אוקראינה מתכוננת להסיג כוחותיה מחצי האי קרים

לאחר הפלישה הרוסית ומשאל העם שבו הוכרע על התנתקות מקייב, אוקראינה מתכננת להסיג את כוחותיה מחצי האי קרים: אנדרי פרובי, מזכיר המועצה לביטחון הלאומי וההגנה של אוקראינה, אמר כי ארצו מתכננת להסיג את החיילים המוצבים בחצי האי שלחופי הים השחור וכן את בני משפחותיהם אל תוך המדינה "במהירות וביעילות".

הקרב על אוקראינה - כותרות אחרונות:
חייל אוקראיני נהרג מאש כוחות רוסיים בבסיס בקרים
פוטין סיפח את קרים לרוסיה: "לא שואף לעימות עם המערב"
שר התעמולה של פוטין מאיים על ארה"ב בנשק גרעיני

במסיבת עיתונאים שכינס אמש (רביעי) בקייב הוסיף פרובי כי ארצו ביקשה מהאו"ם להכריז על קרים כשטח מפורז, במטרה להביא לנסיגת הכוחות הרוסיים הנמצאים בחצי האי. בנוסף, הודיע כי אוקראינה עוזבת את חבר המדינות העצמאיות (CIS), ברית המונהגת על ידי מוסקבה.

במקביל לתכנון של אוקראינה לסגת מקרים, רוסיה דווקא מחזקת את אחיזתה באזור שהיה עד לפני כמה ימים תחת ריבונותה של קייב. אתמול השתלטו כוחות פרו-רוסיים על שני בסיסים ימיים, אחד מהם הוא זה שבו נמצא המטה של חיל הים האוקראיני.

קייב הודיעה כי מפקד הצי האוקראיני בקרים, אדמירל סרגיי גיידוק, נעצר יחד עם בני ערובה נוספים. הנשיא הזמני של אוקראינה, אלכסנדר טורצ'ינוב, הציב אולטימטום לשחרורו של גיידוק ובני הערובה האחרים – חיילים ואזרחים – עד לשעות הערב, ואיים כי לא ייעשה כן, הרשויות באזור "תגובה הולמת מסוג טכני או טכנולוגי". ייתכן כי התכוון בדבריו למים והחשמל שאוקראינה מספקת לחצי האי. שר החוץ הרוסי סרגיי שויגוי הודיע הערב כי "ביקש ממנהיגי הרפובליקה של קרים לשחרר את מפקד הכוחות הימיים של אוקראינה ולא למנוע את עזיבתו לאוקראינה". טרם דווח כי הדבר נעשה.

לא רק בשטח ניטש העימות בין רוסיה לבין אוקראינה והמערב, אלא גם בזירה הדיפלומטית. לאחר ששלשום הודיעו ארצות הברית והאיחוד האירופי כי הם מטילים עיצומים על שורה של בכירים רוסים ופרו-רוסים הקשורים לפלישה לקרים, אתמול איימה רוסיה בתגובה – אולי אף בכזו הקשורה למשא ומתן בין איראן לבין שש המעצמות – אחת מהן היא רוסיה – על תכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית.

סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריבקוב אמר כי ארצו תשקול את צעדיה אם וושינגטון תחריף את המתיחות בין הצדדים ותטיל עיצומים נוספים, כפי שהכריז הנשיא האמריקני ברק אובמה. "אנו בוחנים טווח רחב של צעדי תגמול", צוטט ריבקוב בסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס. "הן יכולות להיות זהות (לאלה של ארצות הברית) ולפעול נגד בכירים אמריקנים – לא בהכרח נציגים של הממשל – שהשפיעו על המדיניות האמריקנית".

"ישנה גם האפשרות לנקוט צעדים אסימטריים", הזהיר הדיפלומט הרוסי. "משמעות הדבר היא צעדים, נאמר... לא כאלה שלא יבחינו בהם בוושינגטון. מוסקבה לא מעוניינת להשתמש בשיחות האלה (עם איראן) כמרכיב להעלות את הסיכונים הדיפלומטיים. אבל אם נהיה מוכרחים, נשתמש בשורה של צעדים מכיוון שבסופו של דבר, החשיבות ההיסטורית של מה שקרה בימים ובשבועות האחרונים – האיחוד-מחדש של קרים ורוסיה – אינו בר-השוואה למה שאנו עושים ביחס לאיראן".

ריבקוב עצמו השתתף בסבב השיחות שהתקיים שלשום ואתמול בווינה ועסק בכור המים הכבדים באראק, מרכיב חיוני ביותר בניסיונותיה של טהראן להגיע ליכולת גרעינית. מלבד איראן ורוסיה, השתתפו בשיחות גם נציגים מארצות הברית, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה. הצדדים לא הגיעו להסכמות של ממש, והשיחות יתחדשו ב-7 באפריל. גורם אמריקני שהיה מעורב בשיחות אמר כי נדרשת "עבודה קשה" על מנת להגיע להסכמות עם איראן.

שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף בחר להביע אופטימיות באשר לעתיד השיחות, ואמר אתמול כי הוא "אופטימי לגבי ה-20 ביולי", בהתייחסו לדד-ליין שנקבע להגעה להסכם קבע בין הצדדים. מייקל מן, דוברה של שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, אמר כי לא ראה "שום השפעה שלילית" על השיחות בשל המשבר סביב חצי האי קרים. "אנו ממשיכים בעבודתנו מאוחדים", אמר.

(עדכון ראשון: 23:26)