השר אביגדור ליברמן התייחס הבוקר לראשונה בגלי צה"ל לעיסקת הטיעון עליה חתם עם הפרקליטות בעקבותיה הורשע בהכאת קטין, ונגזר עליו קנס של 17 אלף ש"ח.
ליברמן אמר בראיון בתוכניתו של רזי ברקאי, שהוא אינו מוכן להתנצל על המקרה: "אני לא מחפש לא רייטינג ולא פופולריות". לטענתו הוא חתם על העיסקה בגלל המצב הקשה ביישוב בו הוא מתגורר נוקדים שבשטחים: "אני רוצה שתבין וזו היתה הדילמה האמיתית שלי: אני חי בקהילה מאוד קטנה שנמצאת במתח רב בתקופה האחרונה. נרצחה אחת התושבות שלנו. נפלו מרגמות על היישוב שלנו. ומה שהייתי צריך להחליט האם אני מוכן פה להעלות לדוכן העדים חבורה שלמה של קטינים ולהתחיל בחקירות וחקירות שכנגד ולהכניס את כל הקהילה הזאת למתח, או באמת פה לוותר קצת מעצמי מגאווה אישית".
בתגובה שאל אותו ברקאי: "אתה רוצה לומר לי שבעצם הודית בדברים שלא היו ולא נבראו"? בתשובה ענה השר: "אני לא רוצה להתייחס לעיסקה הטיעון. יום כיפור כבר מאחורינו. אני לא נותן דין וחשבון לעיתונות אלא רק לעצמי. אני לא מחפש לא רייטינג ולא פופלריות".
מנכ"ל המועצה לשלום, יצחק קדמן, אמר בתגובה לדברי השר כי "זה בלתי נתפס. סברנו שאחרי שהשר הורשע בתקיפת קטין הוא אינו ראוי להיות שר בממשלה ואף פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין. כשאני שומע את הדברים דעתי רק מתחזקת. זו הוספת חטא על פשע. יותר מזה יש פה הטעיה של בית המשפט".
קדמן ציטט את החלטת השופטים וטען ש"בית המשפט קיבל את עסקת הטיעון מתוך שיצא מהנחה שהנאשם התחרט חרטה עמוקה על מעשיו". הוא הדגיש כי מעשיו של השר היו "תקיפה פשוטה שהיא עבירה פלילית", ומצב בו בממשלה יושב שר שעשה מעשים כאלה, מצביע לא רק על השר אלא על החברה הישראלית כולה.
מנגד, דובר היישוב נוקדים,איציק כהן, צידד בדבריו של השר ומעשיו בנוגע לעיסקת הטיעון ואמר כי החתימה על עיסקת הטיעון היתה קשורה לרצח שרית עמרני ז"ל, תושבת היישוב.
"הנאשם לא נרגע"
בשבוע שעבר אישר בית משפט השלום בירושלים אישר את עסקת הטיעון, לפיה הודה ליברמן בתקיפת ילד בן 12 מההתנחלות תקוע, בגרימת חבלה ובאיומים עליו. השופטים קיבלו את בקשת התביעה להימנע מלהטיל על ליברמן עונש מאסר, והסתפקו בהטלת קנס של 7,500 שקל, וחייבו את ליברמן לפצות את הילד ב-10 אלפים שקל. השר גם חתם על התחייבות להימנע ממעשים כאלה בעתיד.
על פי כתב האישום, ליברמן תקף את הנער לאחר שחשד בו כי ביחד עם כמה נערים אחרים, היכה את בנו.
בהחלטתם כתבו השופטים, שולמית דותן, אריה רומנוב ורחל שלו-גרטל, כי אין להקל ראש בחומרת מעשיו של ליברמן. "הנאשם בחר לרדוף אחרי הילד וחבריו, ולא הרפה עד שמצא אותו בתוך קרוואן, שם היכה אותו. הילד נפל ארצה ונחבל בתוך כך. הנאשם לא נרגע ואחז בחוזקה בזרועו של הילד, הובילו למכוניתו והסיעו לבית הוריו כדי להתלונן באוזניהם על התנהגותו. נקל לתאר את החיל והרעדה שאחזו בילד, שאז טרם מלאו לו 13 שנים, כשהיה נתון בידו של הנאשם, או במכוניתו, או כשאוים על ידי הנאשם שלא לחזור לישוב נוקדים", כתבו השופטים.
השופטים הדגישו כי "לא מדובר בפעולה אחת בודדת שנעשתה כתגובה ספונטנית וללא כל חשיבה מוקדמת, אלא בסדרת מעשים שבוצעה בפרק זמן שהיה בו די כדי להביא את הנאשם לשלוט ברוחו ולהימנע מביצועם, כולם או בחלקם". כמו כן, ציינו השופטים בהחלטתם כי ליברמן לא מצא לנכון בשום שלב במהלך המשפט להביע חרטה על מעשיו או לבקש סליחה מהילד שנפגע וממשפחתו.