למרות שהפכה בשנים האחרונות למוקד לפעילות אנטי-ישראלית, מפגני אנטישמיות מובהקים הם נדירים בשיח הפוליטי והתקשורתי המרכזי בבריטניה - כך עולה מדו"ח חדש שפורסם השבוע, הקובע כי התבטאויות אנטישמיות אינן נפוצות ב"מיינסטרים" של השיח הציבורי הבריטי, אלא בעיקר בחוגים קיצוניים שמפגינים גזענות גם כלפי מיעוטים אחרים, או בקרב קבוצות מוסלמיות קיצוניות.
בשנים האחרונות קיבלו גופים מרכזיים בתקשורת הבריטית צביון אנטי-ישראלי, ועמדו תחת ביקורת רבה על האידיאולוגיה תוקפנית שאימצו לכאורה כלפי ישראל; במקביל, הפכה בריטניה לאחד המוקדים המרכזיים של קמפיין ה-BDS, הקוראים לחרם על ישראל בשל הכיבוש. גם הקמפוסים האוניברסיטאיים הבריטיים הם מרכז חיכוך בו משגשגות הקריאות לחרם אקדמי על ישראל, ורק השנה בוטל החוק שמאפשר להוציא צוי מעצר נגד בכירים ישראליים על אדמת הממלכה המאוחדת.
אך למרות כל זאת, הדו"ח מקיף שמפרסמת "הקרן לביטחון הקהילה היהודית" (CST) מציין בחיוב את המספר הנמוך של ההתבטאויות האנטישמיות במהלך מערכת הבחירות האחרונה בבריטניה ובהקשר למשבר הכלכלי הפוקד את המדינה. בדו"ח נסקרים ומנותחים מגוון ההתבטאויות והמאמרים בשיח הציבורי, הפוליטי והתקשורתי בבריטניה במהלך 2010.
ארגון CST, האמון על אבטחת המוסדות היהודיים בבריטניה, מייצג את הקהילה היהודית בנושאי שיטור וביטחון ואוסף ומנתח סטטיסטיקות על אירועים אנטישמיים. מחברי הדו"ח, שנפתח בצילום המסך של עמוד הפייסבוק שהוקדש ליום "Kill a jew", מדגישים כי הוא מתמקד בארגונים וקבוצות בזרם המרכזי של העשייה הציבורית, "שאינם אנטישמיים בשום צורה, אך להתנהגותם עשויה להיות השלכות על הגישות הכלליות בקשר ליהודים ולאנטישמיות".
הם מבהירים כי בקרב גורמים שוליים וקיצוניים, אליהם הדו"ח אינו מתייחס, ישנם הרבה יותר מופעים של התבטאויות אנטישמיות. "השפעות אנטישמיות עשויות להתעורר ממצבים לגיטימיים לחלוטין, שאין בהן כל כוונה לאנטישמיות", קובע הדו"ח, ומוסיף כי אין כל כוונה לערער על חשיבות הסיקור הפתוח והביקורתי בנושאים הקשורים ליהדות ולישראל, אך גם אם הביקורת עצמה אינה אנטישמית, היא עשויה להפוך לכזו כשנעשה בה שימוש במינוח ומושגים אנטישמיים. "מי שמנהל דיונים אלה", מזהיר הדו"ח, "צריך לקבל אחריות ולהבין את ההשלכות הפוטנציאליות לשיח שלהם, וראוי שיימנע מליבוי מצבים מתוחים על ידי שימוש בשפה ורמיזות חסרות בסיס".
72% מיהודי בריטניה: אנחנו ציונים
בבריטניה חיים כ-350 אלף יהודים, ורובם מתרכזים בבירה לונדון ובסביבותיה. לפי סקר של המכון למחקרי מדיניות יהודית בבריטניה, המובא גם הוא בדו"ח, 72% מהיהודים במממלכה מגדירים עצמם כציונים ו-82% מגדירים את ישראל כבעלת תפקיד מרכזי וחשוב בזהותם היהודית. גם בדו"ח שפרסם בשנה שעברה מכון ראות נקבע כי אמנם לונדון היא אחת מבירות הקמפיין העולמי לדה-לגיטימציה של ישראל, אך האוכלוסיה הכללית בבריטניה אינה עוינת את ישראל; לרוב הבריטים אין דעה, וכאשר הם נדרשים לכך בסקרים, לרוב תהיה תמיכה רחבה יותר בעמדה הישראלית מאשר בעמדה הפרו-פלסטינית.
גם הדו"ח הנוכחי מאשר ממצאים אלו, וקובע כי השיח האנטי-שראלי והאנטי-ציוני אינו שכיח או משמעותי בזירה הציבורית הבריטית - אם כי הוא הופך נפוץ יותר בקרב השמאל הליברלי ובקרב קבוצות אקטיביסטיות, איגודי עובדים וארגוני סטודנטים. השימוש במושגים אנטישמיים מסורתיים הנוגעים לקונספירציות, עושר, עוצמה, וערמומיות, מוסיף הדו"ח, אך לרוב אינו מכוון ליהודים באשר הם יהודים אלא בעיקר להתקפות על ישראל, על הציונות ועל הציונים. עם זאת, מוסיף הדו"ח, "יש סכנה שהרטוריקה המופנית נגד ציונות ונגד תומכי ישראל עשויה לעודד עוינות כלפי יהדות בריטניה, כולל סטריאוטיפיזציה גזענית והטיות נגד יהודים תומכי ישראל, וכן לעודד דחייה של הבעת דאגה יהודית בנוגע לאנטישמיות".
כפי שנוכחה בריטניה בשבוע שעבר, עת האשים חבר הפרלמנט פול פלין את השגריר בישראל מתיו גולד ב"נאמנות כפולה" בשל היתו יהודי, גם הדו"ח מציין לשלילה מקרים בולטים של התבטאויות אנטישמיות בזירה הציבורית בשנת 2010, ובהן אפילו אחת של יהודי: חבר הפרלמנט ג'רלד קאופמן, שאמר באירוע פרו-פלסטיני כי "מיליונרים יהודיים ימניים" מחזיקים בבעלות חלקית על המפלגה השמרנית.
עוד צוין חבר הפרלמנט מרטין לינטון, שתיאר את "זרועותיה הארוכות של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית". בזירה התקשורתית, צוינה כתבה שפרסם העיתון "אינדפנדנט", בה נטען כי ארה"ב "מתרפסת" בפני הלובי היהודי-האמריקאי, ואייטם בערוץ רדיו 4, שאירח מומחה שהאשים את יהודי התפוצות בשיתוף פעולה עם המוסד הישראלי; עו דצוין ראיןו ב"סאנדיי טיימס" עם הבמאי האמריקאי אוליבר סטון, בו אמר כי התקשורת האמריקאית מנוהלת בידי היהודים ורמז כי כך גם מדיניות החוץ של ארה"ב. הוזכרו גם טוקבקיסט סקוטי שנחקר והועמד לדין בעקבות הערות אנטישמיות שפירסם בתגובות לכתבה; ושבוע הזיכרון הבריטי לשואה, שנפגע בשנה החולפת בשל קמפיינים אנטי-ישראליים שהתערבבו בין האירועים הרשמיים.
עוד על אנטישמיות, בבריטניה ובעולם:
שגריר ישראל בבריטניה: יש מחלות אנטישמיות בתקשורת הבריטית
אנטישמיות בניו ג'רזי: "ליל בדולח בהיילנד פארק"
אנטישמיות? פרסומת לוודקה הוסרה בניו יורק
צפו: תקציר של סרט אנטישמי השובר קופות באירן