חמאס נמנעה אמנם מלקבל אחריות על פיגוע הירי ממנו נהרג היום (שלישי) צעיר ישראלי, אך קשה שלא לראות בו אחראי להסלמה האחרונה. ההערכות בעזה הן שפעילי ועדות ההתנגדות העממית ביצעו את הירי, וגם חמאס נזהרת לא לקשור עצמה ישירות לעימותים שהיו בימים האחרונים סמוך לגדר עם ישראל, אולם נראה ש"מישהו" בצד הפלסטיני של הגבול אפשר ביום שישי לפלסטינים להתקרב לגדר המערכת ואף לנסות להניח מטענים. מישהו גם העלים עין כאשר בשבוע שעבר נורתה רקטה לעבר אשקלון. אותו "מישהו" כנראה גם התיר לאנשי ועדות ההתנגדות (ארגון שנחשב למשתף פעולה עם חמאס) לירות לעבר ישראל.
הסלמה בדרום - כותרות נוספות:
קרובי הצעיר שנהרג מירי מעזה: "בדיוק עמד להתחתן"
אחרי הירי: צה"ל תקף מטרות בעזה, "ילדה נהרגה"
חמאס קיבל החלטה אסטרטגית - בצה"ל נערכים להסלמה / פרשנות
האם חמאס רוצה בהסלמה רבתי? כנראה שלא. ואולם, נראה שהתנועה לא הייתה מתנגדת לחיכוך מסוים מול ישראל, מעין "פיצוץ מבוקר", שיחזיר אותה למרכז התודעה הציבורית העזתית שם היא מאבדת נקודות - ובמהירות.
את הסיבה לעניין שמגלה חמאס בהחרפה מסוימת של היחסים עם ישראל, ניתן למצוא בסקר שהתפרסם רק היום והעלה שהתמיכה בחמאס - דווקא ברצועת עזה - נמצאת בירידה. למעשה, רק 33% מהנשאלים בסקר הנוכחי שערך "המרכז הפלסטיני למדיניות וחקר שווקים" של ד"ר חליל שקאקי ברמאללה (PSR) השיבו שהיו מצביעים לחמאס אם היו נערכות בחירות לפרלמנט. לשם השוואה, בסקר דומה שנערך בחודש ספטמבר עמד השיבו 39% בצורה זהה.
החשש הגדול בצמרת חמאס
בשקלול עם תושבי הגדה, היה חמאס יורד ל-29% תמיכה, לעומת 40% תמיכה בפתח. גם בבחירות לנשיאות הרשות, ידה של פתח על העליונה כאשר אבו מאזן עדיין מוביל על איסמעיל הנייה. אגב, על פי הסקרים, בכיר פתח מרוואן ברגותי היה מנצח את שניהם אילו היה מחליט להתמודד.
הנתונים המעניינים לא פחות, נוגעים לתפיסה של הציבור בעזה לגבי מצבו הכללי. רק 16% מהנשאלים מעזה השיבו שמצבם טוב, בהשוואה ל-65% שאמרו שמצבם גרוע או גרוע מאוד. כמעט מחצית מכלל הנשאלים אמרו שהיו רוצים להגר מעזה (45%). ואולי הנתון המדאיג ביותר מבחינת חמאס: בסקר שנערך לפני שנה בדיוק, מעט לאחר "עמוד ענן", השיבו 60% מהנשאלים שדרכה של התנועה היא הטובה ביותר להשגת המטרות הפלסטיניות. כיום, רק 39% חושבים כך.
המספרים הללו, לצד המציאות המידרדרת בעזה לנוכח המשבר עם מצרים וסגירת המנהרות, מייצרים חשש גדול בצמרת חמאס. כמה מראשי התנועה ממשיכים אמנם לדבוק בגרסה שחמאס כבר הצליח לשרוד כמה תקופות קשות יותר בהיסטוריה שלו, אך אחרים מתריעים שוב ושוב שצריך לשנות במשהו את המומנטום השלילי שנוצר בעזה נגד התנועה כדי להימנע ממחאה עממית.
וכך, נראה שראשי חמאס בחרו בפתרון הקל ביותר: להסיט את אי שביעות הרצון הציבורית מצד אחד, ולהוציא את ישראל ומצרים משלוותן בכל הנוגע לרצועה מצד שני. כלומר, לייצר סוג של משבר בשליטה. האמצעי: עימותים על גדר הגבול, ירי מנשק קל וטפטוף של רקטות לעבר ישראל. כך, מקווים בחמאס למקד בחזרה את השיח העזתי בהריגת פעוטה בת שלוש ולא באוזלת היד של ממשלת חמאס לנוכח המצב הכלכלי הקשה. הבעיה היא שחמאס לוקח כאן הימור מסוים. החיכוכים המוגבלים או "המשברים בשליטה", כבר הוכיחו יותר מפעם אחת בעבר שהם עלולים להפוך כמעט בן לילה להתלקחות כוללת.