עוד בטרם סוכמה העיסקה לשחרור גלעד שליט, החלו תומכי חמאס ב"סחיטת הלימון". התקשורת הערבית מדווחת על ניסוח הודעת ניצחון, וראש הלשכה המדינית, חאלד משעל, מתהדר בראיון לאחת מתחנות הלוויין בקריטריונים האחראיים שהציב חמאס לשחרור האסירים.
בניגוד לעיסקאות אחרות שבהן לא הושם דגש על אסירים ממדינות ערב ומקרב ערביי ישראל, ולא התעקשו בעניין גירוש אסירים אל מחוץ לאזור, הרי שכאן מדגיש משעל את הקפדת של חמאס בקריטריונים אלה.
מבחנו העיקרי של חמאס הוא בעמידה מאחורי דבריו. האם יום לאחר העיסקה יוכל לטעון שלא התגמש ולא נאלץ לוותר? האם יצליח לזכות לציון גבוה בתקשורת הערבית וברחוב הפלשתיני? והשאלה העיקרית - האם יוכל לשוב ולטעון שההתנגדות המזוינת הוכיחה את עצמה? קרוב לוודאי שכן, כי בתרבות "הנדכאים והחלכאים" שחמאס כה דאג לטפח בשנים האחרונות, הקריטריון העיקרי הוא לא קידום עניינו של העם הפלשתיני לקראת פתרון, אלא איך לעמוד איתן מול כוחות חזקים ממך.
מה יקרה ביום שאחרי העסקה?
אולם המציאות הפנים?פלשתינית, כפי שהיא מתפתחת מאז ההפיכה בעזה, הולכת ומסתבכת. ההתנגדות המזוינת שחמאס מוביל נתפסת בקרב רבים בציבור הפלשתיני מאז מבצע עופרת יצוקה כאסטרטגיה שהגיעה למבוי סתום. חמאס לא רק שהפסיק את ירי הטילים מרצועת עזה אל יישובי הנגב המערבי, הוא גם מונע זאת מאחרים. כל זאת, בעוד יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן - חרף אכזבתו מן התהליך המדיני וחולשתו מבית - מצליח לצבור כוח ואהדה בזירה הבינלאומית, המפעילה לחץ כבד על ממשלת נתניהו.
שחרור האסירים במסגרת העיסקה, אם כן, עשוי להחריף את מלחמת התעמולה בין רמאללה לעזה. השאלה "דרכו של מי מועילה יותר לעם הפלשתיני?" תמשיך לעמוד במוקד סדר היום הפלשתיני. חמאס - אם אכן תושלם העיסקה - יזכה במערכה זו לשבועות אחדים של חסד בתקשורת ערבית לוויינית אוהדת ולעצרות ניצחון רבות משתתפים בעזה, בדמשק ואולי גם במקומות אחרים. אולם בסופו של יום, התיקו הפנים?פלשתיני ימשיך להיות המאפיין המרכזי של הזירה הפלשתינית. חמאס יידרש בחלוף שבועות אחדים משחרור האסירים להתמודד עם השאלה: מה הלאה?
הכותב הוא עמית מחקר מכון ירושלים לחקר ישראל, לשעבר היועץ לענייני ערביי רצועת עזה