דנמרק הפכה בשבועות האחרונים למדינה האירופית שמייצרת הכי הרבה כותרות שליליות ביחס לישראל. המגמה החלה כאשר ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, הגיע לדנמרק כדי להשתתף בהקרנת הסרט "שומרי הסף" ונאלץ להימלט מהמדינה לאחר שארגון פרו-פלסטיני ניסה להביא למעצרו. כשבועיים לאחר מכן נחשף בוואלה! חדשות שהבנק הגדול בדנמרק, "דנסקה בנק", הוסיף את בנק הפועלים ל"רשימה שחורה" של חברות שהוא מחרים בגלל פועלו בהתנחלויות. בשבוע שעבר פורסם בוואלה! שמכון מחקר מדנמרק הרכיב רשימה דומה עבור מסלול השקעות "מוסרי" שפורסם באתר ה"דויטשה בנק", אחד הבנקים הגדולים בעולם. במקביל, הגיע יו"ר הפרלמנט הדני לביקור בן ארבעה ימים ברשות הפלסטינית מבלי לקבוע אף לא פגישה אחת בישראל.
עוד בנושא:
פרסום ראשון: הבנק הגדול בגרמניה: השקעה בבנק הפועלים - לא מוסרית
בנקים גדולים באירופה: "נחרים בנקים בישראל בגלל ההתנחלויות"
בשל בקשה למעצרו: ראש השב"כ לשעבר גילון נמלט מדנמרק
שורת הכותרות הללו גרמה לסגן השר אופיר אקוניס (הליכוד) להכתיר את דנמרק בתור "המדינה הכי אנטי-ישראלית באירופה". לפרסומים הללו התווספה החלטת ממשלת דנמרק לאסור על שחיטה כשרה בתחומי המדינה. ההחלטה הזו, שנובעת משיקולים של הגנה על זכויות בעלי החיים, גרמה לסגן שר הדתות אלי בן דהן (הבית היהודי) להכריז שדנמרק הפכה ל"מדינה אנטישמית".
מי שנקלע אל תוך הסערה המדינית הזו הוא השגריר החדש של דנמרק בישראל, יספר ואהר (Jesper Vahr), שהגיע לארץ לפני כחצי שנה. בראיון לוואלה! חדשות השבוע הוא דוחה בתוקף את ההאשמות של הפוליטיקאים הישראלים. דנמרק, לדבריו, "בפירוש איננה מדינה אנטי-ישראלית. היחסים בין שתי המדינות חזקים ויציבים". בנוגע לדברים שאמר סגן השר בן דהן, התגובה שלו חריפה עוד יותר: "זו אמירה מעליבה וחסרת כל בסיס. יש לנו רקורד היסטורי חד-משמעי בנושא, ואנחנו פועלים גם היום בתקיפות נגד גילויי אנטישמיות".
השבועות הראשונים של השגריר ואהר בתפקיד היו מוצלחים יחסית. בדנמרק ציינו בחודשי הסתיו 70 שנה למבצע ההצלה יוצא הדופן של יהודי דנמרק בתקופת השואה, וגם בארץ נערכה שורת אירועים בנושא כולל ביקור של נסיך הכתר הדני ביד ושם. דווקא בגלל ההיסטוריה יוצאת הדופן של דנמרק ביחס ליהודים, השגריר הדני "לוקח קשה" את ההתבטאויות של הפוליטיקאים הישראלים נגד ארצו.
גם אם לא מקבלים את הקביעה של סגן השר בן דהן, אתה ודאי מבין שההחלטה שקיבלתם בנושא השחיטה הכשרה נוגעת בנושא רגיש מאוד.
"חשוב לי להבהיר שמבחינת הקהילה היהודית בדנמרק, שמונה כ-6,000 איש, אין כל שינוי לעומת המצב הקיים. בשר כשר זמין לקהילה היהודית בדנמרק כיום, לאחר החקיקה החדשה, בדיוק באותה המידה שהוא היה זמין בחודש שעבר, לפני החקיקה החדשה. בדנמרק לא מתבצעת שחיטה כשרה כבר שנים, ואת הבשר הכשר אנחנו מייבאים ממדינות אחרות. בנושא הזה לא הולך להיות כל שינוי.
"לגבי ההאשמות באנטישמיות, מעבר לרקורד ההיסטורי שלנו, חשוב לי לציין שהקהילה היהודית בדנמרק מפרסמת מדי שנה דוח שמסכם את כל התקריות האנטישמיות, החל מהערה אנטישמית שנשמעת בין שני ילדים בחצר בית ספר ועד למעשי אלימות. בשנה שעברה היו בדוח כ-40 תקריות, מתוכן ארבע תקריות אלימות. מבחינתנו מדובר ב-40 תקריות יותר מדי, נקודה. אנחנו פועלים בכל דרך כדי לעודד סובלנות וקבלה של האחר, כערכי יסוד של החברה הדנית".
אתה חושב שבישראל משתמשים במילה אנטישמיות יותר מדי?
"אני חושב שאנטישמיות היא האשמה חמורה ביותר, ואי אפשר להשתמש בה סתם כך. אני חושב שצריך להיזהר עם השימוש במילה הזו, יש לה משמעויות חמורות ביותר. כשגריר דנמרק בישראל, אני אגיב בתקיפות בכל פעם שמישהו יאשים את המדינה שלי או את אזרחיה באנטישמיות מבחינתנו זו האשמה מעליבה וחסרת בסיס לחלוטין".
ומה לגבי ההאשמה שהפכתם למדינה "אנטי ישראלית"? קשה להתעלם מרצף האירועים שהתרחשו לאחרונה.
"באופן כללי היחסים בין המדינות חזקים ויציבים, אבל אין ספק שבשנים האחרונות, כחלק ממגמה זהה בכל רחבי אירופה, יש עיסוק הולך וגובר במדיניות הישראלית בשטחים. דנמרק, כמו שאר מדינות אירופה, מנסה ליצור הבחנה בין ישראל לבין תמיכה ישירה בהתנחלויות, שזה דבר שאנחנו נמנעים ממנו. אנחנו לא תומכים במוסדות שנמצאים מעבר לקו הירוק. מצד שני, ברור לי שיש הרבה פעילות כלכלית בישראל שמתבצעת משני צדי הקו הירוק, ואני ממליץ לממשלה שלי באופן ברור שאנחנו אמנם לא רוצים לתמוך בהתנחלויות, אבל זה משהו שצריך להבין את המורכבות שלו".
כלומר, אתה בעצם אומר לממשלה שלך שלא צריך להחרים חברות שבסיס הפעילות שלהן הוא בתוך ישראל, אבל יש להן גם פעילות בהיקף מסוים מעבר לקו הירוק.
"אני חושב שיהיה קשה מאוד להתנהל ברמה היום-יומית אם נקודת המבט שלנו תהיה כזו. אני לא בטוח שאפשר בכלל להוציא לפועל מדיניות כזו, שכל מי שקשור בצורה כלשהי להתנחלויות הוא פסול".
זו בדיוק המדיניות שמוציא לפועל "דנסקה בנק", הבנק הגדול בדנמרק, שמחרים את בנק הפועלים בגלל פעילותו בהתנחלויות.
"אני לא חושב שממשלת דנמרק יכולה לעשות משהו בעניין הזה. מדובר בבנק פרטי, שיש לו אחריות כלפי מחזיקי המניות שלו. הממשלה איננה חלק מההחלטה הזו דנסקה בנק לא יצר קשר עם השגרירות ושאל אם לדעתנו זה רעיון טוב לשים את בנק הפועלים ברשימת החברות המוחרמות. גם מכון המחקר הדני, שהחליט להחרים את בנק הפועלים במסגרת מסלול ההשקעה ה"מוסרי" שהופיע באתר של דויטשה בנק, לא קשור לממשלה. אלה גופים פרטיים. השבוע שמעתי בחדשות על חברה גדולה בישראל שלא מוכנה לעשות משלוחים להתנחלויות. לכל חברה פרטית יכולה להיות מדיניות כזו או אחרת. אנחנו, כממשלה, מתנגדים בתוקף לחרם על ישראל חלק גדול מהאחריות שלי כשגריר כאן היא לעודד שיתופי פעולה כלכליים".
עד כמה נושא החרם עולה בשיחות שלך עם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי עסקים ישראלים שאתה פוגש?
"לצערי זה עולה הרבה בשיחות. אני מצר על כך שהעיסוק בסוגיית החרם הוא כל כך נרחב בישראל, ולעומת זאת העיסוק בהצעה הכלכלית של האיחוד האירופי לישראל במקרה שייחתם הסכם שלום כל כך מצומצם. מקבלי ההחלטות בישראל הם אנשים חכמים, ואין לי ספק שהם מודעים היטב ל"פירות השלום", לפוטנציאל הכלכלי והמדיני האדיר של שדרוג היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. יש מי שמעדיפים לדבר על החרם, כדי ליצור תחושה שכל העולם נגד ישראל, אז למה בכלל לנסות להגיע להסכם".
כלומר, אם נגדיר את זה במונחים פוליטיים, לדעתך העיסוק בחרם משרת את נפתלי בנט ופוגע בציפי לבני?
"אני לא רוצה לציין שמות, אבל כל העיסוק בנושא פוגע במי שתומכים בפתרון שתי המדינות ומחזק את מי שמתנגדים לפתרון שתי המדינות. אני חושב שאירופה צריכה לעשות מאמץ להדגיש את הרווח הכלכלי והמדיני שיצמח לישראל מהסכם שלום. להביע התנגדות להתנחלויות זה דבר חשוב שעומד במרכז המדיניות של האיחוד האירופי, אבל הדיון בחרם לא תורם לתהליך השלום, להיפך".
מה באמת אירופה יכולה להציע לישראל ביום שאחרי חתימת הסכם?
"מבחינה מדינית, ישראל יכולה להפוך ל'חלק מהמשפחה' יהיה דיאלוג מדיני ואסטרטגי באופן קבוע, פגישות קבועות ותכופות בדרגי שרים, השתתפות בפורומים המדיניים של האיחוד. מבחינה כלכלית, האיחוד האירופי פרסם הצעת חבילה ומתקיים דיאלוג בין הצדדים כדי להעשיר אותה". בהצעה שפרסם האיחוד האירופי מוצע לישראל לקבל דרג של "שותפה מועדפת" מול האיחוד האירופי, לצד שורת צעדים להגברת הנגישות הישראלית לשוק האירופי, הסרת חסמים ביורוקרטיים בין הצדדים ועידוד שיתופי פעולה כלכליים, מדעיים ואקדמיים.
לפני הגעתו לישראל, כיהן השגריר ואהר כראש לשכתו של מזכ"ל נאט"ו, אנדראס פוג-רסמוסן לשעבר ראש ממשלת דנמרק. לפני שהגיע לתפקיד הזה, כיהן כשגריר דנמרק בטורקיה. הוא מכיר היטב את הסוגיות הקשורות למשא ומתן לפיוס בין ישראל וטורקיה, ומקווה שהמשא ומתן הזה יושלם בקרוב בחתימת הסכם מה שיאפשר לישראל להדק את שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם נאט"ו. לדבריו, "אני כבר לא מדבר בשם נאט"ו, אבל מניסיוני, יש בהחלט רצון בשיתוף פעולה הדוק עם ישראל. אני מקווה שאפשר יהיה לממש אותו בקרוב, אחרי שתיפתר ה'סוגיה המצערת' שמעכבת את שיתוף הפעולה הזה".
ומה לגבי הצעתו של יו"ר הרשות הפלסיטינית, אבו מאזן, שכוחות נאט"ו יחליפו את צה"ל לאורך גבול הירדן?
"בעבר נאט"ו הודיעה שהיא לא פוסלת את זה, אם יש הסכמה של שני הצדדים ושל מועצת הביטחון של האו"ם. כמי שעסק באופן אינטנסיבי במדיניות ביטחון, אני מבין היטב את חששות הביטחון שלכם, אבל האמת היא שלא צריך להיות מומחה כדי להבין את זה מספיק להסתכל במפה. אתם מדינה קטנה, חיים בשכונה בעייתית, עם אתגרים גדולים וסיכונים משמעותיים". המודעות לסכנות הביטחוניות, הוא מדגיש, לא מונעת ממנו ליהנות מאוד עד כה מהשליחות בישראל. "יש לכם מזג אוויר מדהים, חופי רחצה נהדרים ובאופן כללי, זה מקום טוב להיות בו".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il