פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סליחה, באמת

      כל אחד יכול לעשות משהו כדי להקל על סבל החיות בעולם, אבל מעט מאוד עושים זאת. עידן סייר מבקש סליחה

      אני רוצה לבקש סליחה. סליחה בשם המין האנושי, מכל שאר היצורים שנאלצים לחלוק איתנו את הפלנטה. אותם יצורים בהם אנחנו פוגעים באופן יומיומי, בלי לזכור בכלל שגם הם יצורים חיים בדיוק כמונו. אני לא בטוח שיש לי הזכות, כי אני יודע שכמה מאיתנו בכלל לא רוצים לבקש סליחה, ומתרצים את הפגיעה שלהם בשלל תירוצים ומגננות. ובכל זאת הייתי רוצה להאמין שעמוק בפנים כולנו מצטערים, לכולנו אכפת וכולנו לא מתכוונים לפגוע. וגם אם אתם לא מסכימים, תמשיכו לקרוא, ואולי עם קצת יותר ידע למה שאנחנו עושים מסביבנו, הדעה יכולה להשתנות.

      עם כאלה חברים

      אם הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, איך זה שאנחנו מתייחסים לחברים שלנו בצורה כזאת? המספרים מצמררים. לעמותת "תנו לחיות לחיות" בלבד הגיעו השנה 240 כלבים ו-100 חתולים נטושים, מתוכם 200 כלבים ו-60 חתולים עוד מצפים לבית חם. אבל הנטישה היא רק קצה הקרחון. כ-650 מקרים קשים של התעללות הגיעו לעמותה השנה, ביניהם הזנחה, התעללות פיזית, קרבות כלבים ושיסויי כלבים בחתולים, קיצוץ איברים, חניקות, שריפות ועוד. ותזכרו שמדובר רק בעמותה אחת: בארץ פועלות עוד עשרות עמותות, וברובן המספרים דומים. רק אני חושב שעם חברים כמונו, לא צריך אויבים.

      על קצה המזלג

      יותר מ-300 מיליון בעלי חיים נטבחים כל שנה בתעשיות המזון מהחי בישראל, כשההתעללות בהם, שאין כאן אפילו מקום להתחיל לפרט עליה, מתחילה עוד מלפני הלידה ועד סוף החיים. למרות המודעות שהנושא צובר בשנים האחרונות, הוא עדיין נשאר סוג של טאבו: אפילו חלק מהאנשים שמגדירים את עצמם כאוהבי חיות מושבעים, ממשיכים לאכול בשר, עם שלל הצדקות ("ככה זה בטבע", "זה חיוני לגוף", "אנחנו הגזע העליון" ועוד). אנחנו לא האדם הקדמון וכבר יש לנו מספיק ידע תזונתי בשביל לבסס את התזונה שלנו על מזון צמחי, שלא פוגע ביצורים חיים כמונו – ובכל זאת אנחנו מתעקשים לדבוק בהרגל של אכילת בשר, בלי שמץ של רצון לשמוע מה עבר על ארוחתנו כשעוד הייתה בחיים. אני מבקש סליחה מכל בעלי החיים, בשם כל אדם שידע שהוא יכול להציל אותם אם הוא רק יאכל משהו אחר, ובחר שלא לעשות זאת.

      במרתפי הויוויסקציה

      כחצי מיליון בעלי חיים מומתים מדי שנה במעבדות בישראל לאחר חיים רצופי סבל. ניסויים בבעלי חיים כוללים ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חשמול, גרימת כוויות, הלעטה ברעלים, הטלת מומים ועוד. בנוסף לעוול המוסרי שבניסויים, מדענים רבים מטילים ספק בחשיבותם ביחס לשיטות מתקדמות יותר. אך למרות העוול המוסרי והכשל המדעי, ממשיכים ניסויים בבעלי חיים להתקיים בארץ ובעולם. בישראל אף לא קיים פיקוח ממשי על הניסויים, וגורמים כלכליים ממשיכים לקדם את ענייניהם על גבם של בעלי החיים, תוך ניצול תמימותו של הציבור, המאמין שלולא ניסויים בבעלי חיים, היו הרפואה ומדעים אחרים נידונים לקיפאון.

      זו כפרתך?

      אבל הפגיעה בבעלי חיים לא מסתיימת בכך, וכולנו משלמים עליה בדרך זו או אחרת. גלגל חוזר בעולם, ובעולם המודרני, אנשים בגיל צעיר יחסית חוטפים התקפי לב, מחלות עורקים וסרטן הנגרמים מאכילת בשר, ונשים בהריון שלוקחות משככי כאבים שנוסו בהצלחה על קופות יולדות תינוקות קטועי גפיים - ואלה רק דוגמאות. האם זה המחיר שאנחנו רוצים לשלם על הפגיעה שלנו בבעלי החיים, או שיש דרך אחרת, אנושית יותר - כמו לא לפגוע בהם בכלל ולא לשלם את המחיר?

      אני אומנם טבעוני שלא אוכל מוצרים מהחי, לא לובש בגדים שעשויים מחיות ולא משתמש במוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים, אבל ברור שיש לי עוד הרבה מה לתקן בעצמי. בימים אלה של חשבון נפש, כולנו צריכים לחשוב אם כל הפגיעות האלה בבעלי החיים הן באמת הכרחיות, או שאפשר גם אחרת.

      * הכותב מתנדב בעמותת אנונימוס