וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החיים הטובים באמת

29.10.2004 / 14:49

אביגד משתלט על הבית של אמא עם מסך LCD ענק שמשנה את חייו

אלה היו, ללא כל צל של ספק, השבועיים הכי טובים של החיים שלי! אם רק הייתם רואים כמה השמנתי הייתם מבינים כמה טוב היה לי. אמא וחבר שלה, יגאל, החליטו לטוס לשבועיים לאמסטרדם ואני קיבלתי את כל הבית לעצמי. בעקבות העובדה שיגאל קנה לאחרונה מסך טלוויזה LCD חדש, לא היה לי צל של ספק מה אני הולך לעשות בשבועיים האלה.

העברתי את המחשב שלי לחדר של אמא (מה לעשות, שם המסך) וחיברתי אותו לטלוויזיה, חיברתי גם את המערכת סראונד שהבאתי מהחדר שלי, את הפלייסטיישן 2, את ה-DVD, את המקלדת ועכבר Bluetooth שקניתי לא מזמן ואת הממיר של הכבלים. העברתי את המיקרו ואת הטוסטר ואת כל החטיפים שמצאתי לתוך החדר וצללתי לשבועיים של סרטים, משחקים, גלישה באינטרנט, ארוחות שחיתות וצפיה בטלויזיה. והכל בלי לקום מהכורסא של יגאל.

אז קצת סדר – המסך המדובר הוא של חברת LG דגם Flatron L3020A, הוא בגודל 30 אינץ' עם מסך רחב, הוא מסוגל להגיע לרזולוציה מכובדת מאוד של 1024X1280 והוא בא עם הכנה ל-HDTV. אני יכול לבלבל לכם כאן את השכל על ה-16.8 מליון צבעים שלו, על זה שגודל כל נקודה הוא 0.5025X0.1675 מ"מ, על קונטרסט 1:500 אבל זה פשוט לא מעניין. מה שמעניין זאת התמונה שמתקבלת בסוף.

והתמונה שמתקבלת בסוף היא כל כך חלקה וצלולה שהדבר היחידי שהפריע לי היו השריטות על המשקפיים שלי, ואני לא צוחק!. מי שלא יצא לו לראות מסך טלוויזיה LCD בפעולה בטח יהיה לו קשה להבין מה ההבדל בין LCD לטלוויזיה רגילה. אז ככה: טלוויזיה רגילה מציגה (בדרך כלל) ברזולוציה של 640X480, שזה אומר שכשמסתכלים על הטלוויזיה מקרוב רואים כל 'פיקסל' שמרכיב את התמונה.

ב-LCD כמות הפיקסלים היא כל כך גדולה שגם אם מתקרבים קשה להבחין בפיקסלים הבודדים והתמונה שמתקבלת היא עם פירוט כל כך גבוה שלפעמים יש תחושה שאנחנו בכלל לא מסתכלים בטלוויזיה אלא בדבר האמיתי (זאת לא פרסומת זה פשוט ככה!). מה שעוד הרזולוציה הגבוהה אפשרה לי לעשות זה לחבר את המחשב לטלוויזיה ועדיין להצליח לקרוא את האותיות הקטנות בעמודי אינטרנט או לעבוד על ה-Word על מסך ענקי.

היופי בטלוויזיה הזאת זה שהיא משדרגת בטבעיות כל דבר שאנחנו מחברים אליה, Soul Calibur 2 פשוט נראה מדהים! הדמויות חלקות וברורות וכמות הפרטים שנמצאת בכל רגע על המסך היא מדהימה. שלא נדבר על סרטי DVD, עד היום לא הבנתי כמה מהאיכות של הסרט נעלמת כשרואים DVD על מסך טלוויזיה רגיל. פתאום אפשר לראות כל אחת מהשערות הבודדות על ראשו של גולום ב"שר הטבעות", וכל טיפה של דם ב"Kill Bill".

המחשב עובר דירה

מעבר לזה המסך תומך בפורמטים 16:9 3:4 וגם 15:9, יש לו אפשרות של "חלון בתוך חלון", כך שאפשר לגלוש באינטרנט בזמן שרואים פרק של 'באפי'. וכאן אני רוצה להגיד משהו חשוב: לפי דעתי בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר ויותר מחשבים עוברים לסלון (או לטלוויזיה בחדר השינה). עד היום יצא לי לנסות כמה פעמים לחבר את המחשב שלי לטלוויזיה הרגילה וזה פשוט לא עובד.

ככל שיתחילו להופיע יותר טלוויזיות עם רזולוציות גבוהות, יאבד הצורך במסך המחשב, ובעמדת המחשב בכלל, והוא יעבור בטבעיות לסלון. קשה לתאר את האושר שמגיע עם ישיבה על כורסת עור נוחה מול מסך ענקי ורחב בזמן שאתה משחק Doom 3 באמצע הלילה עם אורות מכובים ומערכת סראונד. שילוב נכון של מקלדת ועכבר אלחוטיים בכל החבילה הופך את החוויה גם לנוחה במיוחד.

אז עד עכשיו שיבחתי את המסך הזה כאילו שהוא הציל את חיי בויאטנם. אבל היו שני דברים שהפריעו לי בכל השבועיים האלה, הראשון היה אוסף קלטות הוידאו של אמא ויגאל שמצאתי במגרה מתחת לטלוויזיה (יש דברים ששום בן לא צריך לראות, שום בן!!) והשני היה איכות השידורים הלא משהו של הכבלים, אפילו הזמנתי טכנאי הביתה לבדוק מה הוא יכול לעשות ומסתבר שאיכות השידור בארץ פשוט לא עומדת בסטנדרטים של טלוויזיות מהסוג הזה. התמונה לא חדה, הקונטרסט מזעזע ויש הרבה מאוד הפרעות על התמונה שפשוט לא ניתן להבחין בהן בטלוויזיה רגילה. אני לא יודע איך התמונה נראית עם חיבור ללווין או אם יש כוונה להעלות את איכות השידור בכבלים, אבל אני מקווה שבעתיד כל העניין יסתדר.

מחיר מומלץ: 18,000 שקל. מה אני אגיד? זה לא זול וזה בטח מחוץ לטווח התקציב של הרבה מאוד אנשים, מה גם שבאותו המחיר אפשר להשיג טלוויזיית פלסמה בגודל 42 אינץ'. הבעיה עם טלוויזיות פלסמה זה שאחרי כ-20,000 שעות עבודה הן הולכות פייפן. LCD לעומת זאת, אמור להמשיך לעבוד ללא בעיה כמו טלוויזיה רגילה (קצת קשה לי לדעת כמה זמן בדיוק כי ה-LCD הגיח לאויר העולם לא כל כך מזמן).

במילים אחרות – מי שיושב הרבה מול הטלווזיה ואיכות תמונה חשובה לו יתאהב בטלוויזיה הזאת עד עמקי נשמתו. היא בדיוק בגודל המתאים לשים בסלון, היא דקה ולא כבדה במיוחד. והגודל של המסך גורם לאנשים שבאים לבקר להתפעל, אבל לא לחשוב ש"בטח חסר לך משהו שם למטה".

זהו, אלה כנראה המילים האחרונות שאני כותב על המסך המצוין הזה (תרתי משמע). אמא ויגאל אמורים לחזור בעוד איזה שעתיים ואני חוזר לעמדת המחשב המעאפנה שלי בחדר ולטלוויזיה המעאפנה בסלון. באסה. טוב, אולי אני אצליח לשכנע את אמא שתקנה לי גם מסך כזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully