המון, ועשיתי כל מה שאני יכולה כדי להניק אותו. היו הרבה רגעי משבר אבל את כולם צלחתי כי זה משהו שהיה לי מאוד חשוב כאמא להעניק לילד שלי".

      לפני שבועיים, נולדה בתה השנייה בתהליך פונדקאות בעקבות הקשיים הרפואיים של אסתי, שמנעו ממנה להיכנס להיריון נוסף. כעת היא יוצאת למאבק להשגת חלב האם לבתה. "היה לי ברור שאני הולכת להשיג לבת שלי את הטוב ביותר, כמו שעשיתי עם הבכור שלנו. יש אפשרות לקחת הורמונים כחצי שנה לפני הלידה באופן מאסיבי ואז הגוף מייצר חלב בעזרת המון שאיבות אבל בגלל הניתוח הגוף שלי לא היה עומד בזה והרופאים יעצו לי לא לעשות את זה. רק שאז נכנסנו לקרוא על תרומות חלב אם, ועל הכללים של משרד הבריאות והבנו שאנחנו בבעיה - כמעט אף אחת מהנשים שפניתי אליהן בקבוצות הפייסבוק של התרומות וגם באתר 'מאמילק' לא הסכימו לעשות את כל הבדיקות המקיפות ששוללות את כל המחלות שיכולות לעבור בחלב אם. מלבד המחלות צריך לדאוג שהחלב נשמר בתנאי היגיינה וסטריליות גבוהה, וגם צריך לפסטר את החלב וזה סיפור. אני לא רוצה להסתכן ולקחת חלב אם רק על סמך הצהרות. קשה מאד למצוא מישהי שתסכים לעבור את כל הבדיקות, הן מעדיפות לתת למי שלוקחת בלי יותר מדי שאלות כמוני, ואני מבינה את זה".

      אסתי, שמודעת לסכנות של חלב לא מפוקח, מתוסכלת מאוד מכך שאין בישראל בנק חלב אם בפיקוח של משרד הבריאות. "זה חשוב לא רק בשביל אימהות כמוני. אם היו משקיעים את הכסף הזה הם היו חוסכים גם מחלות של תינוקות ופגים. ואני יודעת שאם יקום בנק כזה, החלב יהיה יקר אבל מוכנה לשלם מה שיידרש בשביל הבריאות של הילדה שלי. לתת תחליף חלב זה מפחיד, אחרי כל הסיפור של רמדיה וכל פעם סיפור חדש שקשור לתמ"ל".

      חלב אם שאוב בשקיות הקפאה (צילום מסך , פייסבוק)
      "יש משהו נורא אינטימי בנוזל הזה". שקיות עם חלב אם שאוב בהקפאה (צילום מסך מתוך פייסבוק)

      תרומות חלב אם או אפילו מכירה אינן עבירה על החוק הישראלי, ונקודת ההנחה של מקבלות התרומה ושל רשתות התיווך הוולונטריות היא שמדובר במעשה ראוי. אך מרביתן כלל אינן מודעות לסכנות הבריאותיות: שאיבה בתנאי היגיינה ירודים, תנאי אחסון והקפאה לא ברורים וסכנת מחלות. "בראש ובראשונה יש חשש להידבקות במחלות זיהומיות", מסביר ד"ר שיף, "יש גורמי מחלה שעוברים בחלב אם כמו איידס, צהבת, מחלות נגיפיות של כבד ו-CMV. התורמת לא בהכרח יודעת שהיא חולה, בבנקים אמורים לבדוק את הדברים האלו מעבר לשאלונים, התורמות עוברות בדיקות. אפשר להיות חולה במחלת חום פשוטה לגמרי, מחלת שפעת או דגירה של נגיף מחלת הנשיקה שלא מאיים על האישה, אבל הוא מסוכן לפג. זה יכול לגרום למחלות מעי, פגיעה מוחית ואפילו מוות".

      לכן אולי אין זה מפתיע שמרבית התורמות שהתראיינו לכתבה אמרו שהן לא היו לוקחות תרומת חלב אם מאישה זרה. "הצעתי לתרום לפני חצי שנה בערך. שאבתי המון כדי להגדיל את הייצור והתינוק לא ינק טוב אז נותרו לי המון שקיות", מספרת מיכל גל, ממושב תעוז שילדה את בנה השני לפני עשרה חודשים. היא תרמה לשתי אימהות שונות ובקרוב תתרום לאם נוספת. "ידעתי על בנק חלב אם מאימהות אחרות אז פרסמתי. הנשים שלקחו ממני שאלו אותי רק לגבי התאריך, ממתי זה, אחת שאלה אותי אם הייתי טבעונית או צמחונית בזמן ההנקה, וזה התאים לה שאני טבעונית כי היא חשבה שילדה רגיש לחלב פרה בגלל שלא הסתדר עם פורמולות. באתר עצמו הצהרתי שאני בריאה, לא אוכלת מוצרי חלב או שותה וגם לא מעשנת. אבל זה לא שמישהי ביקשה ממני הצהרה בריאותית או מסמכים. תרמתי כי אני מבינה את החשיבות של זה אבל לא הייתי לוקחת תרומה מאישה זרה, חד משמעי. יש משהו נורא אינטימי בנוזל הזה בעיניי, זה לא רק התכונות הפיזיקליות שלו. אם כבר, הייתי לוקחת ממישהי שאני מכירה מקרוב". גם מלינה גלפנד מחיפה שילדה לפני חודש וחצי את בנה השני הציעה את השקיות שנותרו לה לתרומה ברשת. "היו שהתעניינו, שאלו אם אני בריאה, מעשנת, כמה זמן זה במקפיא, האם ישר הקפאתי או ששמתי במקרר קודם. שאלו על מצב בריאותי אבל לא יותר מדי", אמרה. "אני בחיים לא הייתי לוקחת. זה מרגיש לי לתת לילד שלך אוכל שאתה לא באמת יודע ממי הוא וממה הוא. אני יודעת על עצמי שאני בריאה ובלי מחלות אבל לקחת ממישהי שאתה לא באמת מכיר זאת סכנה גדולה מדי".

      עבודות מחקריות הוכיחו כי מעבר לחיזוק המערכת החיסונית של היילודים, חלב האם מוריד משמעותית את משך אשפוז היילוד, מנטרל זיהומים נרכשים ומשפיע על ההתפתחות הנוירולוגית. לחלב האם סגולות מרפא ייחודיות הכוללות ירידה בסיכויים לאסטמה, למחלות לב, לחץ דם וסוכרת גם בגילאים מבוגרים יותר, ובקרב הפגים, חלב האם מקבל ייחוס של תרופה. בשפה מקצועית, מדובר בנס רפואי, בין הבודדים שגוף האדם מפיק בעצמו ללא כל התערבות חיצונית. וגם וותיקות חברות התמ"ל (תחליפי חלב) בעולם, המשקיעות מאות מיליוני דולרים במניפולציות מתוחכמות המנסות להפוך חלב של בעלי חיים לחלב אם אנושי, כושלות במשימה. סגולות חלב האם אם כך מוסכמות על כלל הצדדים. ובכל זאת, דווקא בישראל גוררים את הרגליים כשמדובר בהקמה של בנק לחלב אם. איך קרה שמדינה כה מפותחת מדעית ובריאותית, משופעת בגילויים פורצי דרך בתחום הרפואה, נותרה מאחור בנושא שיש קונצנזוס נרחב על יעילותו ונחיצותו? לבקש תרומות חלב אם ממדינות שכנות הרי לא ממש אפשר כאן.

      איגוד רופאי הפגים כמו איגודי רופאי הילדים בישראל מנסה מזה עשור לקדם הקמת בנק חלב אם ממשלתי ומפוקח. הנושא עלה וירד משולחן הדיונים במשרד הבריאות פעמים רבות, תחילה בטיעונים כלכליים ואח"כ משיקולים טכניים, עד אשר בשנת 2014, בעת כהונתה של שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הנושא תוקצב בכ-2 מיליון שקלים ובאותה השנה גם יצאו הנחיות מפורטות בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות להקמת בנק כזה. אך עד היום איש לא הרים את הכפפה. הממשלה נפלה, גרמן הוחלפה, וגם שר הבריאות הנוכחי, יעקב ליצמן, הבטיח מעל הפודיום במליאת הכנסת לפני כשנתיים כי יקום בנק חלב אם. הוא עדיין לא קיים.

      גרירת רגליים

      "יש פה גרירת רגליים. במשרד הבריאות טוענים שמחפשים את הדרך המיטבית להקים בנק כזה, המהלך הזה נכשל ובסופו של דבר אותם מיליוני שקל נמצאים בתקציב ועדיין כלום לא קורה" אומר ד"ר שמואל צנגן, יו"ר איגוד הניאונטולוגים ומנהל הפגייה בבית חולים ברזילי באשקלון. "הניסיון של משרד הבריאות כעת הוא לייצר מנגנון המעודד יזמים להקים בנק כזה. אני מניח שיש פה אי רצון של משרד הבריאות לקחת אחריות". שרון ברנסבורג-צברי, ד"ר לביוכימיה ויועצת הנקה מוסמכת מנסה אף היא כבר משנת 2008 לקדם בנק חלב אם בישראל, ללא הצלחה. "כל יום שעובר כואב לי הלב שילד נפגע איפה שלא צריך. אין לנו בנק חלב אם ומשרד הבריאות אשם כי הדבר האחרון שהוא רוצה זה עוד משהו בבעלותו. ומצד שני צריך להבין שאין בישראל אף בנק של המדינה. 'בנק מח עצם' של עמותת עזר מציון, 'בנקי הביציות' ו-'בנקי הזרע' הם של בתי החולים ו-'בנק הדם' הוא של מד"א, שהיא גם עמותה שנתמכת ברובה מתורמים ולא רק מהממשלה. מבחינת המדינה רק לפקח מהצד ולכתוב נהלים, להיות הרגולטור. אבל זה גם מה שתוקע לנו הקמה של בנק כזה. כשאני נפגשת עם תורמים פוטנציאליים להקמת בנק כולם אומרים 'קודם כל שמשרד הבריאות יתנו את הכסף ואז נראה', קשה מאד להתניע משהו שאינו קיים. ואני יורקת דם בשביל זה".

      מלבד ד"ר צנגן וברנסבורג-צברי, גם בקרב רופאי ילדים, פגים ומומחים הקשורים לרפואת אם ועובר אחרים נשמעות תלונות דומות כלפי משרד הבריאות בשיחות סגורות. הרופאים מפנים אצבע מאשימה רק כלפי משרד הבריאות, שאמנם תקצב את הנושא כבר לפני שנתיים, אך הבנק עדיין לא הוקם.

      לפני שנתיים, חברה ברנסבורג-צברי לשתי חוקרות שהקימו מעבדה פרטית ייחודית בארץ לבדיקת חלב אם. השתיים סייעו בהקמת העמותה הראשונה לקידום בנק חלב אם בישראל, וחולמות שביום מן הימים המעבדה הצנועה שלהן תהיה לחלוצת בנק חלב אם ציבורי. "חלב הוא נוזל בעייתי לבדיקה במכשירים סטנדרטים, הוא מכיל המון שומנים ואי אפשר להריץ דם וחלב באותו מכשיר", היא מסבירה על רקע האפשרות שהוצעה בעבר בציבור על הקמת בנק כזה על תשתיות בנקי הזרע והביציות הקיימות בבתי חולים בארץ. "המכשור לבדיקת חלב אם מאד יקר והוא שונה גם מהמכשור שיש במעבדות מזון, תנאי התקן שונים. אם היינו מקבלים את הכספים והתרומות כבר מחר היה אפשר לפתוח בנק חלב אם".

      חבר הכנסת יעקב ליצמן, אפריל 2013 (טלי מאייר )
      הבטיח מעל הפודיום במליאת הכנסת לפני כשנתיים כי יקום בנק חלב אם. הוא עדיין לא קיים. שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: טלי מאייר)

      ברנסבורג-צברי מציינת כי גם המודלים הקיימים בעולם לבנק חלב אם אינם מוצעים בחינם ליולדות. "אני לא מעלה על דעתי שמדינת ישראל תממן חצי שנה תרומת חלב אם. ברגע שאת צריכה לממן עיבוד, שינוע, מערכת קירור והקפאה, מערכת חשמל משוכללת ויועצות שעוקבות אחר התורמת, זה המון כסף. גם באוסטרליה, מדינה מאד מפותחת בנושא, בבתי החולים נותנים ליילודים תרומת חלב אם כמזון בלעדי אם האם אינה מניקה. לאחר השחרור, המימון עובר לחברות הביטוח. בארץ אנחנו שקופות החולים יממנו את התרומות, אולי בהמשך זה יכנס לסל הבריאות".

      יש אישור כשרות מהרב

      קרן יעקובי (35) אם לארבעה מרמת גן התוודעה לטוב ליבן של יולדות נוספות לפני שנה ושלושה חודשים, כאשר ילדה את השלישייה שלה - רפאל, מיכל וגבריאל. שלושתם נולדו פגים, במשקל של קילו אחד. בשל נטילת כדורים להורדת לחץ דם שאינם תואמים הנקה היא נאלצה להאכיל את ילדיה בתמ"ל. "הבעיה היתה שהם פשוט נחנקו מזה, לא הצליחו לאכול ולא עלו במשקל. חברה שלנו פרסמה בשבילנו פוסט בפייסבוק שאנחנו זקוקים לתרומת חלב אם ומאז הוצפנו בתרומות, טונות של שקיות חלב אם, אין לי מושג עד היום כמה נשים תרמו לנו. היו לנו תורמות מירושלים ומבאר שבע ואנחנו בכלל מהמרכז". למעלה משנה חיו השלישייה של קרן על חלב של אימהות אחרות. "אנחנו עדיין לא מצליחים לעכל את כל הטוב הזה. חלק מהאימהות ממש עוזרות גם בגידול כי שלישייה זה טירוף. ואנחנו לא הכרנו אותם בכלל", מספרת יעקובי בהתרגשות. לדבריה, הסכנות הבריאותיות פחות העסיקו אותה לעומת סוגיות כשרות. "אני יודעת שיש מחלות ומחלות גנטיות, הבנתי שיש בעיה עם זה אבל בענף תרומת החלב אני מאמינה שאישה חולה לא תתרום לי. אנחנו לא יודעים בוודאות, אבל השארנו את זה לשם וראינו את הצורך של הילדים לפני הכול. ניסינו לא לקרוא או להיכנס לזה", היא מספרת.

      יתרונותיו של חלב האם הובילו גם לפתיחת שוק מכירה אינטרנטי גלובלי לכל המרבה במחיר. אם אכן מתקיימות קבוצות רכישה או רכישה פרטנית בישראל, היא נעשית במחשכים ומתחת לרדאר, אף שלפי משרד הבריאות, הדבר חוקי. "חלב אם כבר נמכר באי-ביי, והרבה פעמים גילו שיש חלב שהוא מעורבב עם חלב פרה וזה דבר שיכול לגרום לנזק למערכת החיסונית של התינוק" מספרת ברנסבורג-צברי "יש חברה המתמחה בטכנולוגיות מבוססות חלב אם לתינוקות שקונה חלב אם מאימהות, כי היא עושה מזה עסק, מפתחת שיטות להפיכת חלב אם לחלב עמיד ואז ניתן יהיה להעביר אותו לאזורים רחוקים כמו באפריקה, שם אי אפשר להסתמך על קירור. אלו טכנולוגיות שהחברה תמכור למשרדי בריאות ואז הם קונים לצורך מחקר ופיתוח מוצר, והם פונים למי שמוכנה למכור, לרוב אלו נשים עניות בגטאות שיכולות לעשות 20 אלף דולר ויותר. יש עדויות של אימהות שזרקו את הילד שלהן לאימוץ או שקיבלו תלושים לתמ"ל עבור הילדים שלהם, במסגרת תכנית סיוע לנזקקים, ואז שאבו את כל החלב שלהן ומכרו אותו. פה בארץ זה לא מוכר, למרות ששמעתי לא מזמן על מישהי מהאזור שקיבלה משלוח קפוא של חלב לפני מספר חודשים, אני מעריכה שכשזה מגיע ארוז ככה זה בתשלום מאחת הרשתות".

      בשבוע שעבר הגישה ח"כ אורלי לוי אבקסיס, יו"ר השדולה למען פגים, הצעת חוק שתעגן את הקמת בנק חלב אם בחוק. ארגוני נשים ואיגודי הרופאים כמו היולדות עצמן הביעו תמיכה והתלהבות ובעיקר תקווה גדולה כי יוזמה זו תצליח לשים סוף לפרשה.

      תגובת משרד הבריאות:

      "משרד הבריאות קיבל החלטה על הצורך בהקמת בנק חלב אם ואף הקצה 1,000,000 שקלים להקמתו. יצוין כי בנקי חלב אם בעולם אינם מופעלים על ידי המדינה ולכן היה צריך לאתר גורם מפעיל.

      המשרד הציע להקצות את הכסף באמצעות מבחני תמיכה (אמצעים בהם המשרד מתמרץ פעילות שבעניינו לתמרץ. עד כה השתמשו במבחני תמיכה לתמרץ תגבור של פעילויות שכבר קיימות). אך לאחר דין ודברים שנמשכו כ-9 חודשים התקבלה תשובה עקרונית שלילית ממשרד המשפטים.
      פנינו לפני כשבועיים למוסד לביטוח לאומי לבחון אפשרות לשיתוף פעולה לייזום הקמת הבנק. אנו מקווים כי תמצא הדרך החוקית לתמוך בהקמת בנק כזה.

      משרד הבריאות מעוניין לפעול להקמת בנק חלב אם אבל מעוניין שהאחריות להפעלת הבנק תהיה של גורם לא משרדי. זה תואם את המדיניות שעל המשרד להיות רגולטור ולא מפעיל שירות".

      באשר לתופעה הגוברת של תרומות חלב אם או חשד למכירתו , השיב המשרד:
      "אין איסור לתרומה או מכירה של חלב אם, אנו סבורים שהדרך הנכונה היא באמצעות בנק חלב אם מסודר שיקפיד על כל הכללים המפורטים בחוזר"