את הלילה האחרון העביר ניקולא סרקוזי בתחנת המשטרה בנאנטר, פרבר מערבי של פריז. 15 שעות של חקירה מתישה הסתיימו רק בשעה 01:00, כאשר שופט הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד הנשיא לשעבר.
מי שכיהן בעבר כשר הפנים, המופקד על המשטרה, ממתין כעת בביתו כדי לשמוע אם עליו לשוב לחקירה נוספת. לפי רוב ההערכות, יוגש נגדו כתב אישום; במקרה הטוב, סרקוזי ייגרר לחודשים ארוכים של מאבק לטיהור שמו. במקרה הרע, הוא יישלח לבית הכלא לארבע, אולי לחמש שנות מאסר, ויידרש לשלם קנס של 500 אלף אירו. הסיכוי לקאמבק פוליטי ב-2017, נראה רחוק יותר מאי-פעם.
כל מהדורות החדשות בצרפת פתחו אמש את דיווחיהן בציון העובדה, כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנשיא לשעבר מובל למעצר, בשל חשד לשיבוש חקירה שהחשדות בה חמורים גם כך; נכון, ז'אק שיראק הורשע לפני שלוש שנים בשחיתות, אך גילו המתקדם ומחלת האלצהיימר שלו, פטרו אותו מהדיונים בבית המשפט וממאסר בפועל. בדומה לו, גם מסרקוזי נחסכו האזיקים. פוליטיקאים במעמד שכזה פטורים מכך, הבושה קשה ממילא.
נפילתו של מסייה "בלינג בלינג" - וכפי שמסתמן מאירועי היממה האחרונה, זו אכן נפילה, שכבר מאמצת תסמיני התרסקות - מזכירה את רגעיו המדכאים של יריבו הגדול. אין הכוונה לפרנסואה הולנד, שהדיח את סרקוזי מהשלטון ב-2012; וגם לא מדובר באויבת החדשה-ישנה, מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן.
הכוונה לדומיניק סטרוס-קאהן, שהיה יושב-ראש קרן המטבע הבינלאומית, ושאלמלא הואשם באונס חדרנית בניו יורק, היה היום, אולי, נשיא צרפת. אחרי משפט מתיש, וטענות נוספות באונס שצצו נגדו והתפוגגו במהירות, הוא זוכה לחלוטין, אך ההשפלה הקשה שעבר ריסקה את הקריירה המזהירה שלו, כמו גם את נישואיו, ובעיקר תרמה לעלייתו לשלטון של פרנסואה הולנד, הנשיא הגרוע ביותר בתולדות צרפת (כך, לפי סקרי דעת הקהל).
התמנון
חקירתו של סרקוזי החלה באביב של השנה שעברה, במטרה לבדוק אם הוא קיבל, ב-2007, עשרות מיליוני אירו, כמימון בחירות לא-חוקי משליט לוב מועמר קדאפי. החוקרים האזינו לטלפון הנייד של סרקוזי ושל עורך דינו, תיירי הרצוג, וגילו שהשניים מפעילים מודיעים בארמון האליזה, כדי לגלות איזה מידע מחזיקה התביעה. לפי התקשורת הצרפתית, סרקוזי ופרקליטו הפעילו "ממשלת צללים", תמנון שזרועות שלו חדרו לפרקליטות ולמשטרה, באמצעות רשת מרגלים ומלשינים, שלא פסחה גם על בית המשפט העליון.
החשד החמור ביותר נגד סרקוזי הוא שהנשיא לשעבר חיזר אחר שופט בית המשפט העליון לערעורים, ז'ילבר אליבר, שמונה בתקופתו, וביקש ממנו מידע פנימי נוסף, הנוגע לחקירות נגדו. בתמורה, סרקוזי הבטיח להפעיל את השפעתו כדי להשיג לשופט מינוי יוקרתי במונקו. השופט, ועורך דינו של סרקוזי, הובאו גם הם לחקירה בתחילת השבוע.
אחרי שנודע לסרקוזי כי הוא אכן נתון לציתות, הוא החל להשתמש בטלפון אחר, ובשם בדוי - פול ביסמוט. אלא ששתי השופטות החוקרות גילו זאת במהרה, והורו לצותת גם לטלפון הסודי הזה. "למדתי מהתקשורת שהטלפון שלי היה נתון להאזנה במשך שמונה חודשים שלמים", כתב סרקוזי במאמר שפרסם בחודש מרץ בעיתון המקורב אליו, "לה פיגרו": "זה מזכיר לי את ימי השטאזי ... זו לא סצנה מהסרט 'חיים של אחרים' או מעשי ידיו של דיקטטור. דעו: זוהי צרפת שלכם".
סרקוזי, בן 59, מעורב בכמה פרשות נוספות, שכולן עלולות להתעורר מחדש בבית המשפט, עם חשיפת האזנות הסתר שהמשטרה עשתה לו ולעורך דינו. בין היתר, הוא הואשם שניצל את האישה העשירה בצרפת, ליליאן בטנקור (היורשת הקשישה של אימפריית לוריאל), כדי לגרום לה לממן את קמפיין הבחירות שלו, למרות שידע שהיא חולת דמנציה. סרקוזי זוכה בפרשה הזו, אך כמה ממקורביו עדיין עומדים לדין.
פרשה נוספת שמרחפת מעל ראשו של הנשיא לשעבר מכונה "קרא'ציגייט". לפי החשד, סרקוזי, שכיהן ב-1995 כשר האוצר, נטל כספים לא-חוקיים ממכירת צוללות לפקיסטן, והשתמש בהם למימון קמפיין הבחירות לנשיאות של ראש הממשלה דאז, אדוארד בלדור. שבע שנים לאחר מכן, היחסים מול פקיסטן הוקפאו בהוראת הנשיא שיראק, והכספים שהובטחו למתווכים בעסקאות הנשק, לא הועברו. לפי החשד בצרפת, המודיעין הפקיסטני ביצע בקראצ'י פיגוע נקמה ב-11 מהנדסים צרפתים.
הוא עוד ישוב?
ב-2012, בתום כהונה אחת בלבד, נחל סרקוזי תבוסה צורבת בבחירות לפרנסואה הולנד. הוא המשיך מאז לעסוק בגיוס כספים תחת הארגון הלא-שקוף "החברים של סרקוזי", ולא טרח כמעט להסתיר את שאיפתו לחזור למרכז המפה הפוליטית. מפלגת הימין המרוסקת שהותיר מאחור לא הצליחה לבחור מנהיג ראוי במקומו, וקפאה במקום בחשש, כשהיא למעשה ממתינה לשובו.
על פניו, המרוויחה הגדולה מהפרשה היא מארין לה פן. מנהיגת "החזית הלאומית" - מפלגת הימין הקיצוני בצרפת - זכתה לאחרונה להישגים חשובים בבחירות המקומיות ובבחירות לפרלמנט האירופי. סילוקו של סרקוזי מקרב אליה, בלית ברירה, את בוחרי המרכז. "כעורכת דין, חזיתי מראש שכך יתפתחו הדברים", אמרה אמש בסיפוק.
אך גם חשוב לזכור כי לציבור יש זיכרון קצר. זיכוי - או אפילו הרשעה ללא קלון לצדה - עוד עשוי לסלול בחזרה את דרכו של סרקוזי ללב הפוליטיקה. אם לא כנשיא לשעבר שהיה, למרות הכל, מנהיג סביר, אז בוודאי כקדוש מעונה. הבחירות לנשיאות יתקיימו רק ב-2017 - נצח נצחים במונחים צרפתיים.