יעלון נגד לפיד: החל הקרב על ירושת נתניהו?

לשר האוצר, יאיר לפיד, הייתה תכנית. ביום ראשון בערב, כך הוא סבר, תאשר הוועדה לשוויון בנטל את תזכיר החוק להגדלת מספר המשרתים בצבא. ב"יש עתיד" נערכו לחגוג את ההישג, ותכננו כבר בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים לציון המאורע. העובדה שהוועדה הצליחה, בפרק זמן כל כך קצר, להביא הצעת חוק שהייתה מוסכמת על סיעות הקואליציה, מבלי שהממשלה תתפרק, כזו הקובעת, בשורה התחתונה, שיוגדלו יעדי הגיוס – היא הישג.

מעשית, זו הצעת חוק כמעט בלתי ישימה: הסנקציות הפליליות אמורות להיכנס לתוקף רק בעוד ארבע שנים, הן נוגעת לחיילים בני 21 שהם הורים לילדים, שיהיה קשה מאוד ויקר מאוד לגייס, ולא ברור איך באמת מתכוונים בצבא ללכוד אלפי עריקים אם יהיו כאלה. פוליטית, זה לא משנה. לפיד שיווע למשהו כזה, שיוכל להוציא אותו מהבוץ התקציבי בין אישור העלאת המע"מ להתחדשות דיוני התקציב בכנסת בעוד שבוע. לאחר מכן, תכנן לפיד לנסוע לכנס מדינות ה-OECD. לשכתו אף תדרכה עיתונאים על כך שהשר מתכוון לנסוע במחלקת תיירים וללון במלון רגיל (נחשו בהשוואה למי). אחרי הכנס, תכנן לפיד להישאר בעיר ולבלות עם אשתו בחופשה פרטית, כדי לנוח מהקרבות שהיו, ולהתכונן לקראת אלה שיבואו. לגיטימי לחלוטין.

אלא שלשר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, היו תכניות אחרות. ביום ראשון בלילה פוזרה ישיבת הוועדה ללא הסכמה על סעיף הסנקציות הפליליות לבחורי הישיבות. מכאן ואילך התפתח משבר קואליציוני, ספק מדומה וספק רציני. נתניהו היה הראשון להתקפל. לא ברור אם עשה זאת כי חשב שלפיד באמת מתכוון ללכת עד הסוף, וחשש להיתפס בפעם השנייה כאיש שנכנע לחרדים אחרי הסיבוב הקודם עם מופז לפני כשנה, או שמא ידע שהמשבר ייפתר בכל מקרה, ולכן העדיף לסיים אותו כמה שיותר מהר. זאת, כדי שהמדינה תוכל לשוב ולעסוק בגזירות התקציב, הנושא החביב על ראש הממשלה בימים אלה, שמושך את האש הרחק ממנו, לעבר שותפו הקואליציוני הבכיר.

גורמים ב"יש עתיד" זעמו על ההתנהלות של יעלון במשבר. לדבריהם, שר הביטחון פעל למנוע הטלה אוטומטית של סנקציות פליליות מכיוון שהוא מסתכל קדימה, ליום שאחרי נתניהו. אז, הסבירו הגורמים, יוכל יעלון להתמודד על ראשות הממשלה. החרדים לא ישכחו לו את זה שעמד לצדם. בסביבת יעלון הגיבו בביטול: "זה קשקוש מוחלט. וגם אם זה היה נכון", אמרו, "אז ברור שגם לפיד מתנהל כפי שהוא מתנהל כדי להיות ראש ממשלה יום אחד".

המשבר נפתר כבר ביום שני בערב, אז ביקש נתניהו מיעלון לא לעכב את ההצבעה על החוק ולחתור לפשרה. היה ברור שפיצוץ לא יהיה כאן. למרות זאת, בשלישי בבוקר לא טס שר האוצר לכנס המדינות המפותחות, כפי שתכנן. בלשכתו הסבירו כי הוא ביטל את הנסיעה "בגלל המשבר הקואליציוני", אף על פי שידע שאין שום משבר. עושה רושם שהסיבה היא אחרת – לפיד לא יכול היה לנסוע לחו"ל ולחזור רק בשבוע הבא, מבלי שקיבל את תמונת הניצחון שלו. התמונה בה הוא עומד עם הפרומטר באמצע הכנסת, ופונה אל "אחיי החרדים". אז הוא נאלץ לחכות, לבטל את נסיעתו לכנס שרי האוצר ולהמתין לסיום ההצבעות בוועדת השרים לשוויון בנטל, אתמול בבוקר.

בבהילות אין קץ כונסה מסיבת עיתונאים לחגוג את "ההישג ההיסטורי". שעה לאחר ההצבעה בוועדה כבר עמד לפיד (עם הפרומטר, כמובן), דיבר לאשר ולחיים, אחיו, והסביר להם מדוע הוא חושב שהם צריכים להתגייס לצה"ל. גורם ב"יש עתיד" אמר על הופעתו של לפיד כי היא נראתה כמו כנס מקמפיין בחירות של המפלגה שנערך באמצע הכנסת. שאלתי את שר האוצר במסיבת העיתונאים, מה הדחיפות לקיים את האירוע? הרי החוק יעבור לכנסת, שם הוא עוד צפוי להשתנות ואז החגיגות המוקדמות עלולות להפוך למפח נפש. "ועדת השרים סיימה את עבודתה, אלה לא חגיגות. תהליכים היסטוריים הם לא חגיגות", הוא השיב – והכחיש כי יש קשר בין האירוע החגיגי לבין העלאת המע"מ.

כמה שעות לאחר מכן הגיעה העת להצביע במליאת הכנסת על העלאת המע"מ באחוז, מ-17% ל-18%. לפיד נעדר מהדיון במליאה. הסתבר שהוא החליט לחזור לתכניתו המקורית ולצאת לחופשה הפרטית, שהייתה אמורה להיות החלק השני בנסיעת העבודה שלו. זכותו של שר, כל שר, לטוס לכמה ימי חופשה, גם בתקופה לחוצה. אבל העובדה שאותו האדם שמבקש מהכנסת להעלות את המע"מ, מס שפוגע יותר בשכבות החלשות ופחות בעשירים, לא טורח אפילו להתייצב בפניה ולבקש זאת בעצמו – וכן, גם לחטוף קצת ביקורת – מכיוון שהוא בחר לטוס לחו"ל, מעוררת אי נחת.

אבל למה להלין רק על לפיד? מה עם שאר שרי הממשלה? הדיון במע"מ אתמול היה מרתק. הוצעו בו הצעות אופרטיביות לגביית הכסף ממקומות אחרים, כך שלא יהיה צורך להטיל אותו. איש מחברי הקואליציה לא טרח לבוא. אף לא אחד. איזה זלזול בציבור. בשלב מסוים, נכחו במליאה אפס חברי כנסת מהקואליציה, אם לא סופרים את ח"כ חמד עמאר, שהיה שם מתוקף תפקידו כמנהל הישיבה, וגם איש משרי הממשלה לא היה נוכח. על פי חוק, חייב להיות שר בכל דיון. חבר הכנסת איציק שמולי, שהיה על דוכן הנואמים, התייאש מההמתנה לשר, וירד ממנו. ח"כ עמאר, שניהל את הישיבה, הפסיק אותה.

במשך דקות ארוכות התרוצצו נציגי הקואליציה בניסיון למצוא ח"כים שיואילו בטובם להצטרף לדיון. בסופו של דבר נמצאה השרה יעל גרמן שהושיעה את הממשלה, והדיון חודש. שבעה ח"כים שלוקטו באקראיות נתבקשו להיכנס גם הם למליאה, כדי להקטין את המבוכה. אחת מהן, מירי רגב מהליכוד, ביקשה לדבר, אך לא הייתה לה מילה אחת שתצדיק את העלאת המע"מ. "לפיד יורק בפרצוף של ציבור הבוחרים שלו", פתחה רגב בנאום שהלך לשר האוצר על הראש. בדיעבד, לקואליציה כבר היה עדיף להישאר עם תמונות הספסלים הריקים.

ועוד מילה על השוויון בנטל. השבוע דובר בעיקר על נתניהו מול לפיד. אבל המנצחים האמיתיים בסיפור הם כרגיל השר אורי אריאל והבית היהודי. במה שנראה כמו ג'סטה אישית של לפיד לאחיו בנט, בוטלה בהינף יד ההצעה להאריך את שירותם של תלמידי ישיבות ההסדר מ-17 ל-24 חודשים, דבר שעליו הלכו בוועדה בכל הכוח. את הגמישות המופלאה שגילה לפיד כלפי תלמידי ישיבות ההסדר, הוא סירב לגלות כלפי החרדים. איתם אין לו ברית פלדה.

עם זאת, בזמן שבנט ולפיד עדיין מתואמים, בין חברי הסיעות שלהם המצב שונה לחלוטין. את ישיבת הוועדה לשוויון בנטל פתח אתמול אורי אריאל במתקפה חריפה ביותר על נציג "יש עתיד" בוועדה, יעקב פרי: "אם אתם חושבים שאפשר להפר הסכמים קואליציוניים, זה בסדר – כל אחד יפר לשיטתו". בהקשר אחר, תקפה השבוע חזיתית חברת הכנסת עליזה לביא מ"יש עתיד" את הבית היהודי. בשבוע שעבר הייתה הצבעה על הגדלת הגוף הבוחר לרבנות הראשית. עמדת הבית היהודי הייתה בעד, אך השבוע הודיעו בסיעה שהם מקפיאים את תמיכתם בחוק בגלל שינויים שלדבריהם הוא עבר. שני העימותים הללו אולי לא מרגשים במיוחד, אבל הם דוגמה למגמה הולכת וגוברת של שחיקה בין חברי הסיעות, שבזמן שמנהיגיהם מחפשים את הדומה, הם מוצאים בעיקר מה מפריד.

גם יו"ר סיעת התנועה, ציפי לבני, התייחסה לסוגיית השוויון בנטל. בפתח ישיבת הסיעה שלה בכנסת אמרה השבוע: "לא מקובל עלינו שלא יהיה שוויון אמיתי בנטל", כשהיא מכוונת לישיבות ההסדר. הבעיה היא, שבמקום לדבר על "התנועה", היא אמרה "אנחנו, סיעת קדימה". כנראה שלא רק לפיד זקוק לחופשה לנקות את הראש.

סיעת יחיד - כל הטורים