אחרי שרוב מדינות המערב הודיעו כי הן רואות בדו"ח סבא"א על הגרעין האירני עילה ברורה להטלת עיצומים על טהרן, ארצות הברית נוקטת עמדה דומה. סגן דוברת מחלקת המדינה, מארק טונר, אמר אתמול (רביעי) כי מהדו"ח עולים "חשדות חמורים והאשמות חמורות". אירן חייבת, לדבריו, "לכל הפחות" לגלות שקיפות כלפי סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית). בשיחה עם כתבים בוושינגטון, אמר טונר שהממשל האמריקני צפוי "להתייעץ עם בני ברית ושותפים", כדי לבחון דרכים להגדיל את הלחץ על אירן, והבהיר כי נבחנות "מגוון אפשרויות" בנושא. בתשובה לשאלה אם מדובר בהטלת סנקציות, אמר טונר כי ארצות הברית "לא פוסלת" כל אפשרות.
עוד כותרות על דו"ח סבא"א
אחמדינג'ד: "לא נבטל ולו קמצוץ מתוכנית הגרעין"
בבייג'ינג קוראים ל"פתרון של שלום" מול אירן
רוסיה: שוללים סנקציות נוספות על אירן מכל וכל
מאז שהוגש ביום שלישי הדו"ח למועצת הנגידים של סבא"א ולחברות מועצת הביטחון, עלתה מחדש, כצפוי, הדרישה לנקוט עיצומים קשים כלפי אירן, ברק הדיווחים כי ישראל, ארצות הברית ובריטניה שוקלות מבצע צבאי נגד מתקני הגרעין שלה. בעוד שסין הסתפקה בקריאה ל"פתרון של שלום" בנושא, ברוסיה הבהירו כי אסור להטיל סנקציות נוספות או נוקשות יותר נגד אירן, ואמרו כי מוסקבה שוללת מהלך כזה מכל וכל - חרף הממצאים החדשים העולים ממנו. נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'ד, דחה כצפוי את מסקנות הדו"ח, והודיע כי ארצו לא תבטל "ולו קמצוץ" מתכנית הגרעין שלה.
רוסיה "אפילו לא שוקלת" עיצומים
סגן שר החוץ הרוסי, גנאדי גטילוב, אמר כי "כל סנקציות נוספות נגד אירן ייתפסו כניסיון של הקהילה הבינלאומית לגרום למהפך שלטוני בטהרן". גטילוב, שצוטט בסוכנות הידיעות הממשלתית אינטרפקס, אמר כי "הגישה הזו אינה מקובלת עלינו, ואנחנו אפילו לא שוקלים אותה". דבריו באים בהמשך לדברים שאמר, מיד לאחר פרסום הדו"ח, שר החוץ סרגיי לברוב, שתקף את הדו"ח בחריפות והאשים את סבא"א בניסיון "להכשיל פתרון דיפלומטי" למשבר עם אירן.
מדינות אירופה, מנגד, הציגו עמדה אחידה יותר. ממשלת גרמניה הודיעה כי ממצאי דו"ח סבא"א "מדאיגים ביותר", וסטפן סייברט, דוברה של הקנצלרית אנגלה מרקל, אמר כי ברלין "מודאגת זה זמן רב מהתקדמות תוכנית הגרעין האירנית ומאופיה האמיתי האפשרי". לדבריו, "גרמניה תפעל לקדם החלטה באו"ם שתתבע מאירן לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מועצת הביטחון".
האם העיצומים מועילים בכלל?
גם שר החוץ של בריטניה, וויליאם הייג, אמר כי בריטניה ובעלות בריתה שוקלות כיצד להגביר את הלחץ על טהרן. "אירן צריכה לשנות כיוון", אמר הייג בפרלמנט, "הושטנו יד לאירן שוב ושוב, ואפשרנו לה להגיע לפתרון של פיוס. אנחנו מוכנים לשיחות נוספות, אך רק אם אירן מוכנה למו"מ רציני. אם לא, נצטרך להמשיך בהגברת הלחץ עליה". הייג אמר כי לונדון מעוניינת להטיל עיצומים על המגזר הבנקאי ועל תעשיית הנפט באירן - צעד מרחיק לכת ביותר, שעד כה רק ישראל דרשה בפומבי לנקוט אותו.
עד היום הטילה מועצת הביטחון ארבעה סבבי סנקציות על אירן. הראשון, בדצמבר 2006, אסר על סחר עם אירן בחומרים וטכנולוגיה הקשורים לתחום הגרעין, והקפיא נכסים של בכירים הקשורים לתוכנית הגרעין שלה. הסבב השני, במרץ 2007, אסר לחלוטין סחר נשק עם אירן, והרחיב את הקפאת הנכסים. הסס השלישי, במרץ 2008, הרחיב עוד את הקפאת הנכסים, והתיר למדינות להטיל פיקוח על פעילותם של בנקים אירניים, ולערוך חיפושים במטוסים וכלי שיט אירניים העוברים בשטחן.
הסבב האחרון, ביוני 2010, הידק עוד את אמברגו הנשק, אסר על אירן להשתתף בכל פורום בינלאומי הקשור לטילים בליסטיים, הטיל איסורי נסיעה על אישים הקשורים לתוכנית הגרעין, הקפיא נכסים של משמרות המהפכה וחברות הסחר הימי של אירן, והמליץ למדינות להטיל עוד שורת הגבלות על גופים אירניים הפועלים בשטחן. עם זאת, בשבוע שעבר אמרו מקורות דיפלומטיים ל"גרדיאן" הבריטי כי אירן מגלה עד כה "עמידות מפתיעה" מול כל הסנקציות שהוטלו עליה.