תושבי דמשק מפוחדים: "המזון הורעל בגז, מה נאכל?"

(הסרטון מכיל תמונות קשות לצפייה)

ימים לאחר התקיפה הכימית שביצע על פי החשד הצבא הסורי נגד אזרחים בפרברי דמשק, תושבי הבירה מביעים חשש שמא המזון והמים שלהם הזדהמו. חנה, אם לשלוש בנות, סיפרה כי בנותיה אינן יודעות במה להאכיל את ילדיהן. "הן ממשיכות להתקשר אליי במהלך היום, הן נטרפות", תיארה בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס. "הן שואלות 'אמא, מה לגבי האבטיח? זה סופג את הכימיקלים? ומה לגבי החלב'. אני מנסה להרגיע אותן, אך אני בעצמי מודאגת מאוד. מה אם ייקח שנים עד שהתופעות יתחילו להופיע אצל הילדים?".

בין יתר האזורים שהותקפו על פי החשד, הגיעו הכימיקלים גם לפרבר ג'וטא, המספק לשלושה מיליון תושבי הבירה ירקות טריים, בשר ומוצרי חלב. "אני מקווה שאלוהים יגן עלינו", אמרה סבתא אחרת, אום-חסן. "באמת שהייתי מעדיפה לגדל את העגבניות והירקות שלי בעצמי, אבל איך הם יגדלו בדירתי שבקומה השלישית? אין לי מרפסת". לדבריה, זו הפעם הראשונה שהיא באמת מודאגת באשר לזיהום מזון מאז הפלישה האמריקנית לעיראק השכנה, שעוררה פחד בקרב הסורים לגבי המזון המיובא. "אינני יודעת לומר מי עשה את זה, אבל כל צד מדבר באותה צורה משכנעת ומאשים את הצד השני. אנחנו רק רוצים שזה ייגמר. אנחנו מותשים".

עד כה, הרשויות בסוריה עדיין לא התייחסו לשאלה אם על האזרחים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כדי להגן על עצמם מפני זיהום אפשרי. סארין, הגז שבו על פי החשד נעשה שימוש במקרים קודמים בסוריה, מתערבב עם מים. לפי אתר המרכז האמריקני לפיקוח והימנעות ממחלות, בני אדם יכולים להיחשף אליו על ידי מגע או שתייה של מים מזוהמים. גם אוכל מזוהם עלול לחשוף נפגעים פוטנציאליים אל הגז.

התקיפה הכימית בסוריה - כותרות נוספות
דעה: איך מצדיקים תקיפה בינלאומית בסוריה?
”אם אסד יתקוף - ישראל תהיה חייבת להגיב”
רוסיה מזהירה מפני תקיפה בסוריה: ”טעות טרגית”

תושב נוסף, העובד כמטפל ומתגורר במרחק של פחות מ-15 דקות נסיעה מאחד האזורים שהותקפו, העלה שאלות מטרידות. "האם עלינו להשאיר את החלונות סגורים?", תהה. "כמה זמן הרעל נשאר באוויר? אני שומע דברים שונים מאנשים שונים. האם עלינו לחשוב עכשיו על לעזוב את העיר? האם אנחנו נחשבים למידבקים?".

"היכן שאני גר, אנו שומעים בדרך כלל שיגורים של טילים ואנחנו שומעים אותם חודרים את האוויר שמעלינו, נוחתים על הקרקע ומתפוצצים", סיפר תושב רוקן א-דין, סמוך לג'ובאר שבג'וטא. "אבל ביום רביעי, אני מוכן להישבע ששמענו את זה מזוויות חדשות וממקומות חדשים. הרגשנו כאילו הטילים שוגרו מכל העיר על ג'וטא".

אחמד, שנעקר לפני כמה חודשים מביתו במודאמיה ומתגורר עתה בדירת חדר עם אשתו וחמשת ילדיהם בדמשק, סיפר גם על החיים בצל המלחמה. "איבדנו כל כך הרבה", אמר. "אין לי מושג מה המצב של הבית שלנו עכשיו. אנחנו לא יכולים להגיע לשכנים שלנו שעדיין מתגוררים ברחוב שלנו". כשנשאל מה דעתו באשר לאפשרות של התערבות אמריקנית, השיב: "המצב לא יכול להיות גרוע יותר".