וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דוח סי-איי-אי שדלף: "הסיכול הממוקד הישראלי לא יעיל"

דוח של סוכנות המודיעין שנחשף באתר "ויקיליקס" מתייחס לאסטרטגיית הסיכול הממוקד של הכוחות האמריקניים ושל מדינות נוספות. לפי הדוח, הפעילות הישראלית היא ה"מוגבלת" ביותר בדיכוי אלימות

מכונית שנפגעה בפעולת סיכול ממוקד של חיל האוויר, עזה, 8 בדצמבר 2011. AP Photo/Adel Hana, AP
מכונית שנפגעה בפעילות סיכול ממוקד של חיל האוויר הישראלי ברצות עזה, דצמבר 2011/AP, AP Photo/Adel Hana

דוח מסווג של סוכנות המודיעין המרכזית של ארצות הברית, CIA, שנחשף אתמול (חמישי) באתר "ויקיליקס", קובע כי להערכת הסוכנות, למבצעי הסיכול הממוקד שביצעה ישראל ההשפעה ה"מוגבלת" ביותר בתרומתם לדיכוי האלימות, מתוך מקרים רבים שנבחנו. עם זאת, לא מפורטים הכשלים לכאורה בפעילות הישראלית.

הדוח, אשר מתוארך לחודש יוני 2009 וכולל 18 עמודים, מפרט את אסטרטגיית המעצר והסיכול של גורמי מפתח ("High-Value Target") על ידי הכוחות האמריקניים, ומשווה אותה לפעילות של צבאות זרים. המידע מתבסס על דיווחים של נספחים צבאיים ושל סוכנים חשאיים, כמו גם ראיונות עם גורמים במערכת הביטחון האמריקנית הממונים על תחום זה.

עוד בוואלה! חדשות:
רקטה שנורתה מעזה התפוצצה באשכול; אין נפגעים
דיווח בלבנון: כך פעל בכיר חיזבאללה שריגל למען ישראל
פרשנות | חזק מול החמאס? כשאבו מאזן החליט לפנות לאו"ם

דוח CIA בנוגע לסיכול ממוקד. ויקיליקס, צילום מסך
דוח CIA בנוגע לסיכול ממוקד/צילום מסך, ויקיליקס
דוח CIA בנוגע לסיכול ממוקד. ויקיליקס, צילום מסך
דוח CIA בנוגע לסיכול ממוקד/צילום מסך, ויקיליקס
"מבצעי סיכול ממוקד עשויים להוביל להשפעות בלתי-ניתנות לחיזוי, כמו חיזוק מנהיגים קיצוניים"

על פי הגדרת ה-CIA, סיכול ממוקד מתייחס ל"מבצע ממוקד נגד גורמים או רשתות, שסיכולם יפחית את יעילות הארגון באופן בלתי-פרופורציונלי", כמו חיסול מנהיג ארגון והשבתת פעילותו. "הקריטריונים ל'מטרות ערכיות' תשתנה בהתאם ליכולות הארגון, למבנה שלו, לאופן הנהגתו ולתוצאה הרצויה", עוד צוין בדוח, אשר נזהר בשפתו ונמנע מהמונחים "הרג" או "התנקשות".

הדוח, שרמת הסיווג שלו היא השנייה בחומרתה במערכת המודיעינית האמריקנית ונאסר להעבירו לשותפים זרים של גופי המודיעין של ארצות הברית, מציין כי המבצעים הכי פחות מוצלחים התבצעו בשטחים שנכבשו על ידי ארצות הברית או ישראל. בין המקרים שנבחנו, הפלישה האמריקנית לאפגניסטן החל משנת 2001, פעילות צרפת במהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה מאמצע שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-60, מלחמתה של קולומביה בארגון המורדים FARC, מאבקה של ישראל נגד ארגונים פלסטיניים, ומקרים נוספים מפרו, סרי לנקה וצפון אירלנד.

"מנהיגים אזרחיים וצבאיים אשר לחמו בקבוצות מורדים פנו פעמים רבות למבצעי סיכול ממוקד על מנת להשיג מטרות של פגיעה בארגון, מניעת הנהגה יעילה, פגיעה במורל וענישה", נכתב בדוח. עוד צוין: "מבצעי סיכול ממוקד עשויים להוביל להשפעות בלתי-ניתנות לחיזוי, כמו חיזוק מנהיגים קיצוניים". לפיכך, לפי מחברי הדוח, "הצלחה היא סבירה ביותר כשהממשלה ברורה ביותר בנוגע להשפעה הרצויה על ארגון המורדים".

מחברי הדוח טענו עוד כי הצלחת הפעילות תלויה ב"הבנה עמוקה של קבוצת היעד ושל חולשותיה הפנימיות, אשר ניתן להשיג באמצעות חדירה לארגון או תחקור עריקים". יחד עם זאת, הדוח אינו מתייחס כלל לביקורת שמופנית פעמים רבות בנוגע ל"נזק הסביבתי" שגוררים סיכולים ממוקדים, או לשיקולים אתיים של ביצוע פעולה כזאת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully