המפגש שהתקיים אתמול (ראשון) ברמאללה בין יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לבין כ-250 סטודנטים ופעילים חברתיים מישראל, היה מסוג המפגשים שעליהם נהוג לומר כי "חשיבותו בעצם קיומו". אבו מאזן דיבר הרבה במהלך המפגש, אבל אמר מעט: הוא לא הפתיע באף נושא, והתחמק משאלות קשות לגבי ההכרה במדינה יהודית, מספר הפליטים שיחזרו לישראל והישארות מתנחלים במדינה הפלסטינית. גם אמירתו לגבי ירושלים - "איננו רוצים לחלק אותה ולהציב מחסומים, אלא להפוך אותה לעיר פתוחה ומשותפת" - לא הייתה חדשה: זו עמדתם של הפלסטינים במסגרת המשא ומתן כבר שנים.
למרות זאת, עצם העובדה שמנהיג הרשות הפלסטינית מארח ברמאללה מאות סטודנטים ישראלים מרחבי הארץ, משיב לשאלותיהם ומדבר איתם "בגובה העיניים" היא בעלת חשיבות. היא שולחת מסר חשוב לרחוב הפלסטיני, אל מול הקולות שקוראים לא לקיים כל קשר עם ישראלים, גם כאלה שתומכים בשלום. אבו מאזן בירך את האורחים בעברית כשאמר "שלום עליכם", חזר אין ספור פעמים על רצונו להגיע לשלום, והבהיר בהתייחסו לסוגיית הפליטים שהוא "לא מעוניין לשנות את אופייה או הרכבה החברתי של מדינת ישראל, או להציף אותה בפליטים". אי אפשר היה לפספס את המסר החיובי.
תהליך השלום - כותרות אחרונות:
התהליך המדיני תקוע בגלל לפיד ובנט / דעה
בניגוד לסיכום עם קרי: הפלסטינים פנו לאונסק"ו
נשיא הפרלמנט האירופי: לא צופה חרם על ישראל
אבו מאזן ספג ביקורת ציבורית קשה על עצם קיומו של המפגש: מחוץ ללשכתו התקיימה הפגנה של צעירים פלסטינים המתנגדים ל"צעדי נורמליזציה" מול ישראל, ואף הונף שלט שהשווה את דגל ישראל לצלב הקרס הנאצי. אבו מאזן התעקש לקיים את המפגש למרות הביקורת לא רק בגלל הרווח התדמיתי, אלא בגלל שדיאלוג עם ישראלים באמת חשוב לו. בחודשים האחרונים הוא אירח בלשכתו כמה משלחות בישראל כולל פוליטיקאים, תעשיינים, אנשי עסקים וחוקרים מהאקדמיה. המשלחת אתמול בבוקר הייתה הגדולה ביותר עד כה.
אוניברסיטת אריאל נשארה בחוץ
חולשתו היחידה של המפגש הייתה בהרכב המשתתפים. התכנון המקורי היה להביא למוקטעה נציגים מכל האוניברסיטאות בישראל, שנבחרו מראש על ידי התאחדות הסטודנטים, תוך הקפדה על ייצוג הולם לכל אוניברסיטה. מי שתיווך בין התאחדות הסטודנטים לבין הפלסטינים היה ח"כ חיליק בר (העבודה), שעומד בראש השדולה לפתרון שתי המדינות ונמצא בקשרים שוטפים עם ההנהגה ברמאללה. המפגש אמור היה לצאת לפועל בכמה תאריכים בחודשיים האחרונים, אבל נדחה פעם אחר פעם מסיבות לוגיסטיות. בסופו של דבר, התאחדות הסטודנטים ויתרה על חלקה, ואת רשימת המשתתפים גיבש ארגון השלום העממי "קול אחד".
את התוצאה ניתן היה לראות במהלך הביקור: על אף שהייתה נוכחות של חובשי כיפות, בקרב הסטודנטים שזכו להציג שאלות ליו"ר הרשות הייתה נוכחות בולטת מאוד של פעילי מפלגת העבודה. אף שאלה שהוצגה לאבו מאזן לא כללה טיעונים שמזוהים עם הימין בישראל, למעט שאלה אחת שהציגה פעילת מפלגת העבודה, לגבי הכרה במדינה יהודית (עמדה שמקובלת גם על יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג). מעבר לכך, בניגוד לכוונה המקורית, במפגש לא היה ייצוג לסטודנטים מכלל האוניברסיטאות: אוניברסיטת אריאל, שסטודנטים מטעמה נבחרו על ידי התאחדות הסטודנטים לקחת חלק במפגש, לא זכתה לייצוג כלל.
הסטודנטים מאריאל שנבחרו במקור להשתתף במפגש ועודכנו על כל התאריכים הקודמים שלו, למדו על כך שהמפגש התקיים אתמול בבוקר מקריאה בכלי התקשורת. הם לא עודכנו לגבי התאריך החדש, ומשוכנעים שההחלטה לא לכלול אותם לבסוף בביקור אינה מקרית, ונבעה מרצונם של המארגנים להימנע ממבוכה תקשורתית, במקרה שהפלסטינים יסרבו לארח את הסטודנטים מאריאל.
"חיליק בר רצה לשמוע מאבו מאזן שהוא מוכן לקבל מתנחלים במדינה הפלסטינית, אבל נראה שאבו מאזן לא מוכן אפילו לארח סטודנטים מאוניברסיטת אריאל בלשכה שלו", אמרה עינת דיין, מנהלת השיווק של האוניברסיטה. מארגני המפגש, לעומת זאת, דחו בתוקף את הדברים, והתעקשו שרשימת המשתתפים הסופית גובשה בשיטת "כל הקודם זוכה", תוך הפחתת מספר הסטודנטים והגדלת מספר הפעילים החברתיים במפגש.
בשורה התחתונה, רוב הקהל ששמע את אבו מאזן הורכב מ"משוכנעים", שתומכים בתהליך המדיני ורואים במנהיג הפלסטיני פרטנר לשלום. גם השאלות הקשות שהוצגו לאבו מאזן הגיעו דווקא מהצד השמאלי של המפה. כך למשל, פעילת השלום שני פרץ, שעומדת בראש ארגון המקדם דיאלוג בין ילדים ישראלים ופלסטינים, סיפרה ליו"ר הרשות כי משרד החינוך הפלסטיני מקשה מאוד על פעילות הארגון שלה. אבו מאזן אמר בתגובה שהוא תומך נלהב בפעילויות חינוך משותפות, והבטיח לבדוק את העניין. יהיה מעניין לעקוב ולראות אם חל שיפור בסוגיה.
אבו מאזן מוביל ב"משחק ההאשמות"
את המשלחת מישראל ליוו צוותי תקשורת זרה מרחבי העולם, ומבחינת אבו מאזן יש לכך חשיבות רבה. גם עיתונאים ותיקים וציניים, שכבר ראו הכול במסגרת סיקור תהליך השלום, הודו שמפגש כמו זה שהתקיים הבוקר ברמאללה עוד לא היה. התמונות של מאות הסטודנטים הישראלים שיושבים ומאזינים לדברי אבו מאזן מגדילות את היתרון שלו במסגרת "משחק ההאשמות" שמתנהל בשבועות האחרונים בינו לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אבו מאזן מצטייר כלפי העולם כמנהיג הנועז יותר מבין השניים, שבאמת משתדל להושיט יד לשלום בניגוד לנתניהו, שלא מפסיק לתקוף בפומבי את אבו מאזן והפלסטינים.
אולם למרות היתרון שלו כרגע, אבו מאזן ניצב בפני בעיה קשה. כפי שפורסם בסוף השבוע בוואלה! חדשות, הפלסטינים דחו את הגרסה האחרונה של מסמך קרי שהוצגה בפניהם, ומביעים התנגדות לרוב סעיפי המסמך. ישראל, לעומת זאת, הולכת ומתקרבת להכרעה על תשובה חיובית לקרי כמובן, תוך הצגת הסתייגויות. למרות היתרון הנוכחי של אבו מאזן ב"משחק ההאשמות", הוא יודע היטב שכמו בכל תחרות ספורט, התוצאה הסופית לא נקבעת במחצית, וגם לא בדקה ה-70. אם הפלסטינים יגידו "לא" לקרי, נתניהו ינצח בפוטו פיניש. במקרה כזה, גם מפגשים נוספים עם סטודנטים מישראל לא יוכלו להפוך את התוצאה.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
עדכון ראשון: 23:27