אלי כהן, בן 64 מבני ברק, נעצר היום (שני) בנמל התעופה בן גוריון בשעה שניסה לצאת מהארץ, לבקשת שלטונות ארצות הברית. זאת לאחר שהוגש נגדו שם כתב אישום המייחס לו עבירות של ייצוא ציוד צבאי אמריקני ללא רישיון והלבנת הון בשנים 2004-2000, ועבירות של סחר בציוד ביטחוני עם איראן בתקופה האחרונה.
על פי כתב האישום, כהן סחר בפריטים צבאיים שייצואם טעון רישיון או היתר משר החוץ של ארצות הברית. בנוסף, הוא מואשם בהלבנת הון לאחר ששלח כסף מישראל וממדינות נוספות לסוכנו בארצות הברית כדי לאפשר לאחרון לרכוש את הפריטים הצבאיים. כהן הנחה את הסוכן לרכוש פריטים צבאיים ולשלוח אותם לישראל. בנוסף, הוא מואשם בשתי פרשות של ייצוא בלתי חוקי לאיראן של חלקי חילוף למטוסי הקרב למטוסי הקרב ה- 4-F וה- 14-F הכלולים ברשימת ציוד הלחימה האמריקני. בעבר נידון כהן לחצי שנת מאסר בארצות הברית בגין עבירות דומות של סחר בציוד צבאי אמריקני ללא רישיון.
מבנימינה לאיראן: סיפורם של מבריחי הנשק הישראלים
המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, באמצעות עורכת הדין נינה מנצור, ביקשה מבית משפט השלום בירושלים להאריך את מעצרו של כהן לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, כדי לאפשר לרשויות האמריקניות להגיש את בקשת ההסגרה הרשמית. אלה יגישו את הבקשה בתוך 60 יום.
עוד בוואלה! חדשות:
משפחת אולמרט: "נתמודד באופן פרטי ולא בבית המשפט"
יעלון: "האוצר פוגע במשרתי הקבע מתוך אידיאולוגיה"
גנרל רוסי: תכננו להפציץ את הכור הגרעיני בדימונה
כהן נחקר כבר לפני יותר מעשר שנים בחשד לעבירות דומות. ואולם, כתבי האישום שהוגשו נגדם בעבר בוטלו, והוא הורשה להמשיך לפעול בצורה דומה. זאת, בניגוד לסוחרי נשק אחרים שנענשו, כשהמפורסם שבהם הוא נחום מנבר, שנידון ל-16 שנות מאסר והשתחרר בשנה שעברה. לאחרונה נעצר שוב עם גיסו בחשד לעבירות דומות אולם שוחרר. החקירה בארץ התנהלה בשיתוף עם האפ-בי-איי ועם רשויות ממשל נוספות.
כהן, תושב בני ברק, הקים ב-1988 את חברת איי-וי-אס, שעסקה ברכישת כלי רכב משוריינים, בעיקר נגמ"שים, וכן מנועי נגמ"שים, שיפוצם ויצואם לחו"ל. האגף לסיוע ביטחוני במשרד הביטחון העניק לו מעמד של "סוכן מורשה" והיתרים ליצוא ציוד.
שנים אחדות לאחר מכן התרחבה החברה, וב-1992 הקימה מפעל בכרמיאל, שבו הועסקו 70 עובדים. באותה שנה רכש כהן 50 מנועי נגמ"שים מעודפי צה"ל, ועוד כמה עשרות מעודפי צבאות גרמניה והולנד. הוא הצהיר שבכוונתו להסב את הציוד לשימוש אזרחי, ולשלוח אותו לארה"ב ולדרום קוריאה. המנועים אוחסנו בפורטוגל, ולפי שטרי המטען, היו אמורים להיות מוטענים על ספינות דניות ולהישלח לאיראן. שירות הביטחון הפורטוגזי עקב אחר פגישה שהתקיימה בבית המלון "שרתון" בליסבון בין כהן והמהנדס שלו, גדעון בעל-הנס, לבין סוכן נשק דרום קוריאני ושלושה איראנים. השירות הפורטוגזי העביר את המידע לישראל, לארה"ב ולדרום לקוריאה. ב-1993 עצר האף-בי-איי את כהן בארה"ב, והוגש נגדו כתב אישום על יצוא בלתי חוקי לאיראן.
ריצה חצי שנה מאסר בית ב-1995
רשויות החקירה בארה"ב התקשו להוכיח את קשריו עם איראן, ופרקליטיו הגיעו לעסקת טיעון: כהן הודה בעבירות על חוקי היצוא האמריקאים, בהונאה ובשיגור ציוד צבאי ליעדים שונים מאלה שאושרו לו. הוא הורשע ונדון לחצי שנה מעצר בית, אותו ריצה ב-1995. בעקבות כך, משרד הביטחון שלל את ההיתרים שלו והוא עתר לבג"ץ - אך עתירתו נדחתה.
כהן עמד לדין בישראל על אותה פרשה ב-1997. גם בישראל, לא הצליחה התביעה להוכיח שכהן עמד מאחורי מכירת המנועים לאיראן, והוא זוכה מאשמה זו. הוא הורשע בשימוש שלא כדין בהיתר יצוא, ונקנס. בפברואר 2000 נעצר כהן שוב, הפעם עם גיסו ויינשטיין, אז בן 32, ונחשד בעבירות של יצוא לאיראן. שוב התקשתה התביעה בישראל להוכיח את ההאשמות נגדו, וביטלה את כתב האישום.
באוגוסט 2002 נעצרו השניים שוב בחשד למכירת ציוד צבאי לאיראן. הפרשה נחשפה לאחר ששלטונות המכס בגרמניה גילו מטען של כ-3,000 רפידות גומי לנגמ"שים, תוצרת חברת תגל בחיפה, בעת שבדקו את תעודות המשלוח של מטען שהיה אמור להגיע מישראל להמבורג, על האנייה "אנטוורפן" של חברת צי"ם.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com