בעד ונגד: "שמיים פתוחים" יעזרו לצרכן, אבל יביאו אבטלה?

הסכם "שמיים פתוחים" שאושר אתמול (ראשון) בממשלה אמור לפתוח לתחרות גדולה את הטיסות מישראל לאירופה ובחזרה, ובכך להכניס לישראל חברות תעופה חדשות, יעדים חדשים והוזלה משמעותית של כרטיסי הטיסה לצרכן. אלא שמנגד, מתנגדי ההסכם טוענים כי הוא יביא לקריסת שלוש חברות התעופה הישראליות ולפיטורים המוניים, שבסופו של דבר יצריכו את התערבות הממשלה כדי להציל אותן - התערבות שתעלה לנו הרבה כסף. בנוסף טוענים בחברות שגם כך הן נאלצות להתמודד עם אילוצים ביטחוניים (נתיבי תעופה אחרים, אבטחה קפדנית) שחברות זרות לא מחויבות להם, ולכן גם אם רוצים תחרות שוויונית – היא לא באמת כזו.

שני הצדדים נלחמים על דעת הקהל, בעיצומה של שביתה שמשאירה עשרות אלפי ישראלים בבית (או בחו"ל). מי צודק? ביקשנו מתומך אחד של הרפורמה וממתנגד לה לכתוב את שעל לבם.

המשבר מחריף: כל טיסות אל-על בוטלו עד הודעה חדשה

אני לא נהנה לשבות. הרבה מהשובתים הם עובדים שעתיים, שכל משמרת או טיסה שמתבטלת להם תופיע בצורה ברורה מאוד בתלוש המשכורת. אני לא נהנה להיות שק החבטות הלאומי, לשמוע כמה אני מושחת וכמה זה לגמרי בסדר לסגור את אל-על, ושבכלל לא צריך חברת תעופה ישראלית בעידן הגלובלי. אז קודם כל: לא. לא קונים דירת נופש בקריביים במשכורת שלי. אני לא מחזיק מכונית מפוארת, אני עובד כמו כל עובד אחר במשק שנלחם על הזכויות שלו.

הסכם שמיים פתוחים שאושר בממשלה רע לשלוש חברות התעופה הישראליות, אל-על, ארקיע וישראייר. ההיגיון מאחוריו פשוט: לאפשר לחברות זרות וישראליות לטוס לאן שהן רוצות, כמה שהן רוצות, בין ישראל לאירופה. כל זה בהנחה שהחברות יצליחו לתפוס "משבצת" לשדה התעופה המבוקש. אלא ששדות התעופה המרכזיים באירופה עמוסים כבר היום, והסיכוי שחברה ישראלית תקבל זמן נחיתה בשדה תעופה כמו הית'רו בלונדון על חשבון חברה בריטית הוא קלוש.

התחרות בין החברות הישראליות לבין אלה הזרות היא לא הוגנת, ולא תהיה תחרות כזאת ללא הגבלות על ההסכם שנחתם. יש לכך כמה סיבות: ראשית, החוק בישראל מחייב את החברות הישראליות לסידורי אבטחה קפדניים, שאותם מספקת אל-על לעצמה ולשתי החברות האחרות. הסידורים הללו, להם לא מחויבות החברות הזרות, מייקרים משמעותית את כרטיס הטיסה. בתמורה לייקור, כל ישראלי יכול לטוס בבטחה ולישון בשקט במושב שלו. אלא שהשיפוי שמציעה הממשלה לחברות הישראליות על הוצאות האבטחה הוא בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי". גובה הסיוע אינו כגובה ההוצאה, וכתוצאה מכך מחיר הכרטיס לא יורד באופן משמעותי, כך שיתחרה בחברות הזרות.

הזהות הישראלית כובלת אותנו בממדים נוספים. רבות מהמדינות סביבנו עוינות לישראל, ולנו אין שום אפשרות, גם אם נורא נרצה, לטוס בשמיהן. זה הופך את נתיבי הטיסה למזרח אסיה ולאפריקה לארוכים יותר, ובכך לכאלה שצורכים יותר דלק. ודלק, כמו שכולנו יודעים, זה כסף. בכך לא נגמרות ההגבלות: הידעתם שבעוד שחברות טורקיות מפעילות טיסות מתל אביב לאיסטנבול ומשם לרחבי אירופה, ללא הפרעה, לחברות ישראליות אסור לטוס לטורקיה?

בנוסף, כידוע, אנחנו לא הילד הכי מקובל בשכונה, והחשש מחרם במדינות ערב מונע מאתנו להצטרף לבריתות תעופה בינלאומיות – הדרך של חברות תעופה לשתף פעולה, לצמצם הפסדים ולאפשר להפעיל יותר טיסות, ליותר יעדים. במשחק הזה, אנחנו נשארים בחוץ.

במלים אחרות, הרצון ליצור תחרות שוויונית שתוזיל מחירים הוא נכון, אבל מה לעשות – התנאים הראשוניים בהם החברות הישראליות פועלות אינם כאלה.

יש לא מעט סיבות נוספות שיצדיקו את השביתה הזאת, שפוגעת בנוסעים רבים, ופוגעת גם בי. אני מאוד מצטער על הפגיעה בכם, הנוסעים לחופשה או לעסקים. זה כואב לי, כי אני יודע בדיוק איך זה מרגיש. אבל אל תטעו. אין לי ספק, בתור מישהו מבפנים, שיש מקום להתייעלות. גם המנהלים שלי יודעים את זה. אבל הדרך היא לא בהבאת שלוש חברות תעופה לפשיטת רגל. כולנו יודעים שהמדינה לא תוותר על חברת תעופה לאומית, ואם תיאלץ להציל אותה, או אפילו להלאים את אל-על – זה יעלה לכולנו הרבה-הרבה יותר. אני לא אומר ש"שמיים פתוחים" הוא רע בכללותו, אבל כשהוא מיושם מבלי להתחשב בתנאים המיוחדים שבהן פועלות החברות הישראליות, הוא עלול להיות הרסני להן ולמקום עבודתם של אלפים.

אין ספק, הצלחנו. "שמיים פתוחים" אושר בממשלה, ריקי כהן תוכל לטוס לחו"ל פעמיים בשנה – ולא פעם בשנתיים. מצד שני, דני לוי ועובדי אל-על רבים אחרים כנראה לא יוכלו למצוא לעצמם אפילו חופשה מהדאגה לחשבונות השוטפים.

הממשלה אישרה היום את הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי, שפותח את המרחב האווירי של ישראל לתחרות חופשית. הסיבות להסכם ברורות, ונראה שמלבד הקבוצות האינטרסנטיות כמו ועדי העובדים של חברות התעופה ובעלי הברית שלהם בהסתדרות העובדים ובמערכת הפוליטית, יש תמימות דעים בציבור הישראלי סביב הנושא.

נבהיר: האינטרס של הצרכנים הוא אינטרס עליון, ותמיד יש להעדיף אותו על האינטרס של היצרנים, משום שהרווח המצטבר לצרכן מתחרות חופשית עולה עשרות מונים על ההפסד שנגרם ליצרן ממנה. המעבר ממדיניות של פרוטקציוניזם למדיניות של תחרות חופשית תמיד משתלם. כפי שאמרו בצדק ראש הממשלה, שר האוצר ושר התחבורה, פתיחת השוק לתחרות תאפשר את שיפור השירות, בעיקר דרך הוספה של יעדים רבים לטיסות ישירות, ובעיקר – הוזלה משמעותית של עלויות הטיסה לאירופה. במלים אחרות, הנוסעים יחסכו המון כסף – גם הישראלים, וגם התיירים הזרים שרוצים לבוא לכאן.

נכון, קיים סיכון לקריסת חברות התעופה הישראליות, אך חברה עסקית, בכל תחום – כמו גם בתחום התעופה, קיימת אך ורק על מנת לשרת את לקוחותיה. אם היא איננה מסוגלת להתחרות, עליה לסגור את עצמה. כך פועלת כלכלה, וכך ראוי וצריך להיות. האלטרנטיבה היא הנשמה מלאכותית של חברות עסקיות על ידי הזרמת תקציבים, כלומר שוד הקופה הציבורית לטובת אנשי עסקים, או חסימת השוק לתחרות. כך במקרה עסקינן, עד היום, ומדובר בפעולה בריונית נגד הצרכנים. די, כבר שנים שגוזרים עלינו קופון.

אל תקשיבו לאיומים: סגירת חברות התעופה המקומיות לא תלווה באבטלה המונית לאורך זמן. הוזלת מחירי כרטיסי הטיסה הרי תגביר את הפעילות בענף התיירות בכלל ובתעופה בפרט, מה שאמור ליצור הרבה מקומות עבודה – רבים יותר מכמות הפיטורים הצפויים כעת.

חברות תעופה לאומיות כבר קרסו בעולם. בשנות ה-90 הסיטה Swissair השוויצרית את מרבית פעילותה מז'נבה לציריך. כפיצוי, שדה התעופה של ז'נבה קיבל את הזכות להסכם "שמיים פתוחים", והתוצאות לא איחרו לבוא. Swissair פשטה רגל, וז'נבה ושדה התעופה שלה פורחים, ללא צורך בחברת תעופה לאומית ובזכות פעילות חברות ה-Low Cost, בהן כאלה שהגיעו לישראל בשנים האחרונות. מחירי הכרטיסים צנחו, והתעסוקה גדלה מאוד בסופו של דבר.

אין סיבה להניח שבישראל המצב יהיה שונה – וכל זאת לטובת המשק כולו.

הכותב הוא יועץ השקעות וממייסדי התנועה הליברלית החדשה

עוד על "השמיים הפתוחים" – והסגורים:
שאלות ותשובות – מי ישלם על הטיסה שבוטלה?
השביתה נמשכת: אל-על ביטלה את טיסותיה עד הערב
אין טיסות: תקועים בישראל - ובשדות התעופה בחו"ל

(עדכון ראשון: 22:42)