טראמפ התפאר בהסכם עם טורקיה, אבל קיבל את כל התנאים של ארדואן

הסיום של הפיאסקו הזה הולם. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מצייץ את ברכותיו לסגן הנשיא מייק פנס שהשיג עסקה "שתציל מיליוני חיים" עם הטורקים. עסקה נהדרת, שבחים לפנס, שבחים חמים לנשיא טורקיה רג'פ טייפ ארודאן. כמובן שהושגה עסקה, הכוללת מתחילתה ועד סופה את קבלת התנאים הטורקיים והעובדה שלטורקיה הזכות לפלוש לסוריה, לערוך טיהור אתני בכורדים, לחסל את הכוח שנלחם נגד ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ונגד שלטון הרודן הרצחני בדמשק. ובכך מתפאר הנשיא.

לפני פחות משבועיים שוחחו טראמפ וארדואן בטלפון. 12 ימים אחר כך המזרח התיכון בכאוס מוחלט, אבל ברור לחלוטין מי יוצאים המרוויחים הגדולים מהכאוס הזה והם לא ארצות הברית או בעלות בריתה לשעבר. הנשיא האמריקני שוב הצליח לחזק את אויבותיה של ארצות הברית ולהחליש אותה עצמה, לפגוע באינטרסים שלה ובבעלות בריתה המתמעטות התוהות האם ביום פקודה יהיה להן על מי לסמוך. התשובה, ככל שמדובר בטראמפ, היא לא, אלא אם תשלמו.

ארדואן, המתכנן טיהור אתני של הכורדים ומצהיר בכל הזדמנות שהם אויביו, קיבל מהשיחה ההיא, הנראית כה רחוקה, את המסקנה ההגיונית שהיה מקבל כל אדם במצבו: אם הוא מבקש מנשיא ארצות הברית שיוציא את הכוח האמריקני הנמצא באזור הזה לצורך תיאום עם הכורדים, וטראמפ בלי להתייעץ או לחשוב יותר מדי נענה לו - הוא בעצם נותן לו אור ירוק. והנשיא הטורקי שלח את כוחותיו לסוריה.

כשבא גל הגינויים טראמפ עשה את מה שהוא עושה בדרך כלל והכפיל את ההימור, כלומר הצדיק עוד יותר את הבגידה בכורדים, אלה שמהם נפלו 11 אלף במלחמה נגד דאעש. הוא הסביר שהכורדים לא לחמו לצד ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, לא הסתערו על חוף אומהה ובעצם המזרח התיכון הוא זירה למלחמות בנות מאות שנים אין לארצות הברית מה לחפש שם. במקביל איים על ארדואן בציוצים, ובמכתב רשמי ששום דיפלומט בעולם לא כתב ולא יכתוב.

בטורקיה הצהירו כי ארדואן זרק את המכתב של נשיא ארצות הברית לפח האשפה, והתגובה האמריקנית התקיפה הגיעה. סגן הנשיא פנס טס לאנקרה והשיג עסקה המקבלת את כל תביעותיה של טורקיה, וארצות הברית מתפארת בדיל המדהים הזה.

בתוך פחות משבועיים השתנתה תמונת המצב בזירת סוריה-טורקיה-איראן לחלוטין. הכוח האמריקני הקטן בצפון סוריה נאלץ לנטוש בחיפזון, בכך כמובן נאלצו גם בעלות הברית המערביות שעבדו עם האמריקנים לסגת מהאזור ללא שום התראה. השלב הבא היה נסיגה כוללת של כלל הכוח האמריקני מצפון סוריה, כשרוסיה מקבלת במתנה תמונת ניצחון מושלמת - שכיר חרב מכוח וגנר מטייל במה שהיה עד עתה בסיס אמריקני.

הכורדים נזנחו, ננטשו. הם מחפשים כעת מי שיגן עליהם מפני ארדואן והאופציה היחידה שנותרה היא ציר סוריה-איראן-רוסיה, שמשמעותו חיזוק אסד ורוסיה. הכורדים שמרו על שבויי אנשי דאעש ומשפחותיהם, אך כעת אלה ישוחררו או יברחו. וכשטראמפ מתפאר בכך שהוא מוציא את הכוחות האמריקניים כי ארצות הברית מרוחקת 10,000 קילומטרים מהזירה הים תיכונית ולכן לא מאוימת, כדאי להזכיר לו תאריך - 11 בספטמבר 2011. אפגניסטן רחוקה יותר מאשר המזרח התיכון, ועדיין יצאה ממנה מתקפת הטרור הנוראה ביותר שהכתה באמריקה.

ערב הסעודית בחרדה, על כן הודיע טראמפ שיישלח כוחות לממלכה. אולם לא ברור כיצד זה מתיישב עם הבדלנות שלו ורצונו להשיב את החיילים האמריקנים הביתה. הנשיא האמריקני הסביר כי בית סעוד משלם את כל ההוצאות. כלומר צבא ארצות הברית הוא מעתה צבא שכירי חרב, נשלחים לטובת המרבה המחיר.

מה הלאה? בעלות בריתה של ארצות הברית, במזרח התיכון ולא רק בו בחרדה. קוריאה הדרומית, הרואה איך טראמפ מחזר אחרי קים, ערב הסעודית וישראל הצופות איך הוא מחזר אחרי נשיא איראן חסן רוחאני. לא ברור גם מה יעלה בגורלן של בעלות בריתה של ארצות הברית בברית נאט"ו, כמו פולין או המדינות הבלטיות. בעלות הברית רואות איך טראמפ מסוגל בתוך דקות להורות על שינוי טוטלי במדיניות החוץ והביטחון האמריקנית.

ישראל שומעת ומשמיעה שהברית בין ארצות הברית לישראל איתנה כתמיד. לישראל יש עוגנים נוספים לשמירה על ביטחונה, אבל אם ארצות הברית יוצאת משאר העולם מה יעשו ערב הסעודית או דרום קוריאה? אחת התשובות הסבירות היא ינסו להשיג את הנשק האולטימטיבי להגנה על עצמן. ודאי כשערב הסעודית זוכרת שזה עתה ארצות הברית התעלמה לחלוטין ממתקפה איראנית, או בחסות איראנית, על מתקניה האסטרטגיים. מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון, או במזרח אסיה הוא לא תרחיש מלבב.

טראמפ אומר שהוא ממלא אחרי הבטחת הבחירות שלו, וזה נכון. הוא אומר שהמעורבות האמריקנית במזרח התיכון, ודאי מאז מלחמת עיראק השנייה, היא אסון, וגם זה נכון. ואכן אין שום סיבה, לכאורה, מדוע אם אמריקנית צריכה להמתין בחרדה לבשורות על גורל בנה בארצות רחוקות, שהאמריקני הממוצע לא שמע עליהן מימיו.

אבל זה לא עד כדי כך פשוט. ארצות הברית אכן איבדה אלפי חיילים במלחמות אפגניסטן ועיראק, שלא לדבר על טריליוני דולרים. אבל בשנים האחרונות, בסוריה, המלחמה נגד דאעש שהחלה בזמן אובמה הייתה הצלחה אדירה: הכורדים היו הלוחמים על הקרקע, ארצות הברית סיפקה מודיעין, תקיפות מהאוויר ומבצעים מיוחדים. היו לארצות הברית אבידות ספורות בלבד במלחמה הזו. והיה לה בסיס חשוב, כשחצצה בין הכוחות הניצים ושמרה על סטטוס קוו, בעייתי ככל שהיה. ובמחי שיחת טלפון הכל ירד לטמיון.

טראמפ סופג ביקורת עזה, אבל יש לזכור כי מדיניות חוץ לא משפיעה בבחירות, למעט מקרים קיצוניים. הוא לא יינזק מכך בבחירות עוד שנה. מי שמבקרים אותו כעת, רובם לא מצביעים לו בכל מקרה. וחשוב גם לזכור שהמובילה בפריימריז הדמוקרטים כעת, הסנאטורית אליזבט וורן בדלנית לא פחות מטראמפ. כך גם ברני סנדרס, שסיכוייו פחותים.

ארצות הברית התעייפה מלהיות השוטר העולמי. הגיוני. אפילו טבעי. אבל חשוב לזכור - ולא רק בעיניים ישראליות, או מזרח תיכוניות, או אירופיות - המערכת הבינלאומית שארצות הברית ובעלות בריתה הקימו בתחילת המלחמה הקרה לא רק שמרה על יציבות העולם, אלא הביאה לשגשוג אדיר, בראש ובראשונה לארצות הברית עצמה. כעת ארצות הברית מוותרת, במודע, על עמדת ההובלה. לריק הזה נכנסת רוסיה, שלא מאמינה שכעת היא חוזרת ללא מאמץ לעמדת השפעה בכירה במזרח התיכון - מעמד שלא היה לה כמעט 50 שנה.

וכשארצות הברית תצטרך בעלות ברית במאבק נגד ארגוני טרור באמריקה הדרומית, במזרח התיכון, באסיה, התגייסות נגד רוסיה, נגד סין - מי בדיוק יתייצב? למרבה הצער יותר ויותר חוששים שמי שעומד במילתו וניצב לצד בעלות ברית הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

בחודש הבא ארדואן כנראה יוזמן לוושינגטון, כלומר הזמנתו תחודש. אחרי שטראמפ נענה לו, ואז איים בריסוק כלכלתו והפציר בו לא להיות קשוח, ולא להיות טיפש, ואז שיבח אותו על ההסכם שהופר מיד, וטורקיה הודיעה שאינו הסכם כלל. פתגם ישן אומר: שמור עלי מידידי, עם אויבי אסתדר בעצמי. ידידים לא מעטים של ארצות הברית מסתכלים כעת על קרעי מדיניות החוץ שלה, התזזיתית, הבלתי עקבית, המביאה להישגים אדירים של רוסיה ושאר אויבות ויריבות ומהרהרים שאחרי הכול, יש משהו בפתגמים הישנים.