וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אירן, ישראל וארה"ב - שונאים סיפור אהבה

יוני מנדל

3.3.2007 / 19:17

באירן שורפים את דגלי "השטן הגדול" ו"השטן הקטן". וואלה! חדשות במסע בזמן למעמקי השנאה האירנית. יוני מנדל עם כתבה שניה בסדרה

כשמזכירים בימים אלה את אירן וישראל בנשימה אחת, מיד עולה בעינינו תמונה קודרת של מלחמה גרעינית ושנאה יוקדת. עם זאת, היחסים בין המדינות לא תמיד היו עכורים כל כך.

למעשה, אירן הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו במדינת ישראל, ונחשבה לידידתה המוסלמית הקרובה ביותר של מדינת ישראל הצעירה. ישראל, שחיפשה לקיים יחסים דיפלומטים עם מדינות שכנות בכדי לצאת מהבידוד שכפה עליה החרם הערבי, מצאה באירן בת ברית אמיתית. וואלה! חדשות ממשיכה בסדרת הכתבות על אירן. הפעם: יחסי אירן - ישראל. כתבה שניה בסדרה.

1953: גבירותי ורבותי, מהפך!

עד לפרוץ המהפכה האירנית ב-1979, היו לישראל קשרים הדוקים עם מנהיגי אירן, מ[[שושלת פהלאווי]]. יש שיאמרו כי היו אלו קשרים הדוקים מדי. בימים ההם, אירן - המדינה החמישית בעולם מבחינת עתודות נפט, הונהגה על ידי "שליטי בובה" שנשלטו בשלט רחוק מארצות הברית. חלק גדול מרווחי הכלכלה האירנית עברו לידיים אמריקאיות. גם ישראל לא טמנה ידה בצלחת וסיפקה אז שירותי ייעוץ-אבטחה ונשק להנהגה ולצבא האירני. מסתבר שכולם נהנו אז מהמצב באירן. כולם, מלבד האירנים עצמם.

בשנת 1951 בחר העם האירני דמוקרט מקומי בשם מוחמד מוסאדק לשלטון. מוסאדק קרא לליברליזם שלטוני, לדמוקרטיזציה בגופי השלטון ולהחזרת זכויות הנפט האירני לאירנים. ארצות הברית, בין אם בגלל החשש מאיבוד אחיזתה על צינור הנפט האירני, ובין אם בגלל הדאגה שמוסאדק יצטרף לצד הסובייטי במלחמה הקרה, החליטה להפילו בכל מחיר. תוך הפעלת סוכני CIA במדינה, סייעה ארה"ב אקטיבית לשאח ראזה פהלאווי להציב מועמד מטעמו לראשות הממשלה וב-1953 בוצע פוטש במנהיג הנבחר. בוושינגטון נשמו לרווחה, הסדר האמריקאי חזר אל כנו.

מנגד, עבור האירנים היה האירוע הזה מאורע מכונן. מסתבר שמאז 1953 החלה להיבנות באירן השנאה נגד השאח ותומכיו בזירה הבינלאומית. פרשנים של ההיסטוריה האירנית טוענים, כי 26 שנים מאוחר יותר, במהפכה האירנית של 1979, יצאו האירנים לרחובות על מנת להשיב לעצמם את אירן שאבדה להם. גם כשנבחר הנשיא המתון מוחמד ח'אתמי בשנת 1997, למרות שחלפו 44 שנים מהטראומה, הוא בחר לציין את טראומת מוסאדק בנאום הפתיחה שלו.

"גם אני הייתי מצטרף להפגנות המהפכה"

המהפכה באירן, למרות שהונהגה על ידי איש הדת האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, לא היתה מהפיכה איסלמית, כך גורסים חוקרי אירן המודרנית וביניהם פרופ' דוד מנשרי, ראש הקתדרה ללימודי אירן באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, המטרה של המיליונים שיצאו לרחובות, לא היתה להיהפך לרפובליקה איסלמית, אלא להיפטר משלטון השאח ולהפסיק את המעורבות האמריקאית בענייני ניהול המדינה, בעוד הדת משמשת כדבק בין התושבים.

בראיון לוואלה! חדשות אמר מנשרי, כי המהפיכה היתה מעל הכל מהפיכה חברתית-תרבותית ואנטי-אימפריאלית. "גם אני", אמר מנשרי, "הייתי מצטרף להפגנות להפלת השאח, אילו הייתי חי באירן באותה התקופה".

העתיד של אירן נעוץ בעברה

לאחר המהפכה האיסלמית ב-1979 יחסי אירן עם ישראל וארצות הברית התדרדרו לשפל חסר תקדים, אולם למרות ההצהרות המיליטנטיות של ההנהגות בכלי התקשורת, מסתבר שהקשר לא נותק לחלוטין. דיווחים על עסקאות נשק בין ישראל לאירנים נשמעו במהלך [[מלחמת אירן-עירק]] ואף לאחר מכן. בשנות השמונים נחשפה פרשת [[אירן-קונטרס]] שבמסגרתה תיווכה ישראל בין ארצות הברית לאירן.

אולם כיום, עם הכללתה של אירן על ידי בוש בציר הרשע, ועם ההצהרות האירניות על התקדמות תוכנית הגרעין, שיתוף פעולה נראה רחוק מאי פעם. במקומו, נשמעים קולות, ישראלים ואמריקאים, שגורסים שפעולה צבאית מול טהרן היא בלתי נמנעת.

אך כאשר בוחנים את התנהגותה של אירן, חייבים לתת את הדעת על המאורעות שעיצבו אותה ובפרט על פרשת מוסאדק ב-1953 ועל מהפכת 1979. זהו הבסיס להבנת יחסי החוץ של אירן, יחסה החשדני למערב ורצונה לזכות בהגמוניה אזורית. תושבי אירן לא ייחלו להפיכת המדינה לרפובליקה דתית פונדמנטליסטית, אולם בשל בידודה של המדינה על ידי המערב, נראה שהיא מוסיפה להקצין את עמדותיה מיום ליום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully