מהי זכות המחאה בעת מלחמה? זו השאלה שתעמוד מחר (רביעי) למבחן בבית משפט השלום בבאר שבע, עם פתיחת משפטו של רן צורף, הנאשם בהשתתפות בהתקהלות אסורה ובהתפרעות לאחר הוראת פיזור, לאחר שנעצר בהפגנה נגד מבצע עופרת יצוקה.
בינואר השנה, כשבועיים לאחר פתיחת המבצע, השתתפו כמה עשרות בני אדם במשמרת מחאה נגד פעולת צה"ל שהתקיימה בבאר שבע. לאחר זמן קצר הגיעו שוטרים למקום והורו למפגינים להתפזר בתוך רבע שעה.
על פי כתב האישום, המפגינים סירבו להתפזר. אז, נעצרו שישה מהם, בהם צורף, הפעילה החברתית לאה שקדיאל ומנכ"ל פורום המשפחות השכולות ניר אורן.
"היתה משמרת מחאה שקטה, כמה אנשים עם שלטים, ממש לא קיצוני", מתאר צורף תמונה שונה. "הגיעו שוטרים למקום ותפסו שלט שהחזיקו שקדיאל ואורן. אני צילמתי את זה ואז שוטר הצביע עלי ועצרו אותי". כבר ביום למחרת ההפגנה הזדרזה המשטרה והגישה כתב אישום נגד המפגינים.
כתב אישום ללא שימוע
ההחלטה על הגשת כתב האישום המזורז התקבלה על ידי מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז דרום, עו"ד יואב קישון, שהחליט "בשל המצב הביטחוני" להגיש כתב אישום מבלי לקיים שימוע.
המשטרה ביקשה לעצור את צורף עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בין השאר מכיוון שהוא "עבריין סידרתי" - כשבועיים קודם לכן הוא השתתף בהפגנה אחרת נגד המבצע. "קיים יסוד סביר כי המשיב יסכן את ביטחון הציבור בשים לב כי בימי לחימה כאשר העיר באר שבע הופגזת בתילים (הטעות במקור, ג"ג) וכוחות המשטרה עסוקים לעייפה ועומדים מסביב לשעון המשיב ואחרים גורמים לעבודה נוספת שמפריעה לשוטרים במילוי משימותיהם בימי לחימה אילו", נכתב בבקשת המעצר.
עוד נכתב כי שבועיים קודם לכן "המשיב שוחרר לאחר האירוע הראשון מתוך תקווה כי לא יחזור על מעשיו ועינינו הרואות כי המשיב חוזר על מעשיו ומפריע לסדר הציבורי ולא הפנים את המסר של משטרת ישראל לאחר שחרורו". לבסוף נשלח צורף לחודש מעצר בית בבית הוריו ביישוב גזית בצפון. לפני כמה שבועות ביטלה הפרקליטות את כתבי האישום נגד חמשת המפגינים האחרים, אולם השאירה בידי המשטרה את ההחלטה האם להמשיך בתיק נגד צורף, בשל מעצרו הקודם.
"זה כתב אישום מגוחך, לא מתואר בו כיצד עברנו על החוק", אומר צורף. הוא מזכיר שהחוק והנחיות היועץ המשפטי לממשלה מתירים לקיים משמרות מחאה, כל עוד לא נושאים בהם נאומים מדיניים. "באותם ימים היו הפגנות לא אלימות בכל הארץ והמשטרה עצרה מאות אזרחים. רובם היו ערבים אז לא שמעו על זה בתקשורת", הוסיף. "המשטרה עצרה אנשים בכמעט כל הפגנה נגד המלחמה, וזה כנראה היה כלי לעצור את המחאה נגד המלחמה. זה מדאיג. נהיה לגיטימי לעצור אזרחים ישראלים בהמוניהם".
צורף נחשב ל"עבריין סדרתי"
לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח שמייצג את צורף, הגשת כתב האישום היא חלק מתופעה של התנכלות משטרתית למפגינים. "קיימת בורות גדולה בקרב השוטרים בכל הנוגע למימוש זכות היסוד להפגין והוראות החוק בנושא. התנהגות המשטרה עלולה להרתיע בעתיד מפגינים נוספים שיבקשו להביע באופן לגיטימי את דעותיהם. חבל שהפרקליטות ביטלה את כתב האישום רק כנגד חמישה מהמפגינים, שעה שהיא נוקטת בגישה מחמירה שלא לצורך כנגד רן צורף, אשר נחשב בעיניה ל'עבריין סדרתי' רק משום ש'העז' להשתתף שבוע קודם לכן בהפגנה אחרת".
במשטרה דוחים את הטענות נגדם. "במהלך אירועי עופרת יצוקה אישרה המשטרה קיומן של הפגנות ועצרות רבות של כל קצווי הקשת הפולטית, התנאי לכך היה כי יקוימו על פי חוק. במקרה זה מדובר היה בקיום הפגנה ללא אישור כחוק תוך הפרת הסדר הציבורי וכתב האישום בענינו מדבר בעד עצמו. כל טענה בדבר מגמתיות באכיפה משוללת כל יסוד", נמסר בתגובת המשטרה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "פרקליטות מחוז דרום סברה כי בנסיבות העניין - בתקופה של ימי מבצע 'עופרת יצוקה', על מנת להשיג הרתעה מיידית ואפקטיבית יש להגיש כתב אישום נגד רן צורף ואחרים, סמוך למועד ביצוע העבירה. ההחלטה בעניין הימשכות ההליכים המשפטיים נגד צורף היתה נתונה בידי המשטרה".