שבוע קשה עבר על כוחותינו

כ?1.4 מיליון משפחות בישראל ניסו בשבוע האחרון למנוע קטסטרופה. תמרונים נערכו, עצות טוכסו, תחבולות נבחנו, תכסיסים מוזגו. תזזית אחזה בכל. בסופו של דבר, אני לא מכירה הרבה אנשים שהצליחו. זאת אומרת, אני לא מכירה הרבה הורים שמצאו פתרונות מניחים את הדעת לסוגיה היכן להניח את יוצאי חלציהם.

שבוע קשה עבר על כוחותינו - שבעת ימי המשתה, והמהדרין הוסיפו עוד חצי יום חופש לצורך "התארגנות" למסיבת חנוכה בגן. בתור אמא לשני ילדי גן, אני נושאת תפילה ששום גננת באזור הילדים שלי - ממודיעין ועד רמאללה - לא תקרא את הטור הזה. בתור עיתונאית, לא אוכל לחשות.

הכל החל לפני 60 שנה, אז היה פה שמח: כל הנשים היו בבית, גידלו ילדים וכיבסו חיתולים, הגננות היו היחידות שיצאו לעבוד, ובאמת הגיע להן שבוע חופש פה, שבוע חופש שם. אם היתה מסיבת חנוכה בצהרי היום (או מסיבת פורים, או מסיבת סיום), הן ביקשו יפה מכל האמהות לקחת מוקדם את הילדים. האמהות חצו את הכביש, החזירו את הילד מוקדם הביתה והגננת התכוננה היטב למסיבה.

עם השנים עוגנה התופעה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. ביום שבו מתקיימת מסיבה בגן אחר הצהרים, וזה יכול להיות עד שלוש פעמים בשנה, הגן מסתיים ב?11. הנימוק הרשמי של מלמדות הדרדקים: הילד צריך לנוח. המדע עוד לא איתר ילד בן חמש שהולך לנוח ב?11 בבוקר בשביל לקום למסיבה בצהרי היום, ולכן נוסף עוד צידוק - הגננת צריכה להכין את הגן.

תשמעו, עברו 60 שנה מאז חוזר המנכ"ל הראשון, והנשים בישראל נחלצו מגיגיות הכביסה אל המשרדים והשדות. 30 נשים יוצאות לעבודה בבוקר וסומכות על גננת אחת שתעבוד גם היא. לא ייתכן ש?30 משפחות יהפכו את העולם כדי למצוא פתרון לסגירת הגן, שלוש שעות אחרי שנפתח, כי הגננת צריכה לגזור בריסטולים בצורת נר. למי אין תקופות של לחץ בעבודה? בימים תובעניים נותנים גז, עובדים יותר, משקיעים אנרגיות. כך תעשה כל עובדת בתחומה, חוץ מהגננות: נתת שעתיים וחצי בצהריים? קחי שעתיים וחצי בבוקר. פונקט, על השעון.

אני לא יודעת למה קוראים לחוזר מנכ"ל ככה, אבל אולי זה רמז שהוא צריך גם לחזור. אצלנו הצליחה הגננת נילי להחזיר אותו בלי נפגעים: הגן הסתיים כרגיל, היתה מסיבה יפה כרגיל, הילדים לא היו עייפים ומשרד החינוך לא תבע אף אחד. אם נילי יכולה, כולן יכולות.

גדעון, אני יודעת שאתה קורא אותי. אל תנסה להתחבא מאחורי העיתון כי אני בצד ההפוך. שים ליבך אל קריאתה של אם עובדת: יש לנו די חופשות להוכיח את היכולות הקרקסיות שלנו למציאת "פתרונות" לילדים. אנחנו משתדלים היטב בחופש הגדול הגדול שלא להשליך אותם לרחוב. תחזיר את חוזר המנכ"ל ההוא לאן שהוא צריך לחזור, ובטל את הנוהל שבמסגרתו נבלמת הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל בבוקרה של מסיבה בגן. צריך להיות אולי קצת אמיץ בשביל להילחם באחד המגזרים החזקים (לגננות תנאי העסקה טובים בהרבה משל המורים והן מאוגדות היטב), אבל אני סומכת עליך. אחרי הכל, גם זה לטובת ילדינו.